על אף שאפקט החממה נתפס בעינינו כמזיק לסביבה, עלינו להבין כי הוא זה שמאפשר את התקיימותם של החיים על כדור הארץ.
האטמוספירה הינה שכבת גזים המקיפה את כדור הארץ ולוכדת בתוכה את החום אותו מקרינה השמש. לולא שכבה זאת כל החום שהשמש מקרינה היה מתנדף וכדור הארץ היה קופא.
קרינת השמש חודרת את שכבת הגזים של האטומספירה, אך גם מוחזרת ברובה החוצה על ידי כדור הארץ אל מחוץ לאטמוספירה. חלק מן הקרינה שמוחזרת על ידי כדור הארץ אינה מצליחה לחדור בחזרה את האטמוספירה ונלכדת בשכבה שבין האטמוספירה לכדור הארץ. קרינה זו גורמת לטמפ' ממוצעת של 15 מ"צ בעולם.
אפקט זה הופך להיות מזיק, כאשר יותר ויותר קרינה אינה מצליחה לחדור את האטמוספירה ובכך לוכדת יותר קרינה מפיצת חום סביב כדור הארץ. אי החדירות של האטמוספירה נגרמת כתוצאה מהופעתם של כמויות גזים עצומות שגורמות ל"איטום" האטמוספירה. גזים אלה מכונים "גזי חממה", כאשר המוביל שבהם הינו הפחמן הדו חמצני.
הפחמן הדו חמצני מקורו בתוצרי לוואי של שריפת פחם ומוצרי נפט ואופן תעשייתי והן בתחבורה. ככל שרמת חיינו עלתה במהלך השנים, כך הלכה וגברה צריכת הדלק ומוצרי הפחם. ריכוז גזי החממה עלה בצורה ניכרת ב-150 שנה האחרונות.
גז נוסף שתורם לאפקט החממה הינו המתאן, גז שמקורו מפעילות מעיים של בעלי החיים.
הסכנות שבאפקט החממה
על אף שאפקט החממה הוא זה שמאפשר לנו להתקיים על כדור הארץ, העלייה בפליטת גזי החממה גורמת לנזקים סביבתיים חמורים. חוקרים רבים טוענים כי אפקט החממה הוא האחראי לשינויי מזג האוויר הקיצוניים בעולם ולהתחממות כדור הארץ.
ההתחממות הגלובלית הינה התופעה אשר עלולה לגרום להתכתם של קרחונים ובכך לעלייה של מפלס הים, ברמות שעלולות לסכן בני אדם.
אפקטים נוספים הינם סכנה לדליקות ענק בעולם, הפיכת איזורים פוריים למדבריות והקטנת כמות המשקעים בעולם כולו. משמעות הדבר שכושר העולם לספק לתושביו מזון יקטן משמעותית.
הטמפרטורה הממוצעת העולמית הראתה עלייה של 0.5 מעלות במשך 150 השנים האחרונות. במקביל נמדדה עלייה של כ-15 ס"מ במפלס גובה הים ונראה כי קרחונים הרריים החלו לסגת.
אפקט החממה – צמצום הנזקים
חלק מן החוקרים סבורים כי הטבע ימצא פתרון לאיזון ההפרות הנגרמות כתוצאה מן החומה, אחת הסברות היא שעקב הטמפרטורה הגבוהה תתגבר העננות בשמים, מה שיהווה שכבת מגן שתמנע מן הקרינה להגיע לכדור הארץ.
חוקרים אחרים פסימיים תולים את התקווה בפעילות אקטיבית של בני האדם על כדור הארץ בדמות צמצום גזי החממה.
מדענים רבים סבורים כי אפקט החממה המתגבר עלול לגרום לעלייה של 1.5-3.5 מ"צ במשך 40 השנים הקורבות. דבר שיביא לסכנה קיומית של תושבי העולם כולו.
העולם כולו נרתם כדי להילחם בפליטת גזי החממה וב1998 התקבל בעולם פרוטוקול קיוטו המציג שתי דרכי התמודדות עיקריות עם אפקט החממה:
- צמצום פליטת גזי החממה.
- שימוש ב"כיורי פחמן" לניקוז גזי החממה מהאטמוספירה.
צמצום פליטת גזי החממה
פרוטוקול קיוטו קובע תוכנית רב שנתית לצמצום פליטת הגזים בתעשייה ובתחבורה. רמת הפליטה במדינות המערב צריכה עד לשנת 2010 בכ-5% מרמת הפליטה בשנת 1998. במדינות מזרח אירופה נקבע יעד נמוך יותר, ואילו מדינות מתפתחות לא נדרשו לצמצמם את פליטותיהם.
"כיורי פחמן"
באמצעות "כיורי הפחמן" יכלו מדינות העולם לסלק פחמן דו חמצני וגזי חממה אחרים מתוך האטמוספירה. "כיורי הפחמן" הינם כינויים לנטיעת יערות, מניעת כריתת יערות, שימוש במקורות אנרגייה חלופיים וכל אמצעי שיסייע בצמצום התופעה.