הכנסת אישרה בקריאה ראשונה: מזהמי קרקעות יחויבו לשקמן ולנקותן

בתור אזרחי מדינת ישראל, השאיפה שלנו לשמור על המקום בו אנו חיים ברורה. האידיאל של סביבה ירוקה ונקייה מלווה את כולנו. אולם, מתחת לפני השטח (וגם על גביו) רואים את התמונה העגומה: לא מעט גורמים בענף התעשייה מזהמים את הקרקע שמתחת לרגליהם, ובכך מסכנים את מרקם החיים בישראל.

על מנת להקל במידה רבה על הבעיה, נרתם המשרד לאיכות הסביבה למשימה. במהלך שנת 2011 נוסחו תקנות שונות שנועדו למנוע פגיעה מכל סוג בקרקע, במרכזן עומד רעיון פשוט אחד: מזהמי הקרקעות נוטלים באחריות לפגיעה זו בסביבה, ולכן הם מחויבים לשקם ולנקות את הקרקעות המזוהמות על ידם.

על זיהום הקרקע בישראל

זיהום קרקע בישראל הוא בעיה נפוצה מאד. מדינת ישראל אינה מדינה גדולה, בכך אין ספק. עדיין, ניתן למצוא בשטחה כ-3,300 אתרים בהם יש חשד סביר מאד לקיומה של קרקע מזוהמת, עם כ-23,000 מוקדי זיהום. אם נחבר את כלל השטח הזה נגיע לכמעט 4,000 דונם,  שכ-75% ממנו שייך לאיזורי התעשייה השונים.

עובדות אלה נותנות את אותותיהן גם בהיבט הפיננסי. ההערכה היא שהעלות הכוללת של כלל הבחינה של הקרקעות הללו והטיפול בהן מגיעה כמעט לתשעה מיליארד שקלים. מנגד, ההערכה היא כי שיקום הקרקעות צפוי להפיק תועלת כלכלית גדולה פי ארבעה.

לא צריך להיות גאון כלכלי כדי להבין ששיקום הקרקע יעיל הרבה יותר מאשר ניקויה בלבד, מה גם שהוא יביא לעלייה מאסיבית בשוק הנדל'ן באיזורים אלה. בהקשר הזה, יש לזכור כי נכס אשר נמצא במרחק של עד חצי קילומטר מקרקע מזוהמת מאבד כ-12% מערכו. שיקום הקרקע יעלה את הערך הזה בחזרה, ואולי אף מעבר לכך.

הפיתרון נמצא בחקיקה

החוק החדש שנוסח נועד להעניק את הפיתרון הראוי למוקדי זיהום אלה, אשר התהוו להם שנים על גבי שנים, תוך שהם מסכנים את הצמחייה, בעלי החיים ובני האדם גם יחד. הסכנות ברורות לעיני כל: זיהום מקורות מים, קרינה מסרטנת, נשימת אוויר מזוהם ועוד.

בפועל, טרם החקיקה, נוצר מצב שבו כל אחד מהאחראיים לזיהום הקרקעות (לרוב, אנשים מענף הדלק, השמן או המתכות) העביר את האחריות למשנהו ונמנע משלם את המחיר. עם החוק מצב זה צפוי להשתנות.

עיקרי החוק שנוסח בכנסת

החוק שנוסח לאחרונה הוא תקדימי ממספר בחינות. ראשית, הוא מגדיר בפעם הראשונה למעשה מהי בדיוק קרקע מזוהמת, ובאילו דרכים ניתן לאתר ולשקם אותה. החוק מסדיר את מנגנוני המימון של השיקום: האחראי לזיהום הוא שצריך לטפל גם בשיקום.

מהיכן יושגו הכספים לכך? ובכן, התוכנית של משרד הסביבה היא להקים קרן ייעודית לשיקום הקרקעות, אשר מקורות המימון שלה הוא במזהמים עצמם, קרי, על העוסקים במלאכות אשר צפויות לזהם את הקרקע יוטלו מיסים שונים, מהם גם ימומן באופן חלקית השיקום של הקרקעות האחרות.

קרן זו תמומן גם באמצעות תקציב המדינה. כאשר הדבר נדרש, היא תעניק הלוואות או מענקים לגורמים שצריכים לשקם את הקרקע, בהתאם לזכאות שנקבעה בחוק ולסדר החשיבות של הפעולה.

סעיפי החוק

החוק החדש כולל מספר סעיפים חשובים. אחת השאלות שצריכות להישאל היא כיצד קובעים מי אחראי לזיהום. התשובה שמבטא החוק היא שהאחריות היא על הגורם שהוכח שזיהם את הקרקע, בלי קשר לבעלות עליה.

מעבר לכך, נדרש שהטיפול בקרקע ובחנתה ייעשו באופן מיידי. עד לביצוע השיקום, יש להפסיק באופן מיידי כל עבודה של חפירה או כיסויה של הקרקע- לפחות עד שיתקבל ההיתר לחידוש העבודה.

בכל מקרה, רשם המקרקעין יוכל לרשום בטאבו על זיהומה של הקרקע, ולשנות את ההערה במידת הצורך.

למידע נוסף: חוק המזהם משלם, חוק איסוף אריזות, חוק מים אפורים