אין הרבה דברים יקרים יותר מאשר זהב, זה ידוע. הגם שערכו לא מסולא בפז, תרתי משמע, מצבורי הזהב בעולם קטנים בקצב מעורר דאגה: השימוש בזהב בתעשיית התכשיטים וכלי הנוי, האלקטרוניקה, הרפואה או אפילו החלל מביא לתחזיות קודרות, המצביעות על כך שעד לאמצע המאה הנוכחית – פרק זמן של עשרות שנים בלבד – לא יישאר זהב בכמות מספקת לכרייה. ממצאים אחרים מצביעים על ערכו, שצפוי לעלות עוד יותר: גם כאן, על רקע העובדה שהחלק הארי של עתודות הזהב בעולם (כ-75%) כבר נגמרו, או על רקע נתונים המצביעים על כך ש-50 אלף טונות זהב נותרו על גבי כדור הארץ – זה מספר עצום, כמובן, אך קטן במידה משמעותית מאשר המצב לפני מספר שנים.
ובכל זאת, יש בנמצא פיתרון, שבמצבים מסוימים עשוי להיות יעיל במיוחד. קוראים לו מיחזור זהב, ואנחנו נתייחס כאן למהות שלו, לחשיבותו וכן למגבלות המאפיינות אותו.
על מיחזור זהב ופסולת אלקטרונית
את פעולת מיחזור הזהב נהוג לכלול תחת התחום הרחב יותר של מיחזור מתכת, שמתרחש בשנים האחרונות במימדים גדולים במיוחד. את המיחזור ניתן לחלק למספר קבוצות עיקריות, על פי אופי הפריט שממנו מוציאים את הזהב. במקרה של פסולת אלקטרונית, כולל המיחזור פירוק הפריט לרכיביו, לרוב בצורה ידנית, והוצאת המתכות היקרות ממנו, ובכלל זה זהב. את המתכות שמים במיכלים ייעודיים, וזאת במטרה להתיך אותן ובכך למעשה להחזירן למצב בו הן משמשות חומר גלם (תוך הפרדה בין סוגי המתכות השונות).
צעד זה מסייע לשמור על המשאב החשוב הזה, כמובן, אך גם להימנע מהוצאות כספיות משמעותיות עבור כרייה, או הפקת אנרגיה. היבט אקולוגי אחר הוא שתהליך הכרייה כשלעצמו כולל בתוכו פגיעה מסוימת בסביבה, כך שהמיחזור מקטין עד למינימום האפשרי את הפגיעה הזו.
ראוי לתת את הדעת על כך שמיחזור פסולת אלקטרונית מתייחס לרוב לציוד אלקטרוני, לרבות מעגלים מודפסים, כרטיסים אלקטרוניים וכיוצא בזה. הוא שכיח הרבה פחות ביחס למוצרי חשמל ואלקטרוניקה כפי שאנחנו עושים בהם שימוש כיום, למעט אולי טלפונים ניידים ומחשבים. הסיבה העיקרית לכך היא שכמויות הזהב במרבית המכשירים החשמליים נמוכה במיוחד, מה שהופך ללא כדאי בעליל את ההליך של פירוקם והתכת המתכות שבהם.
מיחזור פחת
הליך מיחזור הזהב כולל גם היבט אחר, הנוגע לשימוש אחר של הזהב: והוא, איך לא, בתעשיית התכשיטים. בעיקרו של דבר, הדברים אמורים לגבי מיחזור הפחת, אחד מתוצרי הלוואי של הליך ייצור תכשיטים ומוצרים מזהב. זוהי למעשה האבקה, או אפילו הפסולת, הנוצרת במהלך הכנת התכשיטים, ואשר עלולה לרדת לטימיון ללא המיחזור החשוב הזה.
בפועל, הדבר נעשה לרוב באמצעות ניקויים של כלי העבודה או השולחן בו נעשית מלאכת הצורפות, כמו גם שאיבה מדוקדקת של האבק, שנוטה פעמים רבות להצטבר בכמויות נאות בחדר. את התערובת הזו, ובעיקר הפחת, שולחים לזיקוק, אשר בסופו מקבלים זהב בצורה הנקייה שלו.
ומה באשר לחסרונות?
עד כה, ראינו כי מיחזור מתכות בכלל, ומיחזור זהב בפרט, כוללים בתוכם יתרונות חשובים ביותר. אלא שמן העבר השני של המשוואה, לא ניתן שלא להציע על מספר חסרונות מהותיים. הראשון הוא שעלות איסוף המתכות והליך המיחזור אינה בטלה בשישים כלל וכלל, כשאל המורכבות ניתן להוסיף את המשקל הכבד של המתכת, שמקשה מאד על השינוי. הליך ההתכה, בהמשך לכך, אינו הידידותי במיוחד עבור הסביבה, שעה שבמסגרתו נפלטים גזים רעילים לאוויר העולם. לכך יש להוסיף את שטח האיחסון הגדול הנדרש, והפגיעה האפשרית שלו בנוף הסביבתי.
