הטכנולוגיה בתחום המחשוב היא כל כך מתקדמת ומתקדמת בקצב מהיר, שבכל כמה שנים צריך להחליף מחשב ומסך. מחשבים בנויים ממגוון חלקים ומערכות שנמצאים בתוך מארז כלשהו וגם המסך מכיל רכיבים אלקטרוניים וחומרים שונים בתוך מעטפת פלסטיק, כל הרכיבים והחומרים הללו עלולים בהחלט לגרום נזק סביבתי אם פשוט משליכים את הציוד למטמנות ולפחי האשפה הרגילים. לכן מיחזור מחשבים ומסכים ישנים הוא נושא שצובר מודעות בשנים האחרונות לצד מיחזור מוצרי אלקטרוניקה בכלל.
פסולת של מחשבים ומסכים ישנים אינה מהווה כמות גדולה מאוד מנפח או ממשקל האשפה המיוצרת בישראל, אך מדובר על פסולת אלקטרונית שבהחלט משמעותית מבחינת המרכיבים שלה והנזקים לסביבה שעלולים להתרחש במקרים שם טיפול לא נכון. הכוונה היא בעיקר לחומרים כימיים שדולפים ונפלטים מהמחשבים, הרכיבים ומהמסכים אל הסביבה – למי התהום, למערכות אקולוגיות, לאדמה, לאוויר וכן הלאה. כמו כן, מיחזור פסולת אלקטרונית ומחשבים ומסכים ישנים בפרט מאפשרת גישה למתכות וחומרים אחרים שהם בעלי ערך כלכלי לגורמים שונים.
תרומה לפני מיחזור
כמובן שפיתרון טוב ויעיל יותר מאשר מיחזור מחשבים ומסכים ישנים הוא תרומה שלהם לצדקה או למישהו שזקוק להם. נכון שברוב המקרים המחשב או המסך הופך מיותר כי הוא ישן מאוד ויש רצון להחליפו במוצר חדש, אך עבור נזקקים וגורמים רבים זה עשוי להיות יותר טוב מכלום! לכן, אם המחשב או המסך עדיין עובדים, לפני העברה אל פיתרון מיחזור מחשבים ומסכים ישנים כזה או אחר יש לבדוק עם עמותות, מוסדות חינוך, וכן הלאה האם יש צורך בתרומה של הציוד. במקרים מסוימים החברות והגופים שעוסקים במיחזור מחשבים ומסכים ישנים (וסוגים אחרים של פסולת אלקטרונית) מעבירים בעצמם ציוד תקין ושמיש לגורמים הרלבנטיים.
רכיבים רעילים / בעלי ערך במחשבים ומסכים ישנים
הסיבות העיקריות לפעולות מיחזור מחשבים ומסכים ישנים הן כאמור נזקים סביבתיים של רכיבים בהם וערך כלכלי של שימוש חוזר בחלק מהרכיבים. הערך הכלכלי הוא בעיקר במחזור המתכות היקרות שנמצאות במחשבים ומסכים – נחושת, זהב, אלומיניום ועוד. חלק מאותן מתכות יקרות יכולות להפוך, לצד חומרים ורכיבים אחרים במחשבים והמסכים, לרעלים סביבתיים מהותיים ולגורמים קרצינוגניים (מעודדי מחלות כגון סרטן למשל).
חלק מהחומרים הרעילים שנמצאים במערכות מחשוב ושבגללם יש צורך חשוב מאוד לתהליכי מיחזור מוצרי חשמל ישנים הם: דיוקסינים, PCB’s, קדמיום, כרום, איזוטופים רדיואקטיביים, כספית, עופרת (במסכים ישנים בעיקר), חומצות מזיקות ועוד.
ייצוא למדינות עולם שלישי
למרבה הצער, תופעה נפוצה בקנה מידה גלובלי לגבי מיחזור מחשבים ומסכים ישנים וסוגים נוספים של פסולת אלקטרונית היא שליחת המוצרים הישנים והרעילים למדינות עולם שלישי – באפריקה והודו בעיקר. במדינות אלו יש מזבלות ענק מלאות באינספור מחשבים, מסכים וציוד אלקטרוני, מזבלות אלו מפרנסות אמנם מקומיים ש”קוצרים” את המתכות ומוכרים אותן, אך המחיר הוא הרעלה מסיבית של האנשים וכמובן של הסביבה במדינות אלו.
כמובן שתהליך נכון, בר קיימא ומוסרי של מיחזור מחשבים ומסכים ישנים אינו כולל שליחה של הפסולת למדינות אלו, “רחוק מהעין רחוק מהלב” אולי פותר את הבעיות עבור הממשלות במערב אך בהחלט יוצר בעיה יותר גדולה בהיבט הכולל והגלובלי.
כיצד המיחזור מתבצע
בישראל, ובמדינות מפותחות נוספות, מיחזור מחשבים ומסכים ישנים שנעשה בצורה נכונה כולל מיון קפדני של הציוד, פירוק הרכיבים השונים והוצאת כל רכיבי המתכת בעלי הערך הכלכלי, פירוק בטוח של רכיבים עם חומרים מזהמים ומסוכנים והפרדה לכמה שיותר חומרים שניתן למחזר. היקפי המיחזור משתנים, אך אפשר למחזר בעיקר את המתכות וחלק מהפלסטיק. יש פסולת יחסית רבה שמועברת לטיפול פסולת רגיל, אך ללא המתכות והרעלנים. גורמי מיחזור מחשבים ומסכים ישנים הם חברות פרטיות או יוזמות בסיוע ממשלתי של רשויות מקומיות ואוכלוסיות מיוחדות. במקומות רבים, רשויות, עסקים וכדומה יש מכולות או מרכזי איסוף פסולת אלקטרונית למטרה זו.
