נתחיל בנתון מעניין ומדאיג כאחד: משפחה ממוצעת בישראל מייצרת 2.7 טון של פסולת מוצקה בשנה, כאשר חצי מכמות עצומה זו הוא פסולת של שאריות מזון אורגניות (כמעט טון וחצי).

איך מפחיתים כאלו כמויות? הרי מדובר רק במשפחה אחת שמייצרת כל כך הרבה פסולת! אולם, אותה משפחה אחת יכולה להפחית את כמות האשפה השנתית בכ-1 טון באמצעים של מיחזור.

האומנם? כיצד עושים זאת?

ייצור קומפוסט ביתי

מהו קומפוסט?

המילה בעברית לקומפוסט היא רקבובית ופירושה דשן אורגני עשיר במיוחד, אשר אינו פוגע בסביבה. דשן זה מיוצר בתהליך טבעי לחלוטין של פירוק ביולוגי, בשימוש בשיירים של חומרים אורגניים כגון פירות, ירקות וצמחים אחרים, אשר ממילא יירקבו בסופו של דבר.

תהליך הכנת הקומפוסט מזרז את הריקבון שלהם, ועושה זאת בצורה מבוקרת. היתרון הוא שהפירוק נעשה בסביבה שיש בה חמצן (פירוק אירובי) לעומת הפירוק המתקיים באתרי ההטמנה, אשר מתקיים בסביבה אנ-אירובית, כלומר, ללא חמצן, ועל-כן פולט את גז המתאן הכל כך לא ידידותי לסביבה.

בסוף תהליך הקומפוסט מתקבל הומוס – פסולת אורגנית איכותית אשר יכולה עתה לשמש לטיוב הקרקע החקלאית. זהו בעצם השלב הראשון בהפיכת החומר לאדמה לצמחים שאנו מכירים.

תרומותיו ויתרונותיו של קומפוסט

• הדשן המתקבל לאחר התהליך הוא דשן טבעי, אשר מזין את הקרקע בחומרים מעשירים לצמחיה.
• הצמחים המועשרים בקומפוסט הופכים עמידים יותר בפני מחלות ומזיקים אשר מקורם באדמה.
• באמצעות הקומפוסט משתפר המבנה של הקרקע וכן משתפרת אחיזת המים וכתוצאה מכך – חוסכים במי ההשקיה.
• תסחיפי אשפה אורגנית מזהמים גם את הקרקע וגם את מי התהום – כך שבהטמנת פסולת אנחנו לא באמת נפטרים ממנה – אלא רק נפגוש בה לאחר מכן בצורה מזיקה אחרת של זיהום..
• היתרון הבולט ביותר של הקומפוסט לחיי היומיום שלנו הוא התרומה לאיכות הסביבה – הפחתה בחצי של כמויות הפסולת הביתית וכן באתרי הטמנת הפסולת השונים.

איך מכינים קומפוסט?

המצרכים:

משתמשים בכל שאריות המזון הרטובות מהמטבח הביתי – ירקות, פירות ואף נייר סופג אך לא בבשר או בעצמות בשר! בנוסף, קליפות ביצים וקליפות תפוזים נחשבות בעייתיות וכמקשות על התהליך ולכן פחות משתמשים בהן.

את הפסולת הביתית משלבים עם פסולת עשירה בחנקן, אשר נמצא בגזם (עלים, ענפים, עשבים ודשא) או בעיתונים.

אופן ההכנה:

• יש לסדר מקום מוצל להכנת הקומפוסט

• באיזו שיטה נעבוד? – ערמה פתוחה (עורמים את הפסולת על הקרקע ועליה מפזרים את הגזם, כך שלא יגיעו מעופפים ומזיקים שונים)) או בשיטה של קומפוסטר – בתוך קופסא מעץ. שיטה נוספת היא באמצעות תולעים אדומות המעכלות את הפסולת ומייצרות פירוק מהיר שלה – הן אוכלות את הפסולת ומוציאות קומפוסט מוכן לחלוטין!

• ראשית מפזרים את הגזם כך שירקב לאט ויצור ניקוז ואוורור תחתיים.

• לאחר מכן מסדרים בשכבות את החומרים הרטובים מהמטבח ואת החומרים היבשים מהגינה. השכבה האחרונה צריכה להיות חומר יבש (עלים או ענפים קצוצים(.

• אחד הפרמטרים החשובים לתהליך הינו מידת הלחות – יש לשמור על לחות באמצעות הרטבה, אם כי יש למנוע לחות יתרה. כיצד יודעים? חופנים מעט מהחומר ולוחצים אותו באגרוף היד – אם יוצאים מים או אם כאשר פותחים את היד החומר נדבק אליה, אזי הלחות מוגברת.

• נבחין בפעילות המתרחשת ובהתקדמות התהליך על ידי פליטת חום מהערימה, של עד 70 מעלות! אם הערימה לא מתחממת, יתכן כי היא לחה מדי או לא לחה מספיק בשביל שתתרחש הפעילות הביולוגית הרצויה.

• אם הערמה יבשה או רטובה מדי ניאלץ להוסיף חומר רטוב נוסף או חומר יבש נוסף (תלוי מה המקרה) וגם נפחית את ההרטבה ונקפיד על ערבוב.

• יש לבצע ערבוב לערמה מדי פעם בפעם וזאת על מנת לאוורר אותה. ניתן להשתמש בקילשון.

זמן הכנה:

כשלושה חודשים…

תוכלו להבחין שהקומפוסט מוכן כאשר הוא מקבל צבע חום כהה והוא אינו מדיף ריחות לוואי.
ריחות חריפים מעידים על ליקויים:

• ריח של ביצים שסרחו – חוסר חמצן אשר מתרחש בשל רטיבות גבוהה
• ריח של אמוניה – ישנו חוסר פחמן אשר נגרם בשל יתירות החומר הרטוב על החומר היבש, או גם מחוסר חמצן

וכשהקומפוסט מוכן, מה עושים עימו?

אם שותלים צמח חדש בגינה – מוסיפים לבור של השתילה. חשוב להקפיד שהקומפוסט יוצנע בעומק של מספר סנטימטרים בתוך האדמה (5-10).

אם זוהי הפעם הראשונה שאנו מדשנים כך, והקרקע דלה יחסית – נוסיף כמות משמעותית של קומפוסט החל מ-5 ליטר ועד 25 ליטר עבור מטר רבוע. אך אם אנחנו מדשנים כבר באופן שוטף (אז א – כל הכבוד…) נסתפק בכמויות קטנות יותר.

הכי חשוב להדגיש – גם אם זו לכם הפעם הראשונה לייצר קומפוסט ביתי, מדובר בהליך טבעי לחלוטין, כך שגם אם יבוצע בצורה חלקית – לא ייגרם שום נזק. אדרבא, אתם צוברים ניסיון לפעמים הבאות המוצלחות יותר.