מעבר להיבטים כלכליים של שימוש בכלי רכב המונעים על בסיס מנועים חשמליים וחיסכון משמעותי המושג בכך עקב הפסקת שימוש בדלק, התחום כולו של רכבים חשמליים – מכוניות ורכבים אישיים דוגמת קלנועיות, קטנועים וכדומה – מאופיין בהילה סביבתית רבה. אך האם באמת שימוש בקלנועית וברכב חשמלי אחר הוא באמת פיתרון ששומר על הסביבה בצורה מלאה ומקיפה לעומת רכבים המונעים בדלק או פתרונות תחבורה אחרים? התשובה, כרגיל, מורכבת וכולל היבטים רבים.
הפחתת השימוש בדלק
אין ספק כי שימוש בדלקי מאובנים הוא מזהם, יוצר מפגעים בהפקתו ואינו תורם לסביבה דבר, בכך מעבר לאמצעי תחבורה ידידותיים לסביבה הוא בהחלט פיתרון סביבתי יותר שמפחית משמעותית את השימוש בדלקים מבוססי נפט. קלנועית לא עושה כל שימוש ישיר בדלקי מאובנים כלשהם וכך גם רכבים חשמליים מלאים – מראה נדיר בשוק הרכב העולמי ובטח שבזה הישראלי. רכבים היברידיים, המשלבים הנעה במנוע חשמלי עם מנוע בעירה פנימית (בנזין לרוב) רגיל, הם גם הרבה יותר חסכוניים ומשתמשים במשמעותית פחות דלק מאשר רכבים רגילים.
מחפשים רכב חשמלי זעיר? כל המידע באתר זה זז קלנועית לכל אחד
שימוש בסוללות מזהמות וצורכות אנרגיה בייצורן
העובדה שרכבים חשמליים מלאים דוגמת קלנועיות, קטנועים ואופנועים חשמליים, מכוניות חשמליות מלאות, קורקינטים חשמליים וכדומה אינם פולטים גזים רעילים מצינור הפליטה שלהם (שאינו קיים בהיעדר ייצור גזים במנוע חשמלי) לא הופכת אותם לנטולי פליטות פחמן ומזהמים באופן כללי למרבה הצער. אמנם רכבים חשמליים כאלו לא יוצרים פליטות פחמן וטביעת רגל אקולוגית משמעותית בעת השימוש שלהם, אך בייצור הסוללות והרכבים עצמם מושקעת אנרגיה רבה ונעשה שימוש בחומרים שלא כולם חיוביים מבחינה סביבתית – כך שיש לקחת זאת בחשבון בנודע למסקנה הסביבתית הכוללת של התחום.
אופן הטענת הרכב החשמלי
טעינה ביתית עושה שימוש בחשמל המופק באמצעים מזהמים שהם בעיקר פחם (מזהם מאוד) וגז (מזהם הרבה פחות אך עדיין דלק מאובנים), כך שתהליך הטעינה עצמו עשוי לגרום נזק סביבתי ואף להגדיל את היקפי יצור החשמל המזהם במקרה של ביקוש גבוה.
השורה התחתונה
מעבר ליתרונות הסביבתיים והכלכליים של שימוש ברכבים חשמליים, עבור ישראל מדובר על היבט אסטרטגי של הפחתת התלות בנפט זר שמקורו במקרים רבים במדינות עוינות לישראל.
רכישת רכב היברידי יד שניה