שמן הוא מוצר נפוץ מאוד המשמש את תעשיית הקולינריה לשימושים רבים מאוד, מעבר לכך קיימים כמובן שמנים תעשייתיים אחרים הנמצאים בשימוש במגוון תעשיות ותחומים מעבר למסעדות וספקי מזון. הנושא של מיחזור שמן הוא תחום חדש יחסית בישראל ובעולם והוא בעיקר מוכר לגבי מיחזור שמנים שמקורם מתעשיות המזון למיניהן – מסעדות, מטבחים מוסדיים, מפעלי מזון וכן הלאה.
ניתן בהחלט לשאול שאלת תם כגון “מי יש בכלל למחזר בשמן טיגון משומש?” ואכן על פניו הנושא עשוי להיראות תמוהה במקצת. אך בפועל רוב השמנים מקורם במוצרים מהצומח ולכן ניתן בהחלט למחזרם ולהשתמש בהם שנים למגוון שימושים.
נזק סביבתי הנוצר משמן
התחום של מיחזור שמן התפתח גם כי יש בו כדאיות כלכלית כמובן אך גם כי כמו רוב הפסולת שאנו משליכים, יש לו השפעה שלילית על הסביבה אם הוא אינו ממוחזר או מטופל כראוי. ההשפעות השליליות של שמנים משומשים על הסביבה נעים החל מתרומה לתקלות במערכות פינוי שפכים ועד זיהום מקורות מים וכדומה.
בעבר נהגו פשוט להזרים את השמן המשומש ממסעדות ומטבחים מוסדיים לצנרת הביוב הרגילה, הזרמה זו יצרה מציאות של סתימות רבות בצנרות ההולכה הן ברמת הבניין הבודד והן ברמה גדולה יותר של מערכות הולכה אזוריות. מיחזור שמן מפחית תופעות אלו משמעותית וכיום אין כמעט מסעדות אשר מזרימות שמן לביוב. הזרמת השמנים למערכות הביוב יצרו עומסים ותקלות מגוונות במערכות ההובלה השונות, למשל סתימת משאבות, הצטברות משקעים בצינורות וכיוצא באלו – תקלות אלו פגעו בסביבה כי הן האטו או מנעו את פינוי השפכים.
אחוז גבוהה של שמנים במים של מכוני טיהור השפכים הפזורים בישראל גרמו בעבר להפרעה לתהליך הפירוק והטיהור האירובי (תהליך הכולל חמצן), זאת בגלל שהשמן כידוע קל יותר מהמים והוא יצר שכבת בידוד שהפריעה לתהליכים הביולוגיים השונים. כמובן שהיה קיים כל הנושא של שפיכת שמנים בטבע ופגיעה נקודתית באתרים או חלחול למי תהום ומפגעים מהותיים יותר. נקודה חשובה לגבי מיחזור שמן היא שתהליך חיובי זה תורם להפחתת השימוש באנרגיה מזהמת כגון דלקים מבוססי נפט וכדומה כי תוצר מרכזי של מיחזור שמנים הוא ייצור דלק (ביו דיזל).
איך ממחזרים שמן?
התוצר העיקרי עבורו מתבצע מיחזור שמן הוא ביו דיזל, זהו דלק שמקורו שמני בישול משומשים אשר בתהליך טיהור ועיבוד ספציפי הופך לדלק לכל דבר ועניין אשר יכול להחליף סולר מזהם שמקורו בנפט. תהליך המיחזור הוא בעיקרו תהליך כימי / ביולוגי אשר כולל שימוש בחומרים כימיים למיניהם והפרדה של מזהמים ומרכיבים לא חיוניים בשמן המשומש מהחלקים שיכולים לשמש בתור דלק. התהליך מתבצע במיכלים גדולים והוא כולל שימוש באמצעים טכניים לזיקוק וטיהור הזמן המשומש.
בסיום התהליך של מיחזור שמן נשארים כמובן משקעים שונים שמהם יש להיפטר בצורה נאותה מבחינה חוקית וסביבתית וביו דיזל טהור שיכול להימכר לצרכי תחבורה, הפעלת מנועי דיזל למיניהם וכדומה. היבט נוסף ומאוד לא נפוץ של מיחזור שמן הוא שימוש בשמן לאחר ניקוי מסוים למזון לבעלי חיים, לתעשיות שונות ועוד.
גורמים המבצעים מיחזור שמן בישראל
את כל הנושא של מיחזור שמן בישראל התחילה בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת חברת פאנדנגו, החברה החלה להציב חביות ירוקות מחוץ למסעדות ומטבחים שונים, החברה אספה את השמן וריכזה אותו במרכז לוגיסטי פרטי שבו התבצעו תהליכי המיחזור והפיכת השמן לביו דיזל. גם כיום חברת פאנדנגו היא השחקן המרכזי בשוק עם אלפי מטבחים שמקבלים ממנה תשלום על השמן המשומש והיא היחידה עם כל האישורים המתקדמים ביותר. מעבר לכך קמו עם השנים חברות קטנות יותר ומתחרות אשר גם אוספות שמן משומש לצרכי מיחזור.
מבחינת צרכנים פרטיים אין תשתית של מיחזור שמן בישראל והפיתרון היחיד בפועל הוא למצוא מסעדה שמוכנה (זה לא אמור להפריע לה כלל) לקבל שמן משומש מבתים פרטיים.
