ישראל נחשבת למדינה צרכנית ממדרגה ראשונה. כחלק מכך, הצריכה של מוצרי מזון ומשקה גדולה מאוד ואף נמצאת בעליה.

מבחינת רמת החיים של התושבים מדובר על נקודה חיובית אולם מבחינה אחרת – יש לכך גם השלכות שליליות. ההשלכות שאנו מדברים עליהן הן בתחום הצטברות הפסולת ובפרט של מכלי המשקה.

כדי להתמודד עם הכמויות הגדולות של מכלי משקה כגון בקבוקי זכוכית, בקבוקי פלסטיק ופחיות, נחקק לפני למעלה מעשר שנים חוק הפיקדון. במקביל הוקם תאגיד המחזור אל”ה שמטרתו לקדם את איסופם של אותם המכלים והבקבוקים כדי שניתן יהיה להפיק מהם חומרי גלם ולמנוע זיהום סביבתי מיותר.

מדובר על צעד חשוב לזמנו, אפילו מהפכני. עם הזמן החברה הצליחה להגיע לשיעורי איסוף גבוהים הרבה יותר ויותר אולם לא הכל ורוד. בתחום מחזור הבקבוקים הגדולים המצב טוב הרבה פחות מאשר במקרה של מכלי משקה קטנים.

קבלנים ומיחזוריות

תאגיד המיחזור אל”ה נוסד כארגון שפעילותו איננה למטרות רווח. הארגון, מיסודן של חברות הגדולות במשק בתחום הייצור ושווק המשקאות, פועל בשני ממדים –

• קבלני איסוף – הממד הראשון הינו פעילות משותפת עם קבלני איסוף שמשמשים כקבלני משנה של התאגיד. קבלנים אלה מקבלים מהתאגיד תשלום עבור איסוף מכלי המשקה הקטנים (אלה הכלולים בחוק הפיקדון).
• איסוף באמצעות מחזוריות – הממד השני של פעילות התאגיד הינו איסוף מכלי משקה גדולים באמצעות כלובי מיחזור גדולים שפרוסים בכל הארץ. פעילות זאת נעשית בשיתוף הרשויות המקומיות והיא איננה מתבססת על תמריץ כלכלי. במילים אחרות, עבור מכלי משקה גדולים, כגון בקבוקי פלסטיק של ליטר וחצי למשל, לא נגבים דמי פיקדון מהצרכנים.

הקרב על דמי הפיקדון

כבר לא מעט זמן מתנהל ויכוח עיקש בין המתנגדים לבין המצדדים בהכללת מכלי המשקה הגדולים בחוק הפיקדון, בצורה כזאת שניתן יהיה לגבות עבורם דמי פיקדון.

לכאורה, קל מאוד להאשים את הציבור הדתי ואת נציגיו בכנסת בטרפוד הניסיונות להטיל תשלום פיקדון על בקבוקים גדולים על בסיס אותו רעיון שקיים במכלי המשקה הקטנים. עם זאת, מבדיקה של הנתונים עולה תמונה מורכבת יותר.

חברות המשקאות הגדולות בישראל ואפילו תאגיד המיחזור מנהלים פעילות ערה כנגד הכללת בקבוקי המשקה הגדולים בחוק הפיקדון. לטענתם של גופים אלה, אין צורך בהטלת פיקדון על מנת להשיג תוצאות טובות במיחזור.

החינוך למיחזור

המהלך המשולב של פיזור מכלי המיחזור ברחבי הארץ ביחד עם השקעה בחינוך למחזור אכן מצליח להשיג תוצאות. עם העובדה שאזרחים רבים טורחים לאסוף את בקבוקי המשקה הגדולים ומכלים נוספים ומשליכים אותם למכלי המיחזור אין כל וויכוח.

המצב כיום טוב לאין שיעור מהמצב שהיה קיים בארץ בשנים הראשונות לאחר חקיקת חוק הפיקדון. באותם שנים ראשונות אפילו מיחזור של מכלים קטנים לא היה מוצלח ועל מיחזור בקבוקים גדולים לא היה בכלל על מה לדבר. עם השנים, בזכות השקעה בחינוך ובפרסום, גדלה מאוד המודעות הציבורית לעניין. על פי נתוני תאגיד אל”ה נאספים מידי חודש למעלה מחמישים אחוז ממכלי המשקה הגדולים בישראל. הבעיה – יש מי שחולקים על נתונים אלה.

האינטרס הכלכלי

בעיני התומכים בהטלת דמי פיקדון גם על בקבוקים גדולים, אין תחליף לאינטרס הכלכלי של הציבור כאשר עוסקים במיחזור.

למרות שאין חולק על כך שלא מעט אנשים משתתפים במיחזור בקבוקים גדולים גם כיום, מנתונים שנאספו ברחבי העולם מסתבר שאפשר להעלות את אחוזי ההצלחה באופן ניכר. ישנים מומחים שמצביעים על כך שהנתונים אותם מציג תאגיד אל”ה בדבר אחוזי האיסוף של בקבוקים גדולים מוטים כלפי מעלה והמצב בפועל טוב פחות.

לכן, קיימת הצדקה לגבות פיקדון גם כאן, כדי להביא לשיפור משמעותי נוסף, במיוחד בתחום איסוף הבקבוקים הגדולים.