מה עושים עם המחשב הישן?

להצערת מחיר אטרקטיבית צרו איתנו קשר


מזל טוב! תתחדשו, מחשב חדש הוא ממש ציון דרך בחיים, הוא מחייב אותנו להתארגן, להעביר קבצים שצריך, למחוק את מה שלא. אחרי תקופת הסתגלות קצרה הוא מהווה ממש שדרוג לחיים.

ועכשיו נותר המחשב הישן זנוח בפינת החדר. הוא שירת אתכם נאמנה, עבדתם, למדתם ושיחקתם יחד במשך כמה שנים. מה יעלה בגורלו עכשיו?

רבים מאיתנו כלל לא נותנים את הדעת על מה נעשה עם המחשב הישן לאחר שנסיים להעביר ממנו אל המחשב החדש את כל מה שעדיין נחוץ לנו. אנו מניחים מן הסתם שלמחשב משומש שהוא במצב תקין לחלוטין יהיה בוודאי ביקוש. אמנם עבורנו הוא כבר הפך איטי ומסורבל מעט, גם המסך כבר לא מה שהיה פעם, אבל עבור מי שצרכיו פשוטים יותר ושידו אינה משגת ידידינו הישן יהווה מציאה של ממש.
אולי אפשר יהיה אפילו למכור אותו בכמה מאות שקלים.

בין אם חשבנו קדימה ובין אם לא בסופו של דבר עומדות בפנינו כמה אפשרויות לגבי מציאת פתרון לבעיית המחשב הישן שנותר מיותם.

ישנם, אמנם מעטים, שלא יתעכבו או יקדישו לעניין מחשבה רבה ופשוט ישליכו אחר כבוד את המחשב הישן על כל אביזריו אל תוך הפח הגדול מספיק הכי קרוב ונוח.

יש מי שלא יוכלו להביא את עצמם להשליך את המחשב ויחליטו להניחו על המדרכה ליד הפח. כך וודאי ימצא על ידי מי שיכול לעשות בו שימוש.

אפשרות נוספת היא לנסות לפרסם מודעה ולקוות שיהיה מי שירצה להגיע עד אלינו, להעמיס את המחשב על רכבו ועוד לשלם לנו (כמה? 100-200 שח) עבור התענוג. אם לא יימכר נוכל לתרום אותו.

בכלל, למה לוותר על מחשב תקין? אולי עדיף לארוז את חלקיו השונים בניילון ו/או בקרטון ולמצוא לו מקום באיזו פינת אחסנה בבית. הרי אי אפשר לדעת אם מי ממקורבינו יזדקק פעם למחשב משומש.

אלמלא בעיה אחת מהותית היו יכולות כל הדרכים הנ"ל להיחשב לגיטימיות לגמרי, כל אחת מתאימה לאופיו הייחודי של בעלי המחשב המשומש. הבעיה היא הנזק שיגרם לסביבה כתוצאה משחרור בלתי מבוקר של חומרים מסוכנים המצויים במחשבים ובמסכיהם.

בכל מחשב נמצאות מתכות כבדות כגון קדמיום, כספית ועופרת. ישנם גם רעלנים נוספים כגון תרכובות פלסטיות למיניהן, מעכבי בעירה ועוד. מסכי מחשב מסוג שפופרת קתודית או CTR (Cathode Ray Tube) מכילים כמות גדולה של עופרת עד כדי סיווגם כ"פסולת רעילה" בארצות רבות באירופה, בארה"ב ובאוסטרליה.

מי שמשליך מחשב ישן לפח כמו כל אשפה רגילה אחרת דן אותו להיטמן בקרקע באחת ממטמנות האשפה המוצקה בארץ. נתון מעורר מחשבה הוא שפסולת אלקטרונית מהווה רק 5% מן האשפה הנטמנת באדמה במטמנות אך אחראית ל 70% מן הזיהום הסביבתי שנגרם כתוצאה מהטמנת אשפה.

מחשב המונח לצד הפח יועמס על פי רוב על משאית האשפה בדיוק כפי שהוא, לעיתים ינופץ קודם על ידי נערים.

מחשב אישי ישן קשה מאוד למכור, יש רבים כאלה. גם אם נשקיע את הזמן במציאת קונה ונצליח למכור תמורת סכום זעום למעשה רק דחינו מעט את הנזק הסביבתי שהמחשב הישן שלנו וודאי יגרום בסופו.
באופן דומה יתפתחו הדברים אם מצאנו למי לתרום את המחשב.

ישנו גורם המחמיר את הבעיה של מה לעשות עם מחשב משומש. במחשב, בדומה למצב עם פסולת אלקטרונית מסוגים אחרים, מצויים חומרים בעלי ערך. לפיכך תמיד יהיו מי שישמחו לקבל לידם חינם פסולת אלקטרונית ולהפיק ממנה חומרים שיוכל למכור בכל דרך וללא התחשבות בנזק סביבתי או סכנות בריאותיות מידיות לעוסקים במלאכה.

כמות נכבדת של ציוד אלקטרוני שנתרם, הונח ברשות הרבים או נמסר ל"אלטה זעכן" מגיעה בסופו של דבר אל השטחים שם מצויות "משחטות" פסולת אלקטרונית. גם בישראל עצמה ישנם מי שפועלים בדרכים חסרות אחריות בכדי להפיק רווח כלכלי לעצמם מפסולת אלקטרונית שהצליחו לשים ידם עליה. האם אתם רוצים שהמחשב הישן שלכם יפול לידיים כאלה?

אז מה בכל זאת אפשר לעשות עם מחשב ישן, או עם כל ציוד אלקטרוני מיושן וכמעט נטול ערך?
התשובה היא פשוטה, הדבר הנכון והאחראי לעשות הוא לדאוג שציוד כזה יגיע אל מתקני מחזור חוקיים.
כיום ניתן בקלות למצוא נקודות איסוף פסולת אלקטרונית  במוסדות , מפעלים ובתי עסק , מנקודות אלה מועבר הציוד למחזור רק במתקנים הפועלים עלפי תקנים בינלאומיים לשמירת איכות הסביבה. מיחזור פסולת אלקטרונית, כאשר הוא נעשה באופן מוסדר, הופך את רובה (כ80-90%) לחומרים בעלי ערך בהם ניתן לעשות שימוש חוזר.