אחד המפגעים הנפוצים ביותר באיכות הסביבה בישראל, הוא זה הנוצר מהשלכת פסולת בניין במקומות שאינם מיועדים לכך. יש לדעת כי המשרד לאיכות הסביבה אינו מצליח לאכוף את החוק בנושא חשוב זה של מיחזור פסולת בנייה.
הסכנות שבהשלכה בלתי חוקית של פסולת בניין בארץ
מדינת ישראל נמצאת בתנופת בנייה והתפתחות מתמדת, ובארץ מיוצרים מדי שנה בסביבות ארבעה מיליוני טונות של פסולות בניין. אמנם קיימים הרבה אתרים מוסדרים לפינוי והטמנת פסולת זו, אך למעשה רק שליש מפסולת הבניין בארץ מגיעה לאתרי הפינוי החוקיים, בעוד שאר הפסולות מושלכת באופן בלתי חוקי באזורים פתוחים. חלק גדול ממנה מושלך מעבר לקו הירוק.
השלכת פסולת בניין במקומות שאינם מותאמים לכך יוצרת מפגעים קשים מאוד לסביבה, מעבר למפגע האסטטי, כשהחמור שבהם הוא פגיעה במי התהום אליהם דולפים חומרים שחלקם מאוד רעילים ומסוכנים לצומח, לחיות ולבני אדם, כדוגמת פסולת אסבסט.
השלכת פסולת בניין פיראטית – המצב רק מחמיר
השלכת פסולת בניין באופן בלתי חוקי הפכה לאחד המפגעים הקשים והשכיחים בארץ. ניסיונות אכיפת החוק על ידי המשרד להגנת הסביבה אינם מספיקים, ולא רק שאינם עוצרים את התופעה אלא שבחודשים האחרונים המצב רק הולך ומחמיר. הסיבה העיקרית להשלכה פיראטית של חומריי בניין היא ניסיון לחסוך את הכסף הנדרש לתשלום בהיטלי פינוי הפסולת למתקני מחזור. ההתחמקות של קבלני הבניין מתשלומי ההיטל, וכן אי הדיווח שלהם על ההכנסות, גורמת לגירעון כספי עצום. זאת מפני שמצד אחד המדינה משקיעה סכומים אדירים בבניית מתקני מחזור לפסולת בניין, אך מצד שני אין אכיפה מספקת של החוק, וכך מצטברים הפסדים במאות מיליוני שקלים.
המצוקה של אתרי המחזור
עקב התרחבות התופעה של השלכת פסולת בניין באופן פיראטי, חלה ירידה חדה בכמות הפסולת המגיעה אל אתרים חוקיים, לעיתים עד כחמישים אחוזים מהכמות הרגילה. לכן אתרי פינוי הפסולת התקניים אינם מצליחים להגיע למכסה שתהפוך את המתקן לכלכלי, ורבים מהם ניצבים בפני סכנת סגירה. יש לציין שחברות בנייה גדולות ומוסדרות אכן דואגת להעביר את פסולת הבניין לאתרים המיועדים, אך גם כאשר מגיעה אספקת פסולת לאתרי המחזור, רבים מהם נתקלים בקושי גדול לשווק את החומרים הממוחזרים ובמקרים רבים הללו נערמים באתרי הפינוי ללא דורש. בנוסף לכך, מתקנים אלו אינם מקבלים לאחרונה סיוע מהמדינה, אשר לו הם זכאים.
המגבלות של המשרד להגנת הסביבה וניסיונותיו לשנותן
המשרד להגנת הסביבה מנסה למגר את התופעה של השלכת פסולת בניין פיראטית באמצעים שונים. המשרד מעסיק פקחים של המשטרה הירוקה וכמו כן מפעיל יחידה מיוחדת המכונה יחידת יהלום, אשר מפעילה אמצעי מארב ומעקב מתקדמים במטרה ללכוד את משליכי פסולת הבניין הלא חוקית. אולם השינוי בשטח הינו מזערי מכיוון שלרשות המשרד עומדים רק כארבעים פקחים בכל הארץ, הפועלים בעוד תחומים רבים בנוסף על מיגור תופעת השלכת הפסולת הפיראטית. מובן שכח עבודה זה אינו מספיק בכדי למגר את התופעה. המשרד להגנת הסביבה מצידו טוען שהוא עושה כמיטב יכולתו, וכי ישנה הצלחה בהתמודדות עם הבעיה.
בנוסף לכך, המשרד מנסה להעביר חוק שיגביר את השימוש בחומרי בניין מממוחזרים. חוק זה יחייב את השלטון המקומי בארץ להשתמש בחומרים ממוחזרים, וזאת בעזרת הוספת תקנים ומפרטים שיעודדו ויחייבו את השימוש בפסולת בניין בפרט, ובחומרים ממוחזרים בכלל. כמו כן, המשרד להגנת הסביבה פועל להקמת מתקני מחזור נוספים ברחבי הארץ במימון של מיליוני שקלים מצידם.
חשוב לזכור כי זיהום הסביבה על ידי השלכת פסולת בניין בלתי חוקית, פוגעת בסופו של דבר במדינה ואזרחיה, הן מבחינה כלכלית והן תברואתית. למעשה, כיום יש צורך דחוף לשקם את הסביבות המזוהמות מפסולת בניין, והעלויות כבר מגיעות למאות מיליוני שקלים.
למידע נוסף:
