לכלוך, אשפה ופסולת מסוגים שונים מהווים מפגע סביבתי הפוגם באיכות החיים. במקרים של הזנחה מתמשכת, זה לא מסתכם בכך ועלול להגיע למצב של סכנה בריאותית ממשית לחיי הציבור. זבל שנרקב מפיץ מחלות, פסולת בניין המושלכת כלאחר יד עלולה לגרום למפגעים בטיחותיים וכדומה.
החיים בסביבה מלוכלכת אינם נעימים, בלשון המעטה. הראיה לכך מקבלת משנה תוקף בשעה שהגופים האחראים על ניקיון הרחובות ופחי האשפה, שובתים מעבודה. ימים בודדים של שביתה מספיקים על מנת שריח הצחנה באוויר יהיה בלתי נסבל. כל אחד יכול להעיד שבקבוק פלסטיק או שקית, שנזרקו מחלון מכונית עוררו בו תגובה של סלידה כלפי המעשה.
לא חסרות סיבות מדוע קיים צורך לשמור על סביבה נקייה ומסודרת. הזנחה מהבחינה הזאת טומנת בחובה השלכות שליליות המשפיעות על הסיבה כולה. לשם כך חוקק חוק שמירת הניקיון. מטרתו המוצהרת: למנוע פגיעה בסביבה, לנטרל הפצת ריחות רעים ועקב כך לשמור על איכות חיי התושבים.
החוק, המסדיר גם את פעילותם של אתרי הטמנת האשפה וסילוק הפסולת, אוסר על השלכת פסולת מכל סוג שהיא, לרבות גרוטאות של מכוניות או פסולת בניין וכו’. העובר על התקנות הקבועות בחוק צפוי לקנסות גבוהים.
איסורים
חוק שמירת הניקיון קובע גם שאסור להשליך חבילה כלשהי, אשפה מכל סוג או סתם חפצים מתוך מכונית נוסעת. גם לגבי כלי שיט ורכבות חלים האיסורים הללו. כמו כן, אין לחרוט, לכתוב, או לצייר על נכס הנמצא ברשות הרבים.
רכב הנמצא במקום שהוגדר כרשות הרבים במשך תקופה העולה על חודשיים, ייגרר משם, לאחר התראה שתודבק על שמשתו. עלות הגרירה והאחסנה במגרש תחול על הבעלים. השלכת פסולת או לכלוך במקומות ציבוריים, כגון, חופי ים, שמורות טבע, אתרים ציבוריים וכדומה, תגרור אחריה קנסות כבדים בהתאם לחומרת העברה.
פסולת בניין
במהלך השנים נוספו לחוק שמירת הניקיון סעיפים שונים. בן היתר, נקבע כי על הרשויות המקומיות תחול החובה לאסוף ולפנות את כל פסולת הבניין המצויה בתחום שיפוטן. הדר אינו מסיר את האחריות לכך מהקבלנים העוסקים במלאכת הבנייה. על פי החוק הם מחויבים לפנות את האשפה למקומות המותרים לכך ובהתאם לאישורים הדרושים.
בעקבות המודעות ההולכת וגוברת בכל הקשור למיחזור פסולת, נתקנו תקנות נוספות המחייבות את הרשויות ושאר הגורמים הרלוונטיים (יבואנים, יצרנים, קבלנים ועוד), לדאוג לכך שהאשפה הנוצרת כתוצאה מפעילות המתקיימת בתחומיהן תגיע למפעלי המיחזור.
היטל הטמנה
על מנת לעוד את הרשויות המקומיות למחזר את האשפה בתחומיהן, הוחלט מכוח חוק שמירת הניקיון להטיל עליהן היטל מיוחד על כל טון אשפה המגיע למזבלות ומוטמן באדמה. אלו האחרונות מגלגלות את הכדור לידי יצרני הפסולת הגדולים (מפעלים) וגובות מהן את התשלום אם האשפה לא מגיעה למיחזור. גובה ההיטל עולה בכל שנה במספר אחוזים.
אכיפה
על מנת לאכוף את חוק שמירת הניקיון כראוי מפוזרים ברחי הארץ פקחים ונאמני ניקיון שתפקידם להוציא לפועל את עיקרי הדברים. כלומר, להטיל את העונשים הקבועים בכל אזרח שיימצא שהשליך פסולת כלשהי ברשות הרבים או שפעל פעולה הנוגדת את החוק.
הקנסות המוטלים על העוברים על החוק משתנים בהתאם לחומרת העברה. למשל, השלכת פסולת בניין בכמות גדולה שלא על פי היתר תגרור תשלום קנס גבוה יותר מעברה של השלכת בדל סיגריה ממכונית נוסעת.
יחד עם זאת, הממשלה יזמה הקמת רשת מלשינים שיתוגמלו כספית על כל דיווח הנוגע הפרת החוק לשמירת הניקיון. הללו נקראים בלשון נקיה, ‘מודיעים’ ועיקר פעילותם באה לידי ביטוי בכל הקשור להשלכת פסולת בניין ברשות הרבים.
