פסולת של מחשבים ומסכים ישנים אינה מהווה כמות גדולה מאוד מנפח או ממשקל האשפה המיוצרת בישראל, אך מדובר על פסולת אלקטרונית שבהחלט משמעותית מבחינת המרכיבים שלה והנזקים לסביבה שעלולים להתרחש במקרים שם טיפול לא נכון. הכוונה היא בעיקר לחומרים כימיים שדולפים ונפלטים מהמחשבים, הרכיבים ומהמסכים אל הסביבה – למי התהום, למערכות אקולוגיות, לאדמה, לאוויר וכן הלאה. כמו כן, מיחזור פסולת אלקטרונית ומחשבים ומסכים ישנים בפרט מאפשרת גישה למתכות וחומרים אחרים שהם בעלי ערך כלכלי לגורמים שונים.
תרומה לפני מיחזור
רכיבים רעילים / בעלי ערך במחשבים ומסכים ישנים
הסיבות העיקריות לפעולות מיחזור מחשבים ומסכים ישנים הן כאמור נזקים סביבתיים של רכיבים בהם וערך כלכלי של שימוש חוזר בחלק מהרכיבים. הערך הכלכלי הוא בעיקר במחזור המתכות היקרות שנמצאות במחשבים ומסכים – נחושת, זהב, אלומיניום ועוד. חלק מאותן מתכות יקרות יכולות להפוך, לצד חומרים ורכיבים אחרים במחשבים והמסכים, לרעלים סביבתיים מהותיים ולגורמים קרצינוגניים (מעודדי מחלות כגון סרטן למשל).
ייצוא למדינות עולם שלישי
למרבה הצער, תופעה נפוצה בקנה מידה גלובלי לגבי מיחזור מחשבים ומסכים ישנים וסוגים נוספים של פסולת אלקטרונית היא שליחת המוצרים הישנים והרעילים למדינות עולם שלישי – באפריקה והודו בעיקר. במדינות אלו יש מזבלות ענק מלאות באינספור מחשבים, מסכים וציוד אלקטרוני, מזבלות אלו מפרנסות אמנם מקומיים ש”קוצרים” את המתכות ומוכרים אותן, אך המחיר הוא הרעלה מסיבית של האנשים וכמובן של הסביבה במדינות אלו.
כיצד המיחזור מתבצע
בישראל, ובמדינות מפותחות נוספות, מיחזור מחשבים ומסכים ישנים שנעשה בצורה נכונה כולל מיון קפדני של הציוד, פירוק הרכיבים השונים והוצאת כל רכיבי המתכת בעלי הערך הכלכלי, פירוק בטוח של רכיבים עם חומרים מזהמים ומסוכנים והפרדה לכמה שיותר חומרים שניתן למחזר. היקפי המיחזור משתנים, אך אפשר למחזר בעיקר את המתכות וחלק מהפלסטיק. יש פסולת יחסית רבה שמועברת לטיפול פסולת רגיל, אך ללא המתכות והרעלנים. גורמי מיחזור מחשבים ומסכים ישנים הם חברות פרטיות או יוזמות בסיוע ממשלתי של רשויות מקומיות ואוכלוסיות מיוחדות. במקומות רבים, רשויות, עסקים וכדומה יש מכולות או מרכזי איסוף פסולת אלקטרונית למטרה זו.
