כל מי שחי במאה ה-21, יודע בוודאי את החשיבות של השמירה על הסביבה שלנו, וזאת על רקע תהליכים דוגמת הידלדלות משאבים חיוניים (ועליית מחירים, עקב כך), זיהום אקולוגי או אפקט החממה. מקום של כבוד במשוואת השמירה על הסביבה מקבל המיחזור, על סוגיו. למעשה, ישראל היא אחת המדינות בהן מימדי המיחזור הם המרשימים ביותר על מפת העולם. אז מה עומד מאחורי המונח הזה? כיצד הוא מתבצע? ומהן המעלות העיקריות שלו?
על מיחזור ויתרונותיו
למיחזור ניתן למצוא לא מעט מעלות. ראשית, הוא מונע ביזבוז של משאבים חיוניים, ומאפשר להקטין במידה משמעותית את כמות הפסולת. בכל שנה בישראל מיוצרים לא פחות מכשישה מיליון טון פסולת, והמספרים רק עולים בכל שנה.
משאבי הטבע מוגבלים אף הם, שעה שהאדם משתמש בהם הרבה יותר מאשר הם מתווספים ל”מאגר” – הסכנה הברורה היא שהמשאבים יאזלו במרוצת השנים (אחת הדוגמאות המובהקות היא כריתת יערות הגשם, שנעשית לצורך ייצור נייר), ולא יספיקו לביקוש הקיים אליהם, שבוודאי צפוי להיות גדול. הצמצום הזה במשאבים יביא לא רק לפגיעה במוצרים אשר זקוקים להם, אלא גם לעליית מחירים, שצפוייה להשפיע על הכיס של כל אחד מאיתנו.
מיחזור בישראל בשנת 2014
טענו מעלה כי ישראל היא מחלוצות המיחזור בעולם. מבחינה סטטיסטית, ממוחזרת בישראל כ-15-25% מכמות האשפה, נתון מרשים לכל הדעות, אך עדיין ברור שיש מקום לשיפור. ההליך חיובי גם בעולם כולו, כשדוגמאות בולטות הן ארצות הברית, שבה מימדי המיחזור הוכפלו תוך 15 שנה, או דנמרק, בה ממוחזרים תשעה מתוך עשרה בקבוקים. ואגף, המדינה הבולטת ביותר באירופה מבחינת המיחזור הכולל היא אוסטריה, עם מיחזור של כ-60% מהיקף הפסולת.
כשמתבוננים על הקמפיינים השונים לעידוד המיחזור בכל שנה, וההנחה כי המודעות לנושא גוברת גם בקרב האזרחים הקטנים, דומה כי היקפי המיחזור ימשיכו בשנים הקרובות בכיוון אחד בלבד: כלפי מעלה. ברור שהסביבה תצא מכך נשכרת.
