בתאריך ה- 1/1/2013 נכנס לתוקפו החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, תשע”ב- 2012.

מדובר בחוק העוסק בנושא איכות והגנת הסביבה. החוק הובא לאישור המליאה על ידי הממשלה ואושר בקריאה שנייה ושלישית במאי 2012.

מטרות החוק

• קביעת הסדרים לעניין הטיפול הסביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני, בסוללות ובמצברים
• עידוד מחזור ושימוש חוזר בציוד חשמלי ואלקטרוני
• צמצום הפסולת הנוצרת עקב השימוש בציוד חשמלי ואלקטרוני, מסוללות ומצברים ומניעת הטמנתה
• הפחתת ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות השליליות של הציוד החשמלי והאלקטרוני כמו הסוללות והמצברים.

כדי להשיג מטרות אלו החוק פועל באמצעות הטלת אחריות מורחבת לביצוע מחזור ועמידה ביעדי מחזור על יצרני ציוד אלקטרוני וחשמלי כמו גם סוללות ומצברים. כמו כן הטלת אחריות על המשווקים ציוד מסוג זה. הטלת אחריות על מפני פסולת מסוג זה לבצע מיון בפסולת הביתית.

עיקרי החוק

פרק ג’- הוראות לעניין יצרנים ויבואנים

החוק קובע את חובת היצרן או היבואן למחזר פסולת של ציוד חשמלי ואלקטרוני. החוק אף קובע יעד מיחזור בו היצרנים והיבואנים צריכים לעמוד- 50% מסך המשקל של הציוד שייצרו או ייבואו צריך להיות ממוחזר (הוראה זו תיכנס לתוקפה במלואה בשנת 2020 ועד אז יעדי המיחזור יעלו בהדרגה בכל שנה).

כמו כן מחויבים יצרנים או יבואנים של סוללות או מצברים למחזר את הפסולת של ציוד זה על פי יעדים שנקבעו בחוק.

היצרנים והיבואנים מחויבים בדיווח למנהל על הפריטים שמכרו, משקל הפסולת שנוצרה, מספר הפריטים שנעשה בהם שימוש חוזר, משקל הפסולת שמוחזרה וכו’. הדיווח מוגש בכל חצי שנה.

היצרנים מחויבים בהכנת ופרסומו של מדריך לטיפול סביבתי והכנה לשימוש חוזר בנוגע לכל מוצר שהינם מייצרים. המדריך צריך לכלול את מרכיבי המוצר לרבות חומרים מסוכנים בהם נעשה שימוש בייצור המוצר.

פרק ד’- גוף יישום מוכר

המנהל שמונה לאחראי על התחום מטעמם המדינה רשאי להכיר בגוף יישום מוכר כאחראי לוודא קיום חובותיהם של היצרנים והיבואנים של ציוד אלקטרוני וחשמלי, סוללות ומצברים.

הפרק מפרט את חובותיו של גוף היישום, תקופת הכרתו כגוף כזה וכיוצא באלו. תפקידו של גוף היישום לפנות את הפסולת, לבצע הפרדה ומיון ולקיים פעילות הסברה לציבור בנוגע לדרך בה יש לפעול בטיפול בפסולת מסוגים אלו.

כל יצרן או יבואן מחויבים להתקשר בחוזה עם גוף יישום מוכר על פי החוק, על היצרן או היבואן לממן את עלויותיו של גוף היישום.

פרק ה’- הוראות לעניין השלכה, איסוף והעברה של פסולת ציוד וסוללות

פרק זה מתאר את חובותיו של האחראי לפינוי פסולת, חובות כגון: הפרדת פסולת ציוד, סוללות ומצברים מהמגזר הביתי ופסולת אחרת, איסוף פסולת מהמגזר הביתי.

הפרק קובע כיצד תבוצע הפרדת הפסולת באמצעות הקמת מוקדי איסוף, איסוף מחוץ לבתים וכו’.

פרק ו’- הוראות לעניין מרכזים לפסולת ציוד וסוללות ומתקני טיפול

בהקמת מרכזי פסולת יש לוודא כי תשתית המרכז תמנע מפגעים סביבתיים ובריאותיים על ידי משטחים אטומים לחלחול, מערכת ניקוז נפרדת ומכלים אטומים.

הפרק מתאר את חובותיהם של המפעלים מתקני איסוף וטיפול בפסולת.

פרק ח’- עונשין ופרק ט’- עיצום כספי

נועדו לוודא עמידה בהוראות החוק. הפרקים מתארים קנסות, הטלת עיצומים כספיים ואף תקופות המאסר שעלולות להיות מוטלות על מפרי החוק.

לסיכום, מדובר בחוק סביבתי שנועד למנוע את ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות הקשות שנוצרות עקב אי טיפול בפסולת של ציוד אלקטרוני וחשמלי וסוללות ומצברים ולעודד מיחזור ושימוש חוזר.