בעולם בו אנו חיים, כשנזקי הפגיעה באיכות הסביבה מתבטאים במחסור במשאבים, בעליית מחירים, במזג אוויר קיצוני ובפגעי טבע רבים, נדרש לשמור על הטבע בכל דרך אפשרית. המודעות האקולוגית המתגברת מביאה לתוכניות “ירוקות” רבות, אשר נועדו להתמודד עם הבעיות הללו הבדיוק, ובכך לשפר את העולם שלנו.

גם בישראל נהגות תוכניות רבות מסוג זה, כשחלקן הגדול עובר דרך שולחן הממשלה. התוכנית האחרונה שאושרה נוגעת ל”צמיחה ירוקה”, והיא נשמעת מבטיחה מאד על הנייר. הבעיה היא שאנחנו עדיין ממתינים ליישומן של תוכניות אחרות, אשר הוחלט עליהן כבר לפני תקופה ארוכה.

על הצמיחה הירוקה

ב-23 לאוקטובר 2011 אישרה ממשלת ישראל החלטה על הכנת תוכנית הצמיחה הירוקה, אשר עתידה להיות מוגשת עד למאי 2012. המדובר הוא בתוכנית אשר נועדה למצוא את הכלים המתאימים ביותר לפיתוח המשק הישראל, תוך השמת דגש על ניצול אידיאלי של המשאבים הסביבתיים. התוכנית מקבילה להצטרפות של ישראל לרשימת המדינות המפותחות, השמות דגש רב על איכות הסביבה.

בין הפעולות הנכללות בתוכנית הצמיחה הירוקה, ניתן למנות פיתוחן של תעשיות “נקיות” והתמודדות עם הויסות שמפריע לכך כיום (לא ברור, למשל, מהו מוצר ירוק), הוספה של שווקים למוצרים ידידותיים לסביבה, מתן תמריצים עבור תהליכי ייצור ירוקים, סבסוד רכש מוצרים ידידותיים ועוד.

הצמיחה הירוקה אמורה להעשיר את קופות המדינה

המעבר לצמיחה הירוקה אמור להניב למשק הישראלי מיליארדי שקלים עבור התוצרים, וכן לחסוך את כספי ההתמודדות עם המפגעים. ההערכות הנוכחיות מדברות על כ-30 מיליארד שקלים לשנה (בתוך עשר שנים), כשמרבית הכסף מגיע מייצוא השירותים. בהקשר הזה, חשוב לציין את הטכנולוגיות השונות לטיהור מי ביוב ולטיפול במים (תחום בו ישראל מהווה חלוצה), פיתוחה של אנרגיה סולארית וכן בניה ירוקה.

גם חומר הגלם הממוחזר אמור לסייע לכלכלת המדינה, וזאת באמצעות חיסכון של למעלה מ-8 מיליארד שקלים. תועלת נוספת נוגעת לשוק התעסוקה, שיפתח אלפי משרות חדשות עבור ציבור מחפשי העבודה (בדומה למדינות אחרות שעברו תהליך דומה), בשוק מיחזור הפסולת למשל.

הבעיה: תוכנית אחרות עדיין מחכות להתבצע

אז, נכון, תוכנית הצמיחה הירוקה אכן נשמעת מבטיחה מאד. אולם האם היא באמת תתנהל באופן המצופה? לא בטוח. לפחות לא כשמסתכלים על תוכניות ירוקות קודמות שאושרו על ידי הממשלה וטרם יושמו, בין אם מחוסר תקציב, בירוקרטיה מייגעת או דרישה נמוכה למוצרים היעודיים.

התוכניות המרכזיות אשר ממתינות עדיין הן התוכנית לשימוש במקורות מתחדשים על מנת להפיק כמות גדולה של אנרגיה, שמתנהלת בעצלתיים. הציפיה הייתה שהתוכנית תפיק עשירית מצריכת האנרגיה בישראל, אולם עד עתה מספקת רק פחות מחצי אחוז. תוכנית נוספת היא תוכנית האב לחיסכון באנרגיה שאושרה ב-2010, אך עדיין ממתינה לכספים אשר יאפשרו את תחילתה.

המצב חמור עוד יותר כשמתבוננים על תוכניות אחרות, אשר הוחלט עליהן עוד קודם. על התוכנית להגברת השימוש בחומרי גלם ממוחזרים מפסולת הבניין בתעשיית הנדל”ן וסלילת הכבישים הוחלט כבר לפני שבע שנים, אך כמעט ואינה באה לידי ביטוי בשטח. גורל דומה עובר על התוכנית להגדלת הפסולת אשר תועבר לתהליכי מיחזור, תהליך התקוע עקב מחסור בדרישה לחומרי הגלם.

אז מה צופן העתיד עבור תוכנית הצמיחה הירוקה?

כמובן שרק השנים יגידו האם באמת תוכנית הצמיחה הירוקה תצא אל הפועל במועד המצופה. אולם, כל שנותר הוא לקוות לכך שטעויות העבר ייושמו, וכן שהתוכניות הממתינות יחלו להיות מיושמות. וקברניטי הממשלה? הם מתמקדים ביתרונות המצופים מהתוכנית, ובטוחים כי היא אכן תיושם. במידה וכן, צפויה תוספת משמעותית הן לכלכלת ישראל, וחשוב לא פחות- תשופר לאין ערוך הסביבה המקיפה אותנו.