נושא פינוי מפעלי תע”ש מאזור רמת השרון נמצא בדיונים ובתקשורת כבר כמה שנים, עיקר המחלוקת לגבי המהלך שכדאיותו למדינה ואף לתע”ש ברורה נסב סביב שיקום הקרקע שבאזור המפעלים – קרקע אשר זוהמה קשות לאורך השנים ושחייבים לשקם אותה לפני על תכניות פיתוח ובניית יחידות דיור בעתיד. כרגע תהליך פינוי מפעלי תע”ש יוצא לדרך עם אישורה של תכנית בנייה במועצה הארצית לתכנון ובנייה – אך ללא תכניות קונקרטיות לשיקום הקרקע.

שנים של הזנחה וזיהום

מפעלי תע”ש הוקמו באזור רמת השרון לפני עשרות שנים, עוד לפני שהמקום הפך לפנינת נדל”ן ולאזור מיושב כל כך, כמובן שהיום אין הגיון להשאיר מתחם תעשייתי כה גדול על שטח שעדיף בהרבה להשתמש בו למטרת מגורים – בייחוד בתקופה כזו של עליית מחירי הדיור וביקוש גדול לדירות. מפעלי תע”ש (התעשייה הצבאית) פעלו במקום לאורך שנים ויצרו זיהומי קרקע חמורים שאירעו משום שלא היו בשטח פתרונות מתאימים של טיפול בשפכים ופינוי חומרים רעילים – פתרונות שכבר כן קיימים במקום כיום.

עובדה זו יצרה מפגעים סביבתיים חמורים משום שבפעילות המפעלים הוזרמו כמויות גדולות של דלק טילים, חומרי נפץ וממסים אורגניים למיניהם ישירות אל הקרקע ומשם למי התהום של אזור השרון והמרכז. מי התהום באזור השרון נחשבים עד היום לאלו בעלי רמות הזיהום הקשות ביותר בישראל וזאת “הודות” לפעילות מתחם תע”ש. הקרקעות באזור מזוהמות מאוד אף הן ובפועל אי אפשר לקדם שום פיתוח במקום לפני שיקום משמעותי לקרקע וניקוי האזור מרעלים.

תכנית המתאר החדשה לפינוי מתחם תע”ש ובניית עשרות אלפי יחידות דיור במקום לא מתייחסת לטיהור מי התהום – פרויקט שעלותו מוערכת ע”י רשות המים במאות מיליוני שקלים – אלא רק לזיהום הקרקעי שיש לטפל בו.

תכניות לבניית 23,000 יחידות דיור במקום

התכנית שאושרה להפקדה במועצה הארצית לתכנון ובנייה הוגשה מטעם מנהל מקרקעי ישראל והיא נקראת “קדמת השרון”, זוהי אחת מתכניות הבנייה הגדולות ביותר בהיסטוריה של ישראל ותכנית שיקום הסביבה הגדולה ביותר. מהותה של התכנית היא פינוי מפעלי תע”ש מהאזור כלו והעברתם למקום אחר, שטרם נקבע סופית, ובניית 23,000 יחידות דיור חדשות. שטח התכנית הוא 5,000 דונמים, כאשר על כ-2,500 דונם ייבנו בנייני הדירות והשטח הנותר יוותר פתוח ועל חלקו יוקם פארק עירוני לרווחת הציבור. מנהל מקרקעי ישראל שואף להתחיל בבנייה ממשית בשטח בשנת 2016, לאחר קבלת אישורי בנייה ושיווק הקרקעות ליזמים.

נקודה חשובה לגבי התכנית היא שניתן אישור בפועל למפעלי תע”ש להתפנות מהאתר ויש קביעה כי אישורי הבנייה יינתנו רק לאחר סיום עבודות מקיפות לשיקום הקרקע המזוהמת. יחד עם זאת, ארגונים סביבתיים ובראשם “אדם, טבע ודין” יוצאים נגד התכנית ואופן הגשתה בטענה שהתבצע תכנון בנייה משמעותי כזה מבלי לתת את הדעת לגודל והיקף הזיהום, למיקומים מדויקים של זיהומים מסוכנים וללא פתרונות למי התהום המזוהמים קשות.

מה יהיה על הקרקעות המזוהמות?

התושבים של רמת השרון הביעו התנגדות מראש לאישור תכניות הבנייה והפיתוח באזור לפני ביצוע סקר קרקע מקיף הקובע את מידת הנזק, מיקומים מדויקים ותכנון עבודות השיקום שצפויות להיות מורכבות, יקרות וארוכות. הנושא אף הגיע לבג”ץ שקבע כי על התושבים וגורמים מתנגדים אחרים להשמיע את טענותיהם במסגרת הליכי התכנון המקובלים ואם דרך ז לא תצלח ניתן להחזיר את הנושא לדיון משפטי.

המדינה, באמצעות משרדי האוצר והגנת הסביבה, מקדמת פיתרון שבו היא תממן את סקרי הקרקע, אז יבוצעו עבודות מקיפות לטיהור ושיקום הקרקע עוד לפני קבלת היתרי בנייה ורק אז יוכלו להתחיל לבנות – כאשר המימון לשיקום הקרקע יגיע משיווק הקרקעות ליזמי בנייה. אין ספק כי יש בעייתיות מסוימת בכך שכבר תוכננו מיקומם של בתים ומוסדות ציבור באתר הבנייה העצום הזה עוד לפני שמובן סופית היקף הזיהום ומיקום מדויק של המוקדים.