ים המלח מתכווץ – הנזק לים המלח

למרות שבשנת 2011 הנושא המרכזי שנמצא בשיח הציבורי לגבי ים המלח הוא דווקא עליית המפלס ואיום להצפת מתחם המלונות באגן הדרומי של הים, בפועל ים המלח עצמו מתכווץ ומפלסו יורד בכל שנה במהירות מטרידה, נושא שהשפעתו רחבה מאוד על כל סביבת הים.

כבר שנים שעדויות מדעיות על פי מדידות וממש על פי הסתכלות בשטח מראות כי ים המלח מתכווץ, בשנים האחרונות חלה התדרדרות במצב וההשפעות הסביבתיות של ירידת המפלס מתפשטות ומתרחשות בתדירות גבוהה יותר.

נקודה חשובה להבהרה היא שהפרסומים האחרונים לגבי עליית המפלס של ים המלח מתייחסים לאגן הדרומי, ליתר דיוק לבריכה מספר 5 שהוקמה בשנות ה-60 על ידי מפעלי ים המלח כחלק מהפעילות התעשייתית שלהם. באגן הדרומי, שהוא כאמור מלאכותי למרות שהוא מחובר לים המלח עצמו מצפון, כמות המלח לצד אידוי מהיר של המים גורמים לכך שהמפלס עולה בקצב מהיר – מה שיוביל להצפת המלונות שהוקמו בסמוך לקו המים ולכביש באזור.

לגבי נושא זה המדינה מקדמת פיתרון של קציר

מלח שבו המלח מהאגן הדרומי יוצאו בהליך מורכב מקרקעית האגן ויועברו כנראה לאגן הצפוני שם אותו מלח יוכל לתרום להעלאת המפלס. קיים קשר בין ירידת המפלס באגן הצפוני של ים המלח והעובדה שים המלח מתכווץ לעליית המפלס באגן הדרומי – כי מפעלי ים המלח שואבים כמויות מים עצומות מהים לצורך הפקת המינרלים ואותם מים מוזרמים לאגן הדרומי ומורידים את המפלס בצפון.

המקום הנמוך בעולם הופך נמוך יותר

ים המלח ידוע בכל העולם כמקום הנמוך ביותר שבו ניתן לשהות שלא מתחת למים, הים הוא פלא טבע אמיתי והוא אף נמצא ברשימה הסופית של כניסה לרשימה החדשה של פלאי תבל. אך הנזקים הסביבתיים שנגרמים לים הופכים אותו לנמוך יותר בכל שנה! כמובן שהים עצמו אינו הופך נמוך אך מפלס המים שיורד מנמיך את הקרקע הנגישה ובמקרה הזה זהו שיא עולם שלא כדאי להמשיך לשבור.

נתונים רשמיים של המשרד להגנת הסביבה מראים כי מפלס ים המלח ירד מאז שת 1900 ב-30 מטרים, מגובה של מינוס 390 מטר מתחת פני הים לגובה של מינוס 420 מטר עד שנת 2007 – והמגמה הברורה היא כאמור המשך הירידה. חשוב לציין כי 20 מטר מתוך השלושים הללו ירדו בשלושים השנים האחרונות כך שניתן בהחלט לראות החמרה מהותית במצב.

הגורמים להתכווצות ים המלח

למרות שים המלח הוא ים יחסית גדול ולעומת הכנרת הוא מאוד גדול, בטווח זמן קצר יחסית נגרם לו נזק משמעותי ורובו, כמו במקרים רבים מדי למרבה הצער, נגרם כתוצאה ממעשים של בני אדם. הגורמים העיקריים לעובדה שים המלח מתכווץ ומפלסו יורד בקצב מהיר ומדאיג הם:

• מקורות המים של ים המלח הם נהר הירדן, הירמוך והכנרת – שמקושרים ביניהם גם כן כמובן – שאיבת המים מהירמוך, מהכנרת ומהירדן גורמת לכך שאפיק זרימת הירדן שמגיע לים המלח מזרים כמויות מעטות מאוד של מים לימה. מדינת ישראל, לצד סוריה וירדן שואבות מים ובכך למעשה מייבשות את ים המלח כי קצב אידוי המים מהיר יותר מאשר קצב החידוש.
• מפעלי ים המלח שהוקמו ע”י מדינת ישראל וכיום נמצאים בשליטת החברה לישראל שבשליטת משפחת סמי ועידן עופר שואבים כמויות מים עצומות מים המלח וכך עושים גם המפעלים בצד הירדני של הימה. שאיבה זו והזרמת המים לאגן הדרומי מוסיפה לצמצום המים וירידת המפלס בצורה משמעותית.

בעיות ונזקים כתוצאה מירידת המפלס

• היווצרות בולענים (בורות שנפערים באזורים שונים ע”י קריסת האדמה) – סכנה מוחשית לסביבה ולחיים.
• האצת תהליכי סחיפה באזור ים המלח.
• היווצרות שטחי בוץ טובעני באזורים בהם החוף נסוג.
• פגיעה במערכות אקולוגיות רבות ומורכבות.