ישראל היא מדינה קטנה מאוד אך כזו שכוללת אתרי טבע מרהיבים ושכיות חמדה מיוחדות במינן, מבין כל האתרים והמקומות המיוחדים הפזורים בכל רחבי ישראל, נחלים ומקורות מים מהווים את אחת הבחירות המהנות ביותר לטיול. נחלים מרכזים סביבם נופים מרשימים, מערכות אקולוגיות מרתקות וגדולות ושאר מרכיבים מיוחדים – בין אם הם נחלי איתן הזורמים כל השנה או נחלי אכזב הזורמים רק פעמים ספורות בשנה.
אך למרבה הצער נחלים רבים בישראל סבלו לאורך השנים מהזנחה, זיהומים שונים, חוסר פיתוח סביבתי ושאר מפגעים שגרמו לחלקם להפוך לבלתי ראויים למבקרים וודאי שלקיום מערכת אקולוגית שלמה.
עם העלייה הציבורית והממשלתית במודעות לנושאי איכות סביבה וההבנה שאנו לא יכולים להתייחס לטבע ולסביבה כפי שעשינו לאורך שנים, הנושא של שיקום נחלים הולך וצובר תאוצה מבחינת מודעות ופעולות ממשיות בשטח.
פעילות רלבנטית לכל חלקי הארץ
התחום של שיקום נחלים רלבנטי לנחלים בכל חלקי הארץ מצפונה ועד דרומה, כמובן שנחלים שנמצאים ליד אזורים תעשייתיים סובלים לרוב מזיהום ופגיעות קשות יותר, אך גם אלו שנמצאים במקומות מבודדים ופסטורליים ביותר סובלים מפגיעות רבות שרוב למרבה הצער מקור מעשה ידי אדם. ניתן למצוא נחלים שנמצאים בתהליך כלשהו של שיקום נחלים החל מנחל בצת שבסמוך לגבול הצפון ועד נחל צין בערבה שרק ביולי 2011 נפגע קשות מדליפה גדולה בצינור הנפט שעובר באזור הנחל.
נכון לשנת 2011 ישנם כ-25 נחלים שנמצאים בשלבים כלשהם של תהליך שיקום, החל מעבודות שממש נעשות בשטח והגעה למצב כמעט אופטימאלי ועד תהליכי שיקום נחלים שנמצאים בשלביהם הראשונים של תכנון ובחינת דרכי הפעולה. 25 נחלים אלו נמצאים בשיקום או לקראת שיקום מטעם המשרד להגנת הסביבה שאמון על תחום זה ואמור להיות מוביל הדרך להחזרת נחלי ישראל למצבם הטבעי והתקין. כמו כן, ישנם תהליכי שיקום נחלים אקוטיים שנעשים עקב פגיעות נקודתיות ודחופות מעבר לתהליכים הכוללים – למשל פינוי פסולת רעילה שזיהמה את נחל צין.
מדוע הנחלים זקוקים לשיקום
לאורכה של מדינת ישראל 12 נחלים גדולים שמסלול זרימתם מסתיים בים ועוד 15 נחלים מרכזיים שזורמים לכנרת או מצטרפים לאפיק הירדן. עד התפתחות משמעותית של היישוב בישראל המים בנחלים הללו היו שפירים ואיכותיים לשתייה ושימושים שונים, אך לאחר התבססות מדינת ישראל והפיתוח המואץ שעברה נחלים רבים החלו לעבור שאיבה מהמקור על מנת לספק מים למערכת ההובלה הארצית או המקומית. בו זמנית מפעלי תעשייה רבים ורשויות מוניציפאליות רבות החלו להזרים שפכים מכל הסוגים לאפיקי נחלים רבים בלי לחשוב על ההשלכות ובכך הפכו את המים למזוהמים, לעיתים ברמות מסכנות חיים.
רק בשנות התשעים הנושא של שיקום נחלים החל לעלות לשיח הציבורי ובקצב איטי הממשלה הקימה רשויות שייעודן קידום נושא זה והזרמת השפכים לאותם נחלים צומצמה משמעותית למרות שעד היום היא לא נפסקה לחלוטין. מעבר להזרמת זיהומים שונים למי נחלי ישראל, אתרים רבים סבלו מהזנחה מבחינת הצטברות לכלוך של מטיילים, היעדר תשתיות ופיתוח סביבתי ולכן אותם נחלים לא תפקדו כאתרי טבע ומוקד משיכה לטיולים וכדומה. למידע נוסף – שיקום נחלים בפורטל מים
מה כולל תהליך שיקום נחלים
שיקום נחלים היא משימה מורכבת שמהותה נקבעת על פי המקרה הספציפי של כל נחל. הפעילות המרכזית היא ניסיון להפסיק את הזרמת השפכים התעשייתיים והביוב לאפיקי זרימת הנחלים בהם פעילות זו מתרחשת. מעבר לכך יש עבודות הנדסיות שונות שיש לעשות, שיפוץ ושינוי אפיקי הזרימה, פיתוח סביבתי באתרי ביקור ולאורך הנחל, פינוי וטיהור המים מפסולת מזהמת ומזיקה, ניסיונות לשקם את המערכות האקולוגיות בסביבת הנחל, צמצום או הפסקה של שאיבת מים מהנחל (כמו מקרה נחל בצת המתייבש) ועוד מגוון פעולות רלבנטיות עבור שיקום נחלים.