לחברה הצרכנית של ימינו, המכונה גם חברת השפע, יש יתרונות רבים. צריכה ברמה גבוהה מניעה את הכלכלה קדימה, מביאה ליצירת מקומות עבודה, מעלה את התוצר הלאומי הגולמי ואת רווחת הצרכנים.
הגברת השימוש במוצרים שונים, כולל מזונות מעובדים ומוצרי צריכה יומיומיים לצד מוצרים שעשויים מחומרים שאינם מתכלים (כגון מיכלי פלסטיק וצעצועים לילדים) מביא בין היתר לעליה משמעותית בכמויות האשפה בכל רחבי העולם.
מתחילים למחזר ברצינות
בישראל לא קל למחזר. המודעות בקרב הציבור לחשיבות המיחזור איננה גבוה יחסית לעולם המערבי, אבל ישנה גם אוזלת רב רבת שנים של הרשויות.
ניצנים ראשונים החלו עם הקמת תאגיד המחזור שאחראי על מיחזור מיכלי משקה קטנים, יוזמה שהיו לגביה מבקרים רבים אך זו המריאה, למרות הכל. לאחר מכן בוצעו צעדים נוספים, רבים מהם מקומיים, של פיזור מיכלי מיחזור שונים.
מיחזור יבש, מיחזור רטוב
צעדים חשובים שמבוצעים מעבר לים מוכיחים שאפשר לסייע לציבור כולו להשתתף באופן פעיל במיחזור יום יומי. כך, במדינות רבות באירופה נהוג לבצע פעולות של הפרדת הפסולת הביתית בכדי שניתן יהיה להפוך את הפסולת הזאת לחומר גלם בתעשיות שונות.
קנס טוב למיחזור?
ניסיון חיובי שבוצע לאחרונה בתל אביב, מראה על רצון אמיתי לקחת את המיחזור בישראל צעד אחד קדימה. מדובר בפיזור מיכלים שנועדו לאפשר לתושבים להשליך את האשפה הביתית באופן שיסייע למיחזור טוב יותר. כך ניתן למצוא לצד מיכלים להשלכת פסולת נייר והמיכלים המוכרים להשלכת אריזות ובקבוקי פלסטיק, גם מיכלים שנועדו להשלכת אשפה רטובה ויבשה.
לאור הצלחה חלקית בלבד, ניסתה עריית תל אביב לקדם חקיקה שתאפשר לה לגבות קנס כספי מאנשים שישליכו פסולת במיכל שאינו מיועד לה. לאחרונה אישרה כנסת ישראל את החקיקה שתאפשר לקנוס תושבים שאינם משליכים אשפה כנדרש, למרות שבקרבת מקום מגוריהם הוצבו מיכלים מתאימים. השאלה הגדולה היא האם אכן הקנס יוכל להביא להגברת היענות הציבור בתחום של הפרדת האשפה הביתית.