כיום, מרבית האנרגיה מופקת ממקורות אנרגיה מתכלים, בעיקר דלקים פוסיליים שמקורם בנפט.
המונח אנרגיה חלופית מגדיר את כל מקורות האנרגיה שאינם מתכלים ושבאים לפתור את בעיית התלות במקורות אנרגיה שעתידים להיגמר בעת הקרובה.

החיפוש אחר מקורות אנרגיה חלופיים נובע משתי סיבות עיקריות. הראשונה הינה הידלדלות הקבועה המתרחשת במקורות האנרגיה הקונבנציונליים עד לסכנה של הידלדלות גמורה. הסיבה השנייה הינה השליטה הכמעט מוחלטת של מספר מדינות, לרב מדינות ערב, על מקורות האנרגיה הפוסיליים שגורמת למדינות העולם המערבי לרצות להתנתק מן התלות במקורות אלה.

המונח אנרגיה חלופית כולל בתוכו מגוון פתרונות ליצור אנרגיה ובעיקר שימוש במקורות אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח, אנרגיה סינתטית, אנרגיית מים, אנרגיה גיאותרמית ועוד.

להלן מספר דוגמאות מפורטות של מקורות אנרגיה חלופית:

אנרגיה סולרית– זוהי אנרגיה המנצלת את קרינת השמש להפקת חשמל וחום. השימוש הנפוץ ביותר באנרגיה זו הינו עבור חימום מים. אנרגיית השמש מומרת לאנרגיית חום ומחממת מים. ההמרה נעשית באמצעות קולטנים הממוקמים על גגות הבתים ומחממים מים לשימוש הביתי.

בנוסף, ישנו ניסיון לנצל את אנרגיית השמש ליצור חשמל סולארי באמצעות תאים פוטו וולטאים. תאים אלה עשויים מחומרים סיליקוניים מוליכים למחצה. כאשר התא נחשף אל האור הוא משחרר אלקטרונים היוצרים חשמל. התאים יקרים לייצור ויכולת ייצור החשמל שלהם נמוכה יחסית ועל כן שיטה זו אינה נפוצה כמו קודמתה.

אנרגיית רוח– זוהי אנרגיה המנצלת את משבי הרוח החזקים ליצור חשמל באמצעות טורבינות רוח. משב הרוח מסובב את הטורבינה וזו מייצרת חשמל. עלות הקמת הטורבינה גבוהה יחסית, אך הטורבינה מפיקה חשמל רב. יחד עם זאת, הקמה של טורבינה כרוכה בהקצאת שטחים, הרס הנוף ופגיעה אפשרית בעופות בעיקר.

אנרגיית מים– זוהי אנרגיה המנצלת את כוחם של המים לשימוש מכני. זרימות מים בצורות שונות מסוגלות לייצר כמות אדירה של חשמל. ריבוי המקורות הופך את אנרגיית המים לאנרגיה החלופית הנפוצה בעולם. ניתן לנצל את תנועת המים בנהרות, נחלים, מפלים, גלי ים ותנועות של גאות ושפל.

בעת זרימת מים במפל או נהר ניתן לנצל את הפוטנציאל שטמון במים בשל הפרשי הגובה. מים הנופלים ממקום גבוה למקום נמוך מסוגלים לסובב טורבינה, הטורבינה מסובבת גנרטור והוא זה שמפיק את החשמל. גאות ושפל, המתרחשים עקב כוחות המשיכה המשתנים בין כדור הארץ, השמש והירח, יוצרים גם הם הפרשי גבהים. בעת היווצרות הגאות, ניתן לתעל את המים דרך טורבינות לייצור חשמל.

אנרגיה סינתטית– זוהי אנרגיה שמקורה במקורות מתכלים, אומנם אלה אינם מקורות קונבנציונליים וטרם נעשה בהם שימוש בעבר. בין המקורות הללו: שימוש באדמת כבול לשריפה, חולות ביטומנים, אבני פחם טבעיות ובפצלי שמן. פצלי שמן הינם חומר אורגני הספוג בתוך סלעי גיר. ניתן להפיקו מן הקרקע ולנצלו להפקת אנרגיה בשריפה. ניתן לנצל את האנרגיה המופקת לחימום והסקה או לייצור חשמל.

אנרגיה גיאותרמית– זוהי אנרגיה שמקורה בזרמים חמים שמגיעים מתחת לקרום כדור הארץ. זרמי חום אלה מחממים את מי התהום ויוצרים זרמי קיטור אשר פורצים כמעיינות חמים המכונים גייזרים. לרב נעשה קידוח אל תוך האדמה למציאת זרמי הקיטור וזרמים אלה מפעילים תחנות כוח ליצור חשמל.

אנרגיית ביומסה– זוהי אנרגיה שמקורה בשיירי צמחים, שרידי בעלי חיים וחומרים אורגנים נוספים. תערובת זו משמשת כחומר בעירה או כבסיס לייצור גז מתאן או אלכוהול. על אף שהביומאסה נחשבת כחומר מתכלה, היא מהווה למעשה אנרגיה סינתטית, כלומר מקור לא קונבנציונאלי שטרם נעשה בו שימוש בעבר.

ראו גם:
מהם היתרונות של מונה נטו?