אין הרבה דברים יקרים יותר מאשר זהב, זה ידוע. הגם שערכו לא מסולא בפז, תרתי משמע, מצבורי הזהב בעולם קטנים בקצב מעורר דאגה: השימוש בזהב בתעשיית התכשיטים וכלי הנוי, האלקטרוניקה, הרפואה או אפילו החלל מביא לתחזיות קודרות, המצביעות על כך שעד לאמצע המאה הנוכחית – פרק זמן של עשרות שנים בלבד – לא יישאר זהב בכמות מספקת לכרייה. ממצאים אחרים מצביעים על ערכו, שצפוי לעלות עוד יותר: גם כאן, על רקע העובדה שהחלק הארי של עתודות הזהב בעולם (כ-75%) כבר נגמרו, או על רקע נתונים המצביעים על כך ש-50 אלף טונות זהב נותרו על גבי כדור הארץ – זה מספר עצום, כמובן, אך קטן במידה משמעותית מאשר המצב לפני מספר שנים.
על מיחזור זהב ופסולת אלקטרונית
את פעולת מיחזור הזהב נהוג לכלול תחת התחום הרחב יותר של מיחזור מתכת, שמתרחש בשנים האחרונות במימדים גדולים במיוחד. את המיחזור ניתן לחלק למספר קבוצות עיקריות, על פי אופי הפריט שממנו מוציאים את הזהב. במקרה של פסולת אלקטרונית, כולל המיחזור פירוק הפריט לרכיביו, לרוב בצורה ידנית, והוצאת המתכות היקרות ממנו, ובכלל זה זהב. את המתכות שמים במיכלים ייעודיים, וזאת במטרה להתיך אותן ובכך למעשה להחזירן למצב בו הן משמשות חומר גלם (תוך הפרדה בין סוגי המתכות השונות).
ראוי לתת את הדעת על כך שמיחזור פסולת אלקטרונית מתייחס לרוב לציוד אלקטרוני, לרבות מעגלים מודפסים, כרטיסים אלקטרוניים וכיוצא בזה. הוא שכיח הרבה פחות ביחס למוצרי חשמל ואלקטרוניקה כפי שאנחנו עושים בהם שימוש כיום, למעט אולי טלפונים ניידים ומחשבים. הסיבה העיקרית לכך היא שכמויות הזהב במרבית המכשירים החשמליים נמוכה במיוחד, מה שהופך ללא כדאי בעליל את ההליך של פירוקם והתכת המתכות שבהם.
מיחזור פחת
בפועל, הדבר נעשה לרוב באמצעות ניקויים של כלי העבודה או השולחן בו נעשית מלאכת הצורפות, כמו גם שאיבה מדוקדקת של האבק, שנוטה פעמים רבות להצטבר בכמויות נאות בחדר. את התערובת הזו, ובעיקר הפחת, שולחים לזיקוק, אשר בסופו מקבלים זהב בצורה הנקייה שלו.
