מעבר להיבטים כלכליים של שימוש בכלי רכב המונעים על בסיס מנועים חשמליים וחיסכון משמעותי המושג בכך עקב הפסקת שימוש בדלק, התחום כולו של רכבים חשמליים – מכוניות ורכבים אישיים דוגמת קלנועיות, קטנועים וכדומה – מאופיין בהילה סביבתית רבה. אך האם באמת שימוש בקלנועית וברכב חשמלי אחר הוא באמת פיתרון ששומר על הסביבה בצורה מלאה ומקיפה לעומת רכבים המונעים בדלק או פתרונות תחבורה אחרים? התשובה, כרגיל, מורכבת וכולל היבטים רבים.
הפחתת השימוש בדלק
אין ספק כי שימוש בדלקי מאובנים הוא מזהם, יוצר מפגעים בהפקתו ואינו תורם לסביבה דבר, בכך מעבר לאמצעי תחבורה ידידותיים לסביבה הוא בהחלט פיתרון סביבתי יותר שמפחית משמעותית את השימוש בדלקים מבוססי נפט. קלנועית לא עושה כל שימוש ישיר בדלקי מאובנים כלשהם וכך גם רכבים חשמליים מלאים – מראה נדיר בשוק הרכב העולמי ובטח שבזה הישראלי. רכבים היברידיים, המשלבים הנעה במנוע חשמלי עם מנוע בעירה פנימית (בנזין לרוב) רגיל, הם גם הרבה יותר חסכוניים ומשתמשים במשמעותית פחות דלק מאשר רכבים רגילים.
כך שמבחינה זו יש לרכבים חשמליים, קלנועית וכדומה השפעה חיובית על הסביבה בהפחתת זיהום אוויר מדלקים, הפחתת מפגעים סביבתיים של הפקת הנפט ממעמקי האדמה, זיקוקו והפיכתו לדלק, הובלת ואחסון דלק ושאר נזקים אקולוגיים של דלקים והתעשיות שמייצרות אותו.
מחפשים רכב חשמלי זעיר? כל המידע באתר זה זז קלנועית לכל אחד
שימוש בסוללות מזהמות וצורכות אנרגיה בייצורן
היבט אחר של השאלה האם קלנועית ורכב חשמלי שומרים על הסביבה נוגע בנקודה שלרוב נוטים להתעלם ממנה בפרסומים של כלי תחבורה אלו – הסוללות שמניעות את המנועים החשמליים. רכב חשמלי זקוק כמובן למקור אנרגיה להנעת המנוע החשמלי שלו, מקור אנרגיה זה הוא סוללות גדולות מאוד שנטענות בדרכים שונות (גם לזה נגיע). ייצורן של סוללות אלו עושה שימוש בחומרים מזהמים מאוד אשר מהווים סכנה אקולוגית חמורה בעת דליפה או השלכה של הסוללות לפתרונות טיפול באשפה לאחר גמר השימוש בהן. תהליך הייצור של הסוללות הגדולות והחזקות הללו צורך אנרגיה רבה, כריית מחצבים מכדור הארץ, הובלה באמצעים מזהמים וכן הלאה.
העובדה שרכבים חשמליים מלאים דוגמת קלנועיות, קטנועים ואופנועים חשמליים, מכוניות חשמליות מלאות, קורקינטים חשמליים וכדומה אינם פולטים גזים רעילים מצינור הפליטה שלהם (שאינו קיים בהיעדר ייצור גזים במנוע חשמלי) לא הופכת אותם לנטולי פליטות פחמן ומזהמים באופן כללי למרבה הצער. אמנם רכבים חשמליים כאלו לא יוצרים פליטות פחמן וטביעת רגל אקולוגית משמעותית בעת השימוש שלהם, אך בייצור הסוללות והרכבים עצמם מושקעת אנרגיה רבה ונעשה שימוש בחומרים שלא כולם חיוביים מבחינה סביבתית – כך שיש לקחת זאת בחשבון בנודע למסקנה הסביבתית הכוללת של התחום.
אופן הטענת הרכב החשמלי
ישנם פתרונות שונים של הטענת הסוללות של רכבים חשמליים שונים. קלנועיות ורכבים קטנים למיניהם נטענים ברוב מוחלט של המקרים על ידי חיבור פשוט לשקע חשמל ביתי, בעוד שרכבים היברידיים נטענים לא דרך שקע ביתי אלא באמצעות תהליכים המתרחשים תוך כדי נסיעה – סיבוב הגלגלים, בלימת הרכב וכדומה. ישנן גם מכוניות חשמליות מלאות שניתן לטעון בשקע חשמל ביתי. פתרונות חשמליים כגון אלו של חברת בטר פלייס אמורים לעשות שימוש בעמדות טעינה מסחריות מיוחדות, עמדות החלפת סוללות במעין תחנות “תדלוק” ואולי טעינה ביתית עם הרגולוציה תאפשר זאת.
טעינה ביתית עושה שימוש בחשמל המופק באמצעים מזהמים שהם בעיקר פחם (מזהם מאוד) וגז (מזהם הרבה פחות אך עדיין דלק מאובנים), כך שתהליך הטעינה עצמו עשוי לגרום נזק סביבתי ואף להגדיל את היקפי יצור החשמל המזהם במקרה של ביקוש גבוה.
השורה התחתונה
בסופו של עניין, קלנועית ורכב חשמלי אחר הוא כן פיתרון ששומר על הסביבה יותר מאשר רכבים מונעים בדלק. יש לבחון את כלל היבטי הייצור והתפעול של כל רכב חשמלי בנפרד ולבחור בפתרון הסביבתי ובר הקיימא ביותר, אך שימוש בחשמל רק הולך ומשתפר וזוהי אפשרות פחות מזהמת ופוגענית מאשר מוצרי נפט למיניהם. כמו כן, חשוב מאוד להיפטר מהסוללות באופן אחראי וסביבתי, רצוי על ידי פירוקן המוסמך והמקצועי על ידי גורם מאושר או כל טיפול רלבנטי וסביבתי אחר.
מעבר ליתרונות הסביבתיים והכלכליים של שימוש ברכבים חשמליים, עבור ישראל מדובר על היבט אסטרטגי של הפחתת התלות בנפט זר שמקורו במקרים רבים במדינות עוינות לישראל.
