בהלכה היהודית ניתן למצוא סימוכין לגישה האקולוגית ששמה את האדם במרכז ושקוראת להגנת הסביבה מהבחינה שהיא תאפשר שמירה על בני האדם (אתנוצנטרית) וגם ניתן למצוא אזכורים ותמיכה בגישה שבה האדם הוא חלק מן הטבע ושלכל היצורים והמינים יש את אותה הזכות להמשיך להתקיים (אקולוגיה אנתרופוצנטרית/ביוצנטרית).
הגנת הסביבה בהלכה היהודית מקבלת התייחסות ואזכורים החל מסיפורי הבריאה ששמים את האדם במרכז העניינים ועד כתבי הרמב”ם והרב אריה לוין שמדברים על מכלול של הטבע ועל קיומו של האדם כחלק מהטבע.
תפיסת האקולוגיה היהודית
מהשילוב בין שתי הגישות לגבי הגנת הסביבה בהלכה היהודית אפשר לומר כי היהדות מציגה תפיסה שלישית וייחודית לדת, אקולוגיה גיאוצנטרית ששמה את האל במרכזה – הבורא יצר הכל והוא מצווה על כולם לשמור על הסביבה והעולם אך האדם, בהיותו יצור נבון ומפותח יותר צריך להיות פעיל ומרכזי יותר לגבי הגנת הסביבה וערכי בריאת העולם.
“לעבדה ולשמרה”
מבחינת הגנת הסביבה בהלכה היהודית אז אחד הציוויים הראשונים שקיבל האדם מהבורא, עוד בגן העדן, היה לעבד ולשמר את האדמה. בהוראה זו מודגש בשתי מילים פשוטות הנושא הכי בעייתי מבחינת הגנת הסביבה – מצד אחד הצורך לעבד ולפתח את האדמה והעולם ומצד שני הצורך לשמור עליהם.
האדם חייב לעבד את האדמה על מנת להתקיים ולאכול, לפתח טכנולוגיות ולהעשיר את העולם באופן כללי אך עליו גם לשמור על איזון וקיימות ולא להרוס את נפלאות הבריאה, ניתן למצוא דוגמאות וביטויים רבים בנוגע לשמירה על העיקרון הזה של פיתוח ועיבוד לצד שמירה והגנה במסגרת ההלכה היהודית.
מיחזור על פי ההלכה היהודית
במקורות המשפט העברי נקבעו דוגמאות לגבי מיחזור – עיקרון מהותי מבחינת אקולוגיה, למשל נקבע ששיירי הקורבנות מהמקדש יימכרו לגננים כזבל (קומפוסט). בכל הקשור למיחזור בגדים, בגדים בלויים של הכוהנים לא היו נזרקים אלא היו ממחזרים אותם לפתילות להדלקת אש בשמחת בית השואבה ועוד דוגמאות שונות בעניין מיחזור.
השחתה וכריתת עצים – “כי האדם עץ השדה”
אין כמובן איסור גורף על כריתת עצים בהלכה היהודית אך כן מצוין כי מי שמוריד “עץ טוב” אינו מביא ברכה לעולם, חז”ל אף הגדילו וקבעו כי אין להשחית דבר שמביא תועלת לאדם. אפילו במלחמה נאסר לכרות עצי פרי לצרכי מצור וכדומה, אך מותר לכרות עץ כדי להציל חיים.
זיהום אוויר
הגנת הסביבה בהלכה היהודית נוגעת גם בנושא שכיום הוא מרכזי וכאוב מבחינה אנושית ואקולוגית, מפגעי ריח וזיהום אוויר. ההלכה קובעת כי יש להימנע מהפת ריחות רעים ומפגעי זיהום אוויר, גם באחריות המדינה עצמה וגם באחריות הפרט. יש התייחסות לריחות רעים ולאבק – מן הסתם באותה תקופה לא היו מפעלים כימיים ופיח מרכבים.
זיהומי מקורות מים
מבחינת הגנת הסביבה בהלכה היהודית אין התייחסות משמעותית לזיהום מקורות מים משפכים תעשייתיים כי המים היו מאז ומעולם מצרך חיוני ובתקופות הקדמות לא היו מפעלים ותעשייה שזיהמה את מקורות המים. הגנת הסביבה בהלכה היהודית כן קובעת הלכות והגדרות לגבי זיהום מים כתוצאה מרחיצה לא היגיינית או זיהום מי רחצה ציבוריים וכדומה.
שמירה על מרחבים ירוקים
ההלכה היהודית טוענת ששמירה על אזורים ירוקים ולא בנויים היא חשובה לערכי נוי של הערים עצמן, ערך זה מבחינת הגנת הסביבה בהלכה היהודית מתאים לנושא חשוב שאנו חווים כיום של עיור ובנייה גדולים בכל העולם ופגיעה בשטחים פתוחים עקב כך.
בנוסף, הגנת הסביבה בהלכה היהודית מדברת גם על נושאי ניקיון של הסביבה, זיהומי רעש, הגנת הצומח ועוד נושאים והיבטים.
