מעבר לייצור חשמל מגז

מבחינת ישראל, וגם מבחינת גלובלית כוללת, ייצור חשמל הוא תהליך מזהם מאוד שמסתמך בעיקר על דלקי מאובנים – מעט מאוד נפט למרות מה שחלק מהציבור חושב אלא בעיקר פחם. בשנים האחרונות מדינת ישראל נמצאת בתהליך של מעבר לייצור חשמל מגז טבעי והפחתת השימוש בפחם, הסיבות לכך רבות והתהליך נעשה גם ללא קשר לתגליות הגז הגדולות לחופי ישראל (תגליות שעדיין אינן מפיקות גז).

בקיץ 2011 הודיעה הממשלה כי המדינה מגבירה את מגמה ותבסס כמעט את כל ייצור החשמל שלה על גז במקום על הפחם שמהווה מרכיב משמעותי כיום בתמהיל הדלקים של חברת החשמל.

מהות תהליך המעבר לגז

התהליך עליו הכריזה הממשלה ביולי 2011 אור להביא לכך שכל ייצור החשמל בישראל יתבסס על גז טבעי במקום על פחם שקיים בכמויות רבות כיום, אין בכך כדי לפגוע ביעד הממשלתי הנועז של ייצור 10% מהחשמל בישראל מאנרגיות מתחדשות עד 2020 (בעיקר מערכות סולאריות למיניהן). ההתבססות על גז תהיה עבור כלל משק החשמל אך לא תהיה בלעדית לחלוטין, כי עדיין יהיו המתקנים הסולאריים השונים והשימוש בפחם יישמר כאופציה תפעולית למקרים של מחסור בגז וכדומה.

משרד התשתיות מקדם את הנושא ואחראי על המהלך, התהליך כולל הסבה של תחנות הכוח הפחמיות כך שיוכלו לפעול על גז תוך שמירה על האפשרות להפעילן עם פחם במקרה הצורך. להכרזה משמעותית וחיובית זו בהחלט יש קשר לתגליות הגז לחופי ישראל. המהלך הזה מגיע לאחר החלטה משמעותית כי תחנת הכוח החדשה באשקלון תהיה דו-דלקית ותתבסס בעיקר על גז ולא רק על פחם כפי שרצו בתחילה במשרד לבצע (השינוי היה עקב לחצים פוליטיים ושל ארגונים ירוקים).

התחנה הראשונה שתעבור את תהליך ההסבה היא “אורות רבין” שבחדרה, ארבע מתוך סה”כ שש טורבינות יוסבו לפעילות על גז. במקביל לתהליך זה משרד התשתיות מקדם גם את הקמת המתקן לקליטת גז טבעי נוזלי – גם מתגליות הגז הגדולות וגם מספקים אחרים על מנת להתגבר על המכשול של בעיות באספקת הגז המצרי, סיומו של מאגר ים תטיס ומרי B והעיכובים בהכשרת מאגר תמר להזרמת גז סדירה.

המשמעות לכך שישראל תבסס את רוב ייצור החשמל שלה על גז במקום על פחם היא חשמל שיהיה זול יותר מכפי שהוא כיום, הזיהום המקומי בעקבות הייצור יפחת משמעותית וייפלטו פחות גזי חממה.

זיהום של תחנות כוח פחמיות

תחנות כוח פחמיות הוקמו בכמויות אדירות בכל העולם וגם בישראל רוב התחנות התבססו על מחצב זה. שימוש בפחם לייצור חשמל הציע כמה יתרונות למדינות וליצרנים, הפחם נמצא בכמויות אדירות ברחבי העולם, כרייתו מהאדמה פשוטה יחסית, מחיר הפחם זול משמעותית לעומת נפט ובעבר לעומת גז טבעי (הטכנולוגיה הוזילה משמעותית את הגז ואפשרה גישה למאגרים חדשים), השימוש בו לצרכי בערה, חימום מים וייצור חשמל פשוט יחסית וכן הלאה.

אך חיסרון מרכזי של תחנות הכוח הפועלות על פחם הוא זיהם האוויר הכבד שהן יוצרות. מדובר על זיהום אוויר חמור מאוד הן ברמה המקומית עם חלקיקים מסוכנים שנפלטים ומשייטים להם באוויר ברדיוס גדול מאוד מהתחנות והן ברמה הגלובלית עם פליטת כמויות גדולות של גזי חממה וחומרים מזהמים. בסין למשל, ערי תעשייה אדירות מימדים שצרכו כמויות עצומות של חשמל מפחם, הפכו שחורות ולא ניתן היה לראות עוד את השמיים.

העדיפות של שימוש בגז טבעי לייצור חשמל

הסבת ייצור החשמל בגז במקום פחם היא עדיפה מבחינות רבות מאוד. הפקת הגז הטבע כיום זולה לעומת כריית וייבוא פחם, הגז פולט הרבה פחות חלקיקים מזהמים לאוויר ברמה המקומית וגם הרבה פחות גזי חממה לאטמוספרה. בהסתמך על מקורות גז ישראליים המדינה גם מוזילה עלויות וגם מבטלת תלות כלכלית-מדינית במדינות זרות. (ראה בעיות האספקה ממצרים).

אמנם גז טבעי הוא עדיין דלק מאובנים מתכלה ומזהם במידה מסוימת, כך שבהחלט עדיף ייצור חשמל מלא ממקורות מתחדשים ונקיים – אך זהו באמת הרע במיעוטו לעומת המצב שהיה עד היום ומדובר על התקדמות משמעותית עבור משק החשמל הישראלי.

לקריאה נוספת: מקורות אנרגיה מתחדשים