ביום ג’ האחרון – 16.2.10 חנכו את מפעל מיחזור צמיגים החדש אשר בשומרון. במעמד נכחו גלעד ארדן, השר לאיכות הסביבה, גרשון שומרון, ראש המועצה אזורית השומרון וכן משה מטלון, חבר כנסת מסיעת ישראל ביתנו.
המפעל החדש ממוקם בצפון השומרון, בפארק התעשיות שח”ק, בסמוך למחלף ברקאי שבכביש 6 חוצה ישראל. טיירק הוא כעת המפעל הגדול ביותר בישראל למיחזור צמיגים.

בימים אלו שוקד המשרד להגנת הסביבה על הכנת תזכיר לחוק חדש אשר יטיל שינוי משמעותי באופן שבו אנו מתנהלים עם הפסולת הביתית ובכמויות הפסולת אשר תועברנה למיחזור. מדובר בהצעת חוק מיחזור אריזות.
הכירו, הכירו – חוק האריזות החדש:
החוק יטיל על כל היצרנים השונים את חובת איסוף האריזות אשר שווקו לציבור – מכל סוג שהוא. יצרנית אשר לא תעמוד בחובה זו – תיקנס.

שמעתם כבר על היתרונות של מיחזור מים, החל מחיסכון בחשבון המים הביתי ועד לתרומה האישית למצב המים בישראל ובעולם. החלטתם שהסיבות למיחזור מים משכנעות ואתם רוצים לתת יד למאמץ הזה, אבל חושבים – מה לי ולהפרדה בין סוגי המים? מהו תהליך מיחזור מים? איך אוכל למחזר מים? אין לי תשתית, אין לי מערכות? זה מסובך מדי…

החולצה הפרחונית מחורף 93 כבר לא תחזור לאופנה ואת הסוודר האהוב עם החור מהסיגריה אי אפשר לתקן – לרבים מאיתנו קשה להיפרד מבגדים, אולם, כל מי שרוכש לעצמו בגד חדש יודע – על חשבונו רצוי שנוציא פריט אחר אשר עשה כבר את שלו.
לבגדים שאנחנו מסננים מהארון בכל חילוף עונה או בכל זמן אחר יש משקל לא מבוטל מהיקף הפסולת הביתית

כמה פעמים יצא לכם לראות סרט או תוכנית על התחממות כדור הארץ, או לקרוא ידיעה ירוקה בעיתון ואמרתם לעצמכם – “זהו! גם אני אוהב/ת את העולם הזה ואני רוצה לתרום לשימורו. מעכשיו אני ממחזר/ת הכל, רוכב/ת על אופניים ולא משתמש/ת בדיאודורורנט…”
ובכן, לפחות לגבי ההחלטה למחזר – מדינת ישראל באה לקראתכם. באיחור אופנתי של מספר שנים, לאחר חברותינו המדינות המודרניות, מסתמנת הבנה חשובה בקרב מקבלי ההחלטות שלנו ובעתיד הלא רחוק (כך אנו מקווים) נוכל להפריד פסולת רטובה מיבשה בבתים ולהשליכן למיכלים מתאימים שיוצבו ברחבי הערים והרשויות המקומיות.

הזכוכית היא חלק מחיינו בהרבה תחומים – החל מצנצנות השוקולד והריבה ועד לויטרינות מפוארות המעטרות את חלונות ביתנו ובתי העסק.  השימושים הרבים שבזכוכית נחלקים לשתי משפחות עיקריות – השימוש הביתי הכולל מוצרי מזון שארוזים במיכלי זכוכית וכן בקבוקי יין הקרויים בשפה המקצועית זכוכית עגולה והמשפחה השנייה של הזכוכית היא זכוכית שטוחה, אשר משמשת את התעשייה למטרות שונות – חלונות, שמשות ועוד.
ייצור של זכוכית מתבצע מקוורץ, אשר חומר הגלם שלו הוא חול. אבל זה לא שלוקחים חול מהים… את הקוורץ לייצור של זכוכית כורים מהמכתש הגדול אשר בהר הנגב. כל מיכל …

מזה שנים ארוכות ישראל מנסה להתקבל לארגון הארצות המפותחות – ה-OECD אולם בכל הנוגע למיחזור נשארנו מאחור.
ארגון הארצות המפותחות הזמין סקר מדן אנד ברדסטריט בכל הנוגע לשיעורי המיחזור בישראל. מסקר זה עולה תמונה עגומה – בשנת 2007 מוחזרו בישראל רק כ-20% מהפסולת וזאת בהשוואה לכ-60-80 אחוזים במדינות אירופה. גם בכל הנוגע לכמות הפסולת מצבנו לא טוב – בישראל יצור הפסולת לנפש עומד על 784 ק”ג לשנה ואילו במדינות אירופה העשירות יותר מייצרות 550 ק”ג פסולת לנפש לשנה.

זה המספר – 3 מיליון צמיגים בשנה מושלכים מידי שנה בישראל, על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה. השלכת צמיגים מהווה גורם מרכזי לפגיעה בסביבה – ולכן יש צורך במציאת פיתרון לכ-41 אלף טון צמיגים מידי שנה. לשם כך, יש להקים ולהפעיל מפעל למיחזור צמיגים, אשר יוכל לבצע את התהליך ולייצר מוצרים חדשים מהחומרים המופקים מהמיחזור.
צמיגים מורכבים ממתכת – פלדה, בד וגומי ושורדים במשך מאות שנים. הצמיגים מהווים מצע טוב ליתושים ולחקרים אחרים אשר מוצאים מקום מסתור בתוכם ובמים הנאגרים בהם.

שימוש בחומרים ממוחזרים
את החומרים ממחזרים למטרות שונות. פסולת אורגנית ניתן למחזר לקומפוסט או לחיפוי קרקע ולהפיק ממנה אנרגיה בצורות שונות, כגון התססה ליצירת דלק אורגני או שריפה להפקת אנרגיה.
מתכות ברזליות (מכוניות, מקררים, מכונות כביסה ועוד) מועברות להתכה ושימוש מחדש, בעוד מתכות אל-ברזליות (נחושת, אלומיניום ועוד) מועברות למפעלי ייצור כחומרי גלם.

בשנים האחרונות הולך ותופס מושג ה”מִחְזור” (Recycling) מקום מרכזי בשיח ובעשייה בישראל, זמן רב אחרי שעשה זאת באירופה, צפון אמריקה ומקומות מפותחים אחרים.
מיחזור הוא, בפשטות, תהליך שבו מפרקים פסולת ומחזירים אותה למצב גולמי, על מנת להשתמש בה מחדש לייצור מוצרים.