נורות הפלורוסנט מלוות אותנו ומספקות לנו תאורה בכל כך הרבה אתרים כיום, בבתי חולים, משרדים, חנויות וגם בבתים. אלו נורות שקיימות כבר שנים רבות והן יעילות מאוד באספקת אור חזק, ברור וחסכוני בחשמל. אך למרות שהן פיתרון סביבתי יותר מנורות ליבון רגילות, שכבר הולכות יוצאות משימוש בעולם המערבי, דווקא בסוף חייהן אותן נורות פלורוסנט הופכות לסכנה אקולוגית שקטה שרוב הציבור אינו מודע אליה.

בגלל אותו חוסר מודעות והתדמית הנקייה והבלתי מזיקה של פיתרון תאורה זה גם כל הנושא של מיחזור נורות פלורוסנט אינו נמצא במקום גבוהה בשיח הסביבתי בישראל או בעולם למרות שבהחלט קיים צורך לכך ופיתרונות מתאימים.

חשוב לציין כי מבחינה סביבתית מיחזור נורות פלורוסנט אינו נושא בהול ומשמעותי כמו למשל שימוש בשקיות פלסטיק ומיחזורן, שימוש בקלקר ומיחזורו, קרטונים, נייר ושאר מוצרים וחומרים אשר נמצאים בהיקפי שימוש גדולים הרבה יותר ושיוצרים נזק סביבתי גדול יותר. כמובן שיחד עם זאת אין לזלזל בנושא של מיחזור נורות פלורוסנט והנזק שנורות אלו עשויות לגרום ולנסות כן למחזר כמה שניתן ולשפר את המצב בסיוע גורמים רלבנטיים והמדינה.

מרכיבים ודרך הפעולה של נורת פלורסנט

ראשית, נורות פלורסנט אינם נורות ניאון כפי שמקובל לעיתים לחשוב בטעות. נורות פלוריסנט הן נורות בעלות אורך חיים ארוך יחסית והן מספקות אור חזק, לרוב בהיר ולבן אך קיימות גם נורות עם אור “חם” וצהוב יותר. הנורה מורכבת כמובן בעיקר מזכוכית בחלקה החיצוני כאשר בתוכה ישנו גז אציל כלשהו, כאשר סוג הגז האציל קובע את צבע האור שיתקבל. פעולתה של נורת פלורסנט מתבססת על הבאת אלקטרונים של אטומי הגז הנמצא בתוך הנורה לרמת אנרגיה גבוהה ושחרור אור שמתקבל בזמן שאותם אלקטרונים חוזרים לרמת אנרגיה רגילה – זאת באמצעות זרם חשמלי.

בנוסף, נורות פלורסנט מכילות לרוב כספית שאחראית לפליטת הקרינה האולטרא סגולה של הנורה וזרחן שמשמש גורם חשוב למקור האור של הנורות. כיום יש נורות, בעיקר מהסוגים הביתיים הקטנים יותר, שמכילות אמלגם במקום כספית, זהו חומר שדומה מאוד לכספית והוא נחשב פחות רעיל, למרות שגם הוא רעיל מאוד אף כי במידה פחותה מאשר הכספית.

נזק סביבתי של נורות פלורוסנט

על פניו מה יכול להיות מסוכן בנורה פשוטה שמורכבת בעיקר מזכוכית, הכי גרוע שיכול לקרות זה שמישהו ייחתך בהחלפת נורה – ממש לא כמובן! הנזק הסביבתי של נורות פלורסנט אלו נובע מהחומרים הרעילים שנמצאים בתוכן ושאחראים לפליטת האור בעידוד זרם חשמלי.

עיקר הרעלנים שנמצאים בנורות הם הכספית שנמצאת בנורות במצב גז והזרחן שסוגים מסוימים שלו מהווים רעל חזק מאוד. כספית היא רעל חזק מאוד שההשפעה המהותית ביותר שלו היא הימצאותו באוקיאנוסים וזיהום דגי ים רבים מאוד (מגיע לים דרך האטמוספרה ואז דרך הגשם) – זיהום שלאחר מכן מגיע לבני אדם שאוכלים את אותם דגים, מעבר לזה הכספית מחלחלת למי התהום ופוגעת במערכות מים ומערכות אקולוגיות רבות בטבע. הזרחן, שמשמש גם בתעשיות מזהמות ורעילות כמו ייצור ושימוש בדשנים, מהווה בעצמו חומר מסוכן שגורם למגוון תופעות לוואי ופגיעה בטבע – לא בצורתו הטבעית כמובן כי אם בתרכובות למיניהן.

מיחזור נורות בפועל

ברוב מרכזי המיחזור בישראל אין תשתית של מיחזור נורות פלורוסנט, המיחזור מתבצע למפעלים או גורמים שמעבירים ביוזמתם את הנורות למיחזור. תהליך המיחזור עושה שימוש בעיקר בזכוכית שבה ניתן להשתמש שנית כמו בכל זכוכית, כמובן שהתהליך מחייב פיתרון ראוי לרעלים השונים שנמצאים בתוך הנורות.

חברות המבצעות מיחזור נורות פלורוסנט (למשל חברת שירותי אקולוגיה בע”מ, החברה לשירותי איכות הסביבה ואחרות) מרסקות את הנורות, סופחות את הגזים הרעילים באמצעים טכנולוגיים מתאימים, מעבירים את הזכוכית השבורה למפעלי מיחזור זכוכית ואת האלומיניום מהנורות דוחסים להעברה מאוחרת יותר למפעלי עיבוד מתכות.