בימיה האחרונים של שנת 2010 אישרה וועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת את העלאת היטל ההטמנה שמשלמות הרשויות המוניציפאליות בישראל ב-80%.

היטל הטמנה הוא תשלום שאותו משלמות הרשויות בישראל עבור כל טון פסולת שהן מעבירות להטמנה, בישראל מטמינים אחוז עצום של הפסולת המיוצרת – כ-87%, נתון זה מראה על היקפי מיחזור קטנים מאוד ושלא עומדים בסטנדרטים של מדינות מפותחות באירופה.

העלייה במחיר היטל ההטמנה מעלה את מחירו מ-50 שקלים כפי שהיה עד סוף 2010 לכדי 90 שקלים לכל טונה שמועברת להטמנה.

העלאת תעריף ההטמנה – פשרה בין הגורמים המעורבים

העלאת היטל ההטמנה בשיעור זה לוותה בדיונים סוערים בוועדה בכנסת ובוויכוחים בין המשרד להגנת הסביבה לבין מרכז השלטון המקומי בראשות שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות-תרשיחא.

העלייה של 80% של אותו היטל הטמנה היא תוצאה של פשרה בין המשרד להגנת הסביבה, בראשות השר גלעד ארדן, לבין מרכז השלטון המקומי – המשרד הממשלתי רצה בתחילה להעלות את היטל ההטמנה למחיר של 125 ש”ח לכל טון פסולת מוטמנת, זאת לפני הוספת מע”מ והצמדה למדד. מרכז השלטון המקומי והרשויות המוניציפליות בישראל הסכימו להעלאה של עד 80 ש”ח בלבד.

העלאת היטל ההטמנה ב-80% למחיר של 90 ש”ח לטון תתבצע בהדרגה עד שנת 2015.

טענת המשרד להגנת הסביבה – עליית ההיטל תוביל למיחזור רב יותר

הטיעון המרכזי של המשרד להגנת הסביבה, של השר העומד בראשו ושל ארגונים סביבתיים רבים שתומך בהעלאת המחיר בצורה דרסטית אינו נובע משיקולים תקציביים או גריפת רווח למדינה אלא משיקולים סביבתיים. המצדדים בעליית היטל ההטמנה טוענים כי עלייה חדה במחיר תוביל לעלייה חדה בהיקף המיחזור של הרשויות המקומיות.

הטמנת פסולת במטמנות פוגעת קשות בסביבה, הפסולת משחררת רעלים לסביבה ולמאגרי מי התהום, היא יוצרת מפגעי ריח קשים ומדובר על ניצול מסיבי של שטחים פתוחים. חלקים גדולים מהפסולת שמועברת להטמנה יכולים להיות ממוחזרים בקלות לחומרי גלם, קומפוסט וכדומה ופסולת רבה שאינה עוברת מיחזור פשוט שוכבת באותן מטמנות עשרות ומאות שנים בלי להתפרק.

המשרד להגנת הסביבה טוען, ובצדק על פי ניסיון העבר והוכחות בינלאומיות, כי היטל הטמנה גבוה יגרום לרשויות המקומיות להשקיע משאבים ומאמצים במיחזור והפרדת פסולת במקור ובכך המשרד מעודד את ישראל ואת הרשויות לצאת לדרך חדשה שבה חלק משמעותי מהפסולת יופרד במקור או במרכזים ייעודיים למטרת מיחזור ושימוש מחדש.

כמו כן, המשרד להגנת הסביבה טען כי ההיטל הנמוך יחסית עודד את הרשויות לא למחזר ולהפריד פסולת ושהוא לא גילם את עלות הנזק שההטמנה יוצרת.

לא זורקים את העלות על הרשויות בלי תשתית

ההסכם שהושג בין הצדדים לגבי העלאת היטל ההטמנה כולל צעדים מטעם המדינה ואינו כולל רק את תוספת העלות על הרשויות, אשר טענתן המרכזית הייתה כי היטל הטמנה גבוה כל כך יכניס רבות מהן לגירעון. המדינה צריכה לדאוג להקמת מתקני קצה שיטפלו בפסולת שצריכה להיות מועברת למיחזור, שימוש חוזר והטמנה. מרכז השלטון המקומי אומר שאם בתוך שנתיים לא תקום תשתית מתאימה אז היטל ההטמנה יבוטל.

יש לציין כי היטל ההטמנה בישראל הוא עדיין נמוך בהשוואה לאירופה, גם לאחר העלייה של 80% בעלותו. באירופה נהוג היטל הטמנה שעלותו בין 60-87 אירו ובמדינות מפותחות עם היטל גבוה אכן עלה משמעותית שיעור המיחזור – יחד עם תמריצים ממשלתיים נוספים כמובן, העלאת היטל ההטמנה אינה מספיקה והמדינה צריכה לעודד את התחום למען הסביבה והעתיד.