בימים אלו שוקד המשרד להגנת הסביבה על הכנת תזכיר לחוק חדש אשר יטיל שינוי משמעותי באופן שבו אנו מתנהלים עם הפסולת הביתית ובכמויות הפסולת אשר תועברנה למיחזור. מדובר בהצעת חוק מיחזור אריזות.

הכירו, הכירו – חוק האריזות החדש:

החוק יטיל על כל היצרנים השונים את חובת איסוף האריזות אשר שווקו לציבור – מכל סוג שהוא. יצרנית אשר לא תעמוד בחובה זו – תיקנס.

התפנית הגדולה שהחוק מייצר היא שלראשונה ייכנסו למעגל המיחזור כל סוגי האריזות – הכל! – צנצנות וקופסאות שימורים, מוצרי חלב ואף שפופרות ריקות של משחת שיניים ועוד היד נטויה.

ומדוע תפנית? משום שעד כה חובת המיחזור מתוקף חוק הפיקדון הייתה רק על מכלי פלסטיק בגודל מסוים – בקבוקי השתייה הקטנים מוחזרים לרשתות השיווק והמכירה ואילו המיכלים הגדולים מושלכים לכלובי המיחזור הפזורים ברחבי רשויות הערים.

לכל שאר הפסולת, שהיא איננה אורגנית ואיננה בקבוקי פלסטיק או נייר, לא ניתן מענה עד כה בישראל והיא פשוט הצטרפה לזרם הפסולת הביתי והתעשייתי באופן טבעי, והובלה לאתרי הטמנת הפסולת (והנזק הנגרם שם מחומרים שאינם מתכלים – ידוע גם ידוע).

השינוי שיביא עימו החוק לא יסתכם רק בצמצום כמויות הפסולת האדירות שישראל מטמינה בכל שנה, אלא הוא ישפיע גם על האופן שבו היצרניות עצמן מייצרות את האריזות והן תהיינה מורכבות יותר ויותר מחומרי גלם ניתנים למיחזור או כאלו המתכלים לגמרי, והרי זהו שינוי מבורך.

יעדי החוק

כל זה עומד להשתנות, עת יעבור החוק באישור הכנסת וייכנס לתוקפו. לפי היעדים שקובעים בתזכיר החוק, מעגל האיסוף והמיחזור של אריזות צפוי להגיע ל-60% מכלל כל האריזות של כל המוצרים הנמכרים בארץ (יעד דומה לקיים במדינות אירלנד ואיטליה).

גיבוש החוק קודם רבות הודות לאנשי העמותה “אדם טבע ודין” אשר העלו הצעה דומה פרטית כבר לפני שנתיים. טענתם העיקרית היא שהיצרן חייב להיות אחראי על מה שהוא “מפזר” – גם מבחינת הנפח שהאריזה תופסת, וגם מבחינת חומרים ניתנים למיחזור והאיסוף והמיחזור בפועל.
בנוסף, העמותה ביצעה בזמנו חישובים שונים ואספה מידע בנושא אשר מעיד כי יישום כזה של החוק, עם עמידה ביעד המדובר, יכול להוביל להפחתה של בערך מליון טון של גזי חממה – מדי שנה!

כיצד זה יתבצע?

לגבי האופן שבו נפריד את האריזות ואופן האיסוף שלהן – טרם ברור מה יהיה התוואי – האם אנחנו נבצע הפרדה בבית או שזה יקרה בתהליך תעשייתי?

לגבי אכיפת החוק למול היצרניות – תחילה הן חייבות לדווח כמה אריזות הן הפיצו – כך שבסוף היום כאשר ידווח על מה שאספו ומיחזרו – הם אכן יעמדו ביעד. בנוסף, היעדים שנקבעו בחוק לגבי האיסוף והמיחזור לחלוטין לא גמישים – מי שלא יעמוד בהם – ייקנס ואף ניתן יהיה לתבוע אותו. זאת כתוצאה מלקחים שנלמדו בעקבות חוק הפיקדון הגמיש שמיהר להקל ולבטל אי-אילו קנסות וסנקציות.