הם נמצאים בביתו של כל אחד מאיתנו, והשימוש בהם הוא על בסיס יומיומי. אלו הם המטענים והשנאים. היעלמות של אחד מהם תגרום לפאניקה רבתי, שלא לדבר על סיום מחזור החיים שלהם. כאשר מטענים ושנאים מפסיקים לבצע את עבודתם נאמנה- וזה קורה לרוב לאחר מספר מצומצם של חודשים או שנים- עלולה להיווצר בעיה מורכבת ביותר.

כאשר מטען או שנאי מפסיק לעבוד, עומדות בפנינו מספר ברירות טבעיות. זריקה של המטען לפח או השארתו במקום נידח בבית אינה הפיתרון הרצוי, מאחר ובטווח הארוך תיגרם פגיעה בסביבה.

תחת זאת, מיחזור מטענים ושנאים הוא פיתרון ידידותי לסביבה ונוח, אשר צובר ותאוצה ברבות ממדינות העולם- וגם בישראל.

מטענים, פסולת ומה שביניהם

לא צריך להיות אייזיק ניוטון כדי להבין את המאפיינים הבסיסיים של המטענים והשנאים. אלה משמשים, בהתאמה, “למלא” את המכשירים החשמליים (טלפונים ומחשבים ניידים, מכונות תספורות וכן הלאה) באנרגיה או בחשמל, וכן להעביר אנרגיה חשמלית ממעגל אלקטרוני אחד לאחר.

מעצם היותם מבוססים על הולכה של זרם חשמלי, הרי שהמטענים והשנאים מורכבים מחומרים המצטיינית בהולכה שכזו, ובעיקר מיני מתכות. ברזל, נחושת ואלומיניום הן הם החומרים המרכזיים בהקשר הזה. אולם, למרבה הצער אלה משמשים גם כגורמים מזהמים מדרגה ראשונה.

הסכנה של מטענים ושנאים

הבעיה העיקרית של מטענים ושנאים נוצרת כאשר הם מושלכים לקרקע ללא כל סיבה, או מוטמנים להם ללא פיקוח. עם הזמן, מחלחלות המתכות הנמצאות בהן אל האדמה, דבר שפוגע בה במספר אופנים.

ראשית, המתכות מחלחלות להן אט אט אל מתחת האדמה, ופוגעות באופן מהותי במי התהום. המאגרים המתוקים האלה, אשר כמותם הולכת ופוחתת גם ככה, מזדהמים והופכים בלתי ראויים בעליל לשימוש על ידי האדם.

כמובן שאגירה לא נכונה של המטענים והשנאים תופסת נפח רב, ואף פוגעת מבחינה כלכלית: אחרי הכל, אלו הם חומרים נדירים ויקרים. כאשר לא משתמשים בהם לשימוש חוזר נדרש להנפיקם מחדש, פעולה הכרוכה בסכוף כסף שאינו מבוטל כלל.

כך מתבצע המיחזור

כפי שכבר ציינו, מיחזורם של מטענים ושנאים צובר תאוצה ברחבי העולם. הפעילות העיקרית בתחום נעשית תוך הפרדת החומרים הניתנים לשימוש חוזר- ובעיקר אבץ, ברזל ונחושת- מתוך המארג הכללי. אחרי הכל, המעטה החיצוני של המטען שימושי הרבה פחות.

בכל אופן, גורמים אשר מתמחים במיחזור מוצרי חשמל ומחזור פסולת אלקטרונית מבדילים בין חומרים שניתן לעשות בהם שימוש כולל, לבין כאלה שלא (אלה מושמדים באופן שתפגע כמה שפחות בסביבה). השלב הראשון, לכן, הוא פירוק ומיון המטענים לרכיבים כמו פלסטיק, מעגל חשמלי, מתכות וכן הלאה.

לאחר המיון, הרי שהמיחזור מתבצע באמצעות כלים טכנולוגיים המיועדים לכך, וכשעיקר הפעילות היא מיחזור המתכות על ידי התכתן ויציקתן מחדש.

איסוף המטענים והשנאים

אז מאיפה מתחילים? מאיסוף החומר, כמובן. זה נעשה במספר דרכים. האפשרות הראשונה היא לפנות אל חברה אשר מתמחה במיחזור מתכות. זו לרוב תפעל עם גופים “המצטיינים” בייצור פסולת אלקטרונית שכזו, והרכישה של החומרים למיחזור תיעשה על בסיס סיטונאי. חברות אלה יעבדו, לכן, עם גופים בענף התעשייה, התקשורת, החשמל וכן הלאה.

אולם, גם האזרח הקטן יכול למחזר את המטענים והשנאים בהם הוא השתמש: האופציה הראשונה היא לשים את פעמיו לעבר מתקני איסוף הפסולת האלקטרונית, אשר פזורים בנקודות שונות ברחבי הארץ (את הרשימה המלאה ניתן לראות באתר המשרד לאיכות הסביבה).

מעבר לכך, גם החזרתם של המטענים לגורם ממנו נקנו יאפשר כמעט תמיד הובלה שלהם לעבר מסלול המיחזור המועדף. חברות תקשורת או גופים המוכרים מוצרי חשמל ימצאו בוודאי מה לעשות עם המטענים התקולים, ובהרבה מקרים גם ימסרו אותם למיחזור. אחרי הכל, זה גם אינטרס שלהם.