קהילות ירוקות בישראל

להצערת מחיר אטרקטיבית צרו איתנו קשר


ההגדרות לקהילות ירוקות הן רחבות ולא חד משמעיות. למושג קהילה מספר משמעויות: קבוצת אנשים הגרים באותו איזור גאוגרפי תחת אותו שלטון, קבוצת אנשים החולקים היסטוריה, תרבות ומורשת משותפת, קבוצת אנשים בעלי הרגשת שותפות והפרייה הדדית, קבוצת אנשים בעלי עניי משותף- אינטרס או דעה.

כאשר מדברים על קהילה ירוקה, כל אחת מההגדרות הקודמות מתאימה. למעשה קהילה ירוקה הינה קבוצת אנשים בעלי מכנה משותף כלשהו אשר בוחרים לחיות את חייהם תוך הקפדה על חיים "ירוקים", כלומר ידידותיים לסביבתם, תוך התחשבות בשמירה על משאבי הטבע, מניעת זיהום ומיחזור.

אלו הן שתי דוגמאות לקהילות ירוקות בישראל, האחת שנוסדה כקהילה ירוקה והשנייה שהפכה לכזו בשנים האחרונות:

קרית טבעון

מועצה איזורית במחוז חיפה. נמצאת על גבול עמק יזרעאל ועמק זבולון. הוכרזה כמועצה מקומית ב-1958 ומורכבת ממספר יישובים קטנים. מרבית תושבי טבעון מתגוררים בבתים צמודי קרקע והאיזור כולו טובל בירוק. סגנון החיים בטבעון הינו שילוב בין חיים עירוניים לבין אופי של התיישבות עובדת.

בשנים האחרונות קריית טבעון החלה לשים את הנושא של מיחזור בראש סדר העדיפויות, והפכה לאחת הערים הממחזרות בארץ ולקהילה ירוקה.

ביוזמת עריית טבעון הוצבו ברחבי העיר פחים למיחזור בקבוקים שתייה וכן קרטוניות למיחזור נייר וקרטון.

במקביל החלו התושבים בהפרדת פסולת לפסולת רטובה ופסולת יבשה. במקום פח אשפה יחיד, מוצבים ליד בתי התושבים שני פחים, כל אחד לסוג הפסולת המתאים לו: פסולת רטובה כוללת בעיקר שיירי מזון ופסולת יבשה הכוללת את כל מה שלא נכלל בהגדרה של פסולת רטובה. בנוסף מוצבים ברחבי העיר מכולות לאיסוף פסולת מתכתית עבור מיחזור מתכות.

עקב ההצלחה המרובה של שיטת הפרדת הפסולת, הפכה קרית בטעון לקהילה ירוקה.

להפוך קהילה שאינה ירוקה מעיקרה לקהילה אכפתית וירוקה זה אתגר רציני. ראשית צריכה להיות מעורבות של הרשויות אשר יתמכו ברעיון הן מבחינה כלכלית והן מבחינת אכיפה וקיום. בנוסף, מתבסס המהפך על חינוך ומודעות, הן בקרב שכבת הגיל הצעירה והן בקרב המבוגרים. למעשה שכבות אלה משפיעות זו על זו באופן מעגלי, כך ילד ממחזר משפיע על הורה ממחזר וההפך.

השינוי שהתרחש בקריית טבעון הינו שינוי שראוי להערכה וחיקוי מצד ישובים אחרים בארץ.

הרדוף

קיבוץ בגליל התחתון שנוסד ב-1982 כאשר הרעיון העיקרי מאחוריו היה הקמת קהילה חדשה בעלת אופי שיתופי והתחברות אל הטבע ואל חברי הקהילה.

הקהילה הירוקה בהרדוף מתבססת על רעיון של חקלאות ביודינאמית. על פי החקלאות הביודינמית, הקמתה של חווה חקלאית צריכה להתבצע על פי עקרונות של איזון ושלמות. עקרונות אלה כוללים מחזור, מניעת זיהום הסביבה, מניעת פגיעה בחי ועוד.

החווה הינה גוף שלם, אשר מספק לעצמו את כל צרכיו: זרעים, חומרי מזון, מזון לבע"ח וכן בתי גידול למגוון ביולוגי. כל חווה הינה ייחודית מכיוון שפועלים בה יחסי גומלין ייחודיים ושונים, אך היא פועלת מעיקרה על איזון ושלמות.

חווה שכזו דורשת קהילה אנושית אשר תיקח חלק באיזון ותנהל אותה. כזוהי הקהילה הירוקה של הרדוף.

הרדוף הינה חווה ביודינמית הגדולה בישראל העוסקת בגידול ירקות טריים, גידול ירקות אורגניים ליצירת זרעים, גידול זיתיים אורגניים, הכנת קמפוס לשדות חלקאים ולשיווק וכן הפקת חלב בכמויות גדולות.

רפת הרדוף הינה הרפת האורגנית הראשונה בישראל. הקהילה הירוקה בהרדוף מתנהלת כאגודה חקלאית אשר כוללת את הרפת, ענף החקלאות ושוק הירקות גוף כלכלי אחד. משווקת את מרכולתה ומצליחה להתקיים בפני עצמה כקהילה ירוקה.

בארץ קהילות ירוקות עצמאיות נוספות, אשר דוגלות בצורת חיים ירוקה וידידותית לסביבה. במקביל נעשה מאמץ גדול ברשויות המקומיות להפוך קהילות עירוניות לקהילות ירוקות יותר על ידי הגברת המודעות למחזור.

ספרו לנו על הקהילה שלכם בתגובות!