תרבות הצריכה הביאה אתה הרבה ברכה לעולם שלנו ואפשרה לאנשים מכול מעמד לצרוך מוצרים המשפרים את התנאים הפזיים שאנו חיים בהם. סוג המוצרים ששפרו את חיינו באופן המהותי ביותר ואנו משתמשים בהם כל יום כול היום הם המכשירים החשמליים כגון המכשיר הסלולארי שלנו, המחשב, המקרר, המיקרוגל, התנור ועוד מכשירים המקלים את חיינו ועשים אותם יותר נוחים.
עם זאת אנו בתור הצרכים של המוצרים החשמליים הללו לא תמיד מודעים לתהליך שהמוצרים האלה עוברים משלב הפקת חומר הגלם ועד השלב שהם הופכים לזבל ואת הבעייתיות שכרוכה בכל שלב ממחזור החיים שכל מכשיר חשמלי.
ישראל מזהמת
איך ממחזרים?
כל מכשיר חשמלי מורכב מחלקים העשויים מחומרי גלם שונים, כגון: פלסטיק, נחושת, פח ועוד. המכשיר מגיע למפעל המחזור ומפורק שם לגורמיו השונים, במקרה של מחשב למשל מפרקים ממנו את המעבד, ספק הכוח, הכרטיסים השונים וקופסת הפח שלו. הרכיבים האלקטרונים עוברים גריסה והפרדה אלקטרומגנטית וממוינים לסוגי החומרים השונים. לאחר המיון החומרים מעובדים לחומר גלם המשמש לייצור מכשיר חשמלי חדש.
המצב בשטח
חוק מחזור מכשירים חשמליים
לאחרונה מקודמת הצעת חוק על ידי חבר הכנסת ניצן הורביץ בשיתוף חברי כנסת נוספים מכול הקשת הפוליטית שתסדיר את נושא המחזור של מוצרים חשמליים. מטרת החוק “הפחתת פסולת אלקטרונית ומחזורה”, ככתוב בהצעת החוק: “למנוע ולצמצם היווצרות פסולת אלקטרונית, לעודד שימוש חוזר בפסולת האלקטרונית, מחזור מכשירים אלקטרונים ופסולת אלקטרונית וייצור מוצרים אלקטרוניים אשר פגיעתם בסביבה מזערית.” החוק מעביר את עיקר האחריות בטיפול בפסולת אלקטרונית מידי הצרכנים לידי היבואנים והיצרנים (בדומה לחוק האריזות) ומחייב אותם להיות אחראים על הטיפול בפסולת זו. לפי נוסח החוק יחויבו היבואנים והיצרנים לדווח למשרד לאיכות הסביבה בכל חצי שנה על כמות המוצרים שהם ייצרו ומכרו. בנוסף הם יחויבו להפעיל מתקני איסוף פסולת אלקטרונית בפריסה של מתקן על כול 30 אלף איש. היצרנים והיבואנים יחויבו לדווח על כמות הפסולת שנאספה ומוחזרה ולציין על כל מוצר שהוא מיועד למחזור כפסולת אלקטרונית.