בימים אלו שוקד המשרד להגנת הסביבה על הכנת תזכיר לחוק חדש אשר יטיל שינוי משמעותי באופן שבו אנו מתנהלים עם הפסולת הביתית ובכמויות הפסולת אשר תועברנה למיחזור. מדובר בהצעת חוק מיחזור אריזות.
הכירו, הכירו – חוק האריזות החדש:
החוק יטיל על כל היצרנים השונים את חובת איסוף האריזות אשר שווקו לציבור – מכל סוג שהוא. יצרנית אשר לא תעמוד בחובה זו – תיקנס.

ראשית נבחין בהבדלים שבין חומרים אורגאניים לחומרים אי אורגאניים.
חומר אורגאני הוא חומר שמקורו מהחי או הצומח כגון: מזון, גזם וכו’ ואילו החומר האי אורגאני הוא חומר שמקורו הוא לא מהחי או הצומח כגון: זכוכית, מתכות וכו’.
פסולת האדם כיום מורכבת הן מחומרים אורגאניים שמקורם בעיקר מאכילה והפרשות והן מחומרים אי אורגאניים שמקורם בעיקר משימוש בכלים, תעשייה ובנייה.

הפסולת הרעילה מהווה את אחת הבעיות הסביבתיות המורכבות ביותר. מורכבות הבעיה נובעת מהכמויות הגדולות של הפסולת שנוצרת מדי יום אך בעיקר משום שסילוקה נעשה לרב באמצעים לא מקצועיים וללא בקרה. לפסולת הרעילה שני מקורות עיקריים:

חומרים בעלי קרינה רדיואקטיבית.
שימוש בחומצות מינרליות שונות.

עד לשנות התשעים, יכלה כל רשות מקומית לטמון את אשפתה באתר קטן ומקומי, ולא הייתה מחויבת לאתגר הסביבתי. המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הפנים פעלו בזמנו לסגירת אתרים אלו ולהקמת מספר אתרים מרכזיים, אשר ידרשו לעמידה בתקנים מחמירים ולפיקוח מתמיד. עד כמה שמהלך זה היה הכרחי ואף מבורך, היום אנו מבינים כי אין בכך די – לא רק שבקרוב ייגמר המקום באתרים אלו, הם עדיין מהווים מפגע סביבתי.
גם בימינו, כאשר נזקי ההטמנה ידועים וברורים, ההטמנה היא הדרך העיקרית לטיפול בפסולת בישראל – כתשעים אחוזים מסך כל הפסולת העירונית מובאת למטמנות, ובכך …

כמה פעמים יצא לכם לראות סרט או תוכנית על התחממות כדור הארץ, או לקרוא ידיעה ירוקה בעיתון ואמרתם לעצמכם – “זהו! גם אני אוהב/ת את העולם הזה ואני רוצה לתרום לשימורו. מעכשיו אני ממחזר/ת הכל, רוכב/ת על אופניים ולא משתמש/ת בדיאודורורנט…”
ובכן, לפחות לגבי ההחלטה למחזר – מדינת ישראל באה לקראתכם. באיחור אופנתי של מספר שנים, לאחר חברותינו המדינות המודרניות, מסתמנת הבנה חשובה בקרב מקבלי ההחלטות שלנו ובעתיד הלא רחוק (כך אנו מקווים) נוכל להפריד פסולת רטובה מיבשה בבתים ולהשליכן למיכלים מתאימים שיוצבו ברחבי הערים והרשויות המקומיות.

מזה שנים ארוכות ישראל מנסה להתקבל לארגון הארצות המפותחות – ה-OECD אולם בכל הנוגע למיחזור נשארנו מאחור.
ארגון הארצות המפותחות הזמין סקר מדן אנד ברדסטריט בכל הנוגע לשיעורי המיחזור בישראל. מסקר זה עולה תמונה עגומה – בשנת 2007 מוחזרו בישראל רק כ-20% מהפסולת וזאת בהשוואה לכ-60-80 אחוזים במדינות אירופה. גם בכל הנוגע לכמות הפסולת מצבנו לא טוב – בישראל יצור הפסולת לנפש עומד על 784 ק”ג לשנה ואילו במדינות אירופה העשירות יותר מייצרות 550 ק”ג פסולת לנפש לשנה.