פרוייקטים להפחתת פליטת גזי חממה

את התוצאות של ההתחממות הגלובאלית אנו רואים מדי שנה. הטמפרטורות בכל רחבי הגלובוס עולות באופן משמעותי, מזג האוויר הופך להפכפך ואסונות הטבע רק הולכים ומחמירים. שחקני המפתח בתהליך הזה הם גזי החממה, ובמרכזם הפחמן הדו חמצני.

המודעות העולמית למצוקה האקולוגית מביאה למספר רב של פתרונות והגבלות, אשר יחדיו מסייעים להפוך את התמונה למעט חיובית יותר. ממשלת ישראל, ובתוכה המשרד להגנת הסביבה, החליטו להירתם אף הם למאבק החשוב- וזאת באמצעות מימון פרוייקטים להפחתת גזי החממה. תהליך זה, שצפוי להתחולל בשנים הקרובות, אמור להוריד בחמישית את פליטת גזי החממה בישראל.

אולם, לפני שנעמוד על כל אלה, חשוב להבין מול מה אנחנו מתמודדים.

מהם גזי החממה?

כשאנו מדברים על גזי חממה, אנחנו מדברים על מולקולות באטמוספירה אשר קולטות קרינה תת אדומה מכדור הארץ ומחזירות אותה אליו. נוצר תהליך המכונה “אפקט החממה“, במהלכו חלק מהקרניים הללו נאגרות באטמוספירה ומעלות את הטמפרטורה הנחווית על פני הגלובוס.

הדיעה הרווחת היא כי ההתנהגות האנושית אחראית בחלקה הגדול לתהליכים אלה. זיהום האוויר של המפעלים וכלי הרכב, שימוש בחומרים הפוגעים בשכבת האוזון והרס של משאבים טבעיים מביאים להתחממות הזו ולהשלכותיה: אסונות טבע, המסת קרחונים, בצורת, רעב ועוד.

הפיתרון הישראלי: עידוד פרוייקטים שאינם פוגעים בסביבה

לאחרונה, החליט השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, לקחת חלק מהותי במאבק למען כדור הארץ. ההחלטה שהתקבלה במשרדי הממשלה חד משמעית: בשנתיים הקרובות, תעניק הממשלה 151 מיליון ש”ח עבור פרוייקטים להפחתת גז החממה, אשר חלק גדול מהם (כ-40 מיליון) יהיה מיועד לעידוד התקנתן של טכנולוגיות ישראליות המיועדות לסייע בבעיה, כלומר, התקנים אשר מפותחים על ידי חברות ישראליות וייכנסו לשימוש מסחרי בשנים 2011-2012.

למעשה, זוהי ההתערבות הכלכלית הראשונה של ישראל בנושא גזי החממה. מעבר להתחייבותה הבינלאומית של ישראל לצעדים מסוג זה בועידת קופנהגן העולמית, צפוי כי הצעד יצמצם באופן משמעותי את זיהום האוויר בישראל.

כך יתבצע המימון

ההחלטה על מימון הפרוייקטים הידידותיים לסביבה היא חלק מפועלה של התוכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר, עליה הוחלט בסוף שנת 2010. מנגנון זה אמור להעניק למעלה מ-100 מיליון שקלים תוך שנתיים עבור פרוייקטים והשקעות בנושא המדובר, וזאת על פי קריטריונים שנקבעו מראש.

הפרוייקטים, כמובן, צריכים לעבור את אישורה של הועדה המשותפת של המשרד להגנת הסביבה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (תמ”ת) ומשרד האוצר.

אילו פרוייקטים יזכו לתמיכה?

הועדה קבעה מספר קריטריונים בהם צריכים הפרוייקטים לעמוד כדי לקבל את התמיכה הכספית. עליהם להיות ארוכי טווח (עד 2020 לפחות) ולא לשמש להפקת אנרגיה מתחדשת או להחלפת שימוש בדלקים לייצור אנרגיה או סולר. נדרש גם שהפרוייקטים לא יתוקצבו על ידי הממשלה בשום אופן אחר.

החלוקה הצפוייה תהיה בין תחום התעשייה החקלאות וכן המסחר והשירותים (43 מיליון ש”ח כל אחד), השלטון המקומי (15 מליון ש”ח) ומגזר התחבורה (10 מיליון ש”ח). מעבר לכך, פרוייקט בודד אינו יקבל מעבר ל-8 מיליון ש”ח (או 12 מיליון ש”ח- כאשר המדובר הוא בטכנולוגיה ישראלית חדשה).

אנרגיה “ירוקה” היא אנרגיה לכל דבר

המונח “אנרגיה ירוקה” מתייחס לאנרגיה מכל סוג אשר אינה פולטת חומרים המזיקים לסביבה. מלבד ההשלכות האקולוגיות, ההנחה היא כי המעבר לייצור ידידותי של אנרגיה לצרכים השונים יביאו גם לחיסכון עצום בהוצאות על האנרגיה. זאת, כמובן, על רקע ההידלדלות הקיימת של המשאבים על פני כדור הארץ.

מעבר לכך, צעד זה צפוי לחזק את מעמדה של ישראל בשוק האנרגיה העולמית ולאפשר קשר גלובאלי מסחרי עם מדינות שהיו סגורות עד כה בפני ישראל. מכיוון שמגמת השימוש באנרגיה הירוקה בעולם רק עולה משנה לשנה, נוצר צורך ברור “ליישר קו” ולעמוד בקנה אחד מול מעצמות כלכליות דוגמת ארצות הברית וגרמניה.