פיקדון על בקבוקי שתיה

פיקדון על בקבוקי שתייה אומר שכל בקבוקי השתייה או פחיות השתייה שהנפח שלהם הוא פחות מ- 1.5 ליטרים חייבים בפיקדון, כלומר בקבלת סכום מסוים של כסף בתמורה להחזרתם למקומות שבהם מוכרים אותם.

הכוונה היא שאנחנו הצרכנים יכולים להחזיר את מכלי השתייה הריקים לסופר-מארקטים, למכולות, לקיוסקים, לבתי קפה ולמסעדות שמוכרים אותם ולקבל בתמורה סכום כסף מסוים, שלמעשה אלה הם דמי הפיקדון הקבועים בחוק.

כל בעל עסק שמוכר בקבוקי שתייה ופחיות למיחזור שחייבים בפיקדון, מחויב על פי חוק לקבלם בחזרה ולשלם ללקוח את דמי הפיקדון המגיעים לו בעבור החזרת מכלי השתייה. בעלי העסקים מחויבים בתשלום הפיקדון כל עוד הלקוחות קנו את בקבוקי השתייה ואת הפחיות ויצאו החוצה, כלומר לא נשארו לשתות או לסעוד במקום.

חוק הפיקדון

חוק הפיקדון נחקק במטרה לגרום לעידוד מחזור מכלי השתייה בקרב הצרכנים. בשנים האחרונות ישנן כמויות אדירות של בקבוקי שתייה מזכוכית ומפלסטיק וגם פחיות שתייה שנזרקים לפחי האשפה בתום השימוש. כמויות הפסולת שמצטברות הן גדולות מאוד. תהליך מחזורם של מכלי השתייה בא לשים סוף לכמויות הזבל שנערמות ולדאוג לסביבה נקייה.

על אכיפת חוק הפיקדון על בקבוקי שתייה אחראית המשטרה הירוקה שמטפלת בענייני איכות הסביבה והיא דואגת לכך שהיצרן, המשווק וגם היבואן של מכלי השתייה יפעלו בהתאם לתקנות החוק.

מי משלם את הפיקדון?

חוק הפיקדון על בקבוקי שתייה קבע שכל בית עסק בגודל של למעלה מ-28 מטר ובין היתר הוא מוכר בקבוקי שתייה מזכוכית או מפלסטיק וגם פחיות, חייב לשלם לצרכן את דמי הפיקדון. בתי העסק האלה כוללים בתי מרקחת, קיוסקים, סופר- מארקטים, חנויות נוחות שנמצאות בתחנות דלק, בתי קפה ומכולות.

הצרכנים רשאים להחזיר את מכלי השתייה שקנו (כמובן שיהיו כלולים בחוק הפיקדון) כשהם ריקים ממשקה לכל בית עסק שמוכר אותם ולא בהכרח בית העסק הספציפי ממנו הם קנו את המשקאות.

בתי העסק מקבלים את הבקבוקים והפחיות הריקים ומשלמים לצרכנים את הפיקדון בכסף מזומן בגובה שמגיע לו בהתאם לחוק הפיקדון. בעלי עסקים שמסרבים לשלם לצרכנים את דמי הפיקדון צפויים על פי החוק לקבל קנס כספי גבוה.

חוק הפיקדון על בקבוקי שתייה פוטר את בעלי העסקים מלקבל מהצרכנים בחזרה משקאות של יצרנים שלא נמכרים אצלם ולכן כאשר קורה מקרה שצרכן מגיע לקבל פיקדון והוא מחזיר בקבוקים שלא נמכרים באותו מקום, בעל המקום לא חייב לשלם לו.

בעלי העסקים מחויבים לתת לצרכנים כסף מזומן בתמורה למכלי השתייה. מתן שובר זיכוי במקום כסף מזומן הוא דבר עברה על החוק, אלא אם כן הצרכנים הביעו הסכמה לכך.

כמו כן, בתי העסק לא מחויבים לשלם דמי פיקדון על כמויות אדירות של מכלי שתייה. בשביל זה הוקמו מרכזי איסוף ייעודיים שבהם אפשר לקבל החזר דמי פיקדון בעבור כמויות אדירות של בקבוקים.

מי מקבל החזר כספי?

חוק הפיקדון על בקבוקי שתייה קבע כי כל צרכן של בקבוקי שתייה ושל פחיות יכול להחזיר אותם ריקים לבתי עסק שבהם מוכרים אותם. על פי החוק ניתן להביא בכל פעם כמות מכלי שתיה של עד 50 בקבוקים ופחיות ולקבל בעבורם החזר דמי הפיקדון.

אנשים נוספים שמקבלים החזר כספי בעד החזרת מכלי שתייה ריקים הם אנשים שכל עיסוקם הוא באיסוף בקבוקים ופחיות לצורך פרנסה, והמטרה כאן היא עסקית בלבד. הם אוספים הכול ומביאים למרכזי איסוף ייעודיים בבעלותם של תאגידי המחזור בארץ. מרכזי האיסוף משלמים להם את הכסף בתמורה לסחורה.