ביום ג’ האחרון – 16.2.10 חנכו את מפעל מיחזור צמיגים החדש אשר בשומרון. במעמד נכחו גלעד ארדן, השר לאיכות הסביבה, גרשון שומרון, ראש המועצה אזורית השומרון וכן משה מטלון, חבר כנסת מסיעת ישראל ביתנו.
המפעל החדש ממוקם בצפון השומרון, בפארק התעשיות שח”ק, בסמוך למחלף ברקאי שבכביש 6 חוצה ישראל. טיירק הוא כעת המפעל הגדול ביותר בישראל למיחזור צמיגים.

בימים אלו שוקד המשרד להגנת הסביבה על הכנת תזכיר לחוק חדש אשר יטיל שינוי משמעותי באופן שבו אנו מתנהלים עם הפסולת הביתית ובכמויות הפסולת אשר תועברנה למיחזור. מדובר בהצעת חוק מיחזור אריזות.
הכירו, הכירו – חוק האריזות החדש:
החוק יטיל על כל היצרנים השונים את חובת איסוף האריזות אשר שווקו לציבור – מכל סוג שהוא. יצרנית אשר לא תעמוד בחובה זו – תיקנס.

ראשית נבחין בהבדלים שבין חומרים אורגאניים לחומרים אי אורגאניים.
חומר אורגאני הוא חומר שמקורו מהחי או הצומח כגון: מזון, גזם וכו’ ואילו החומר האי אורגאני הוא חומר שמקורו הוא לא מהחי או הצומח כגון: זכוכית, מתכות וכו’.
פסולת האדם כיום מורכבת הן מחומרים אורגאניים שמקורם בעיקר מאכילה והפרשות והן מחומרים אי אורגאניים שמקורם בעיקר משימוש בכלים, תעשייה ובנייה.

הפסולת הרעילה מהווה את אחת הבעיות הסביבתיות המורכבות ביותר. מורכבות הבעיה נובעת מהכמויות הגדולות של הפסולת שנוצרת מדי יום אך בעיקר משום שסילוקה נעשה לרב באמצעים לא מקצועיים וללא בקרה. לפסולת הרעילה שני מקורות עיקריים:

חומרים בעלי קרינה רדיואקטיבית.
שימוש בחומצות מינרליות שונות.

שמעתם כבר על היתרונות של מיחזור מים, החל מחיסכון בחשבון המים הביתי ועד לתרומה האישית למצב המים בישראל ובעולם. החלטתם שהסיבות למיחזור מים משכנעות ואתם רוצים לתת יד למאמץ הזה, אבל חושבים – מה לי ולהפרדה בין סוגי המים? מהו תהליך מיחזור מים? איך אוכל למחזר מים? אין לי תשתית, אין לי מערכות? זה מסובך מדי…

חשבתם שמיחזור עושים רק לבקבוקים ומחברות ישנות? חישבו שוב…
כל דבר בו אנו יכולים לעשות שימוש חוזר, לשנות לו צורה וליהנות ממנו מחדש – הוא בעצם מיחזור. והפעם, נדבר על מיחזור משכנתאות.
רוב רוכשי הדירות היום, או לפחות הצעירים יותר שבהם, חייבים להיעזר בהלוואות לטווח ארוך מהבנק ולקחת משכנתא לצורך מימון הרכישה.

החולצה הפרחונית מחורף 93 כבר לא תחזור לאופנה ואת הסוודר האהוב עם החור מהסיגריה אי אפשר לתקן – לרבים מאיתנו קשה להיפרד מבגדים, אולם, כל מי שרוכש לעצמו בגד חדש יודע – על חשבונו רצוי שנוציא פריט אחר אשר עשה כבר את שלו.
לבגדים שאנחנו מסננים מהארון בכל חילוף עונה או בכל זמן אחר יש משקל לא מבוטל מהיקף הפסולת הביתית

עד לשנות התשעים, יכלה כל רשות מקומית לטמון את אשפתה באתר קטן ומקומי, ולא הייתה מחויבת לאתגר הסביבתי. המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הפנים פעלו בזמנו לסגירת אתרים אלו ולהקמת מספר אתרים מרכזיים, אשר ידרשו לעמידה בתקנים מחמירים ולפיקוח מתמיד. עד כמה שמהלך זה היה הכרחי ואף מבורך, היום אנו מבינים כי אין בכך די – לא רק שבקרוב ייגמר המקום באתרים אלו, הם עדיין מהווים מפגע סביבתי.
גם בימינו, כאשר נזקי ההטמנה ידועים וברורים, ההטמנה היא הדרך העיקרית לטיפול בפסולת בישראל – כתשעים אחוזים מסך כל הפסולת העירונית מובאת למטמנות, ובכך …

כמה פעמים יצא לכם לראות סרט או תוכנית על התחממות כדור הארץ, או לקרוא ידיעה ירוקה בעיתון ואמרתם לעצמכם – “זהו! גם אני אוהב/ת את העולם הזה ואני רוצה לתרום לשימורו. מעכשיו אני ממחזר/ת הכל, רוכב/ת על אופניים ולא משתמש/ת בדיאודורורנט…”
ובכן, לפחות לגבי ההחלטה למחזר – מדינת ישראל באה לקראתכם. באיחור אופנתי של מספר שנים, לאחר חברותינו המדינות המודרניות, מסתמנת הבנה חשובה בקרב מקבלי ההחלטות שלנו ובעתיד הלא רחוק (כך אנו מקווים) נוכל להפריד פסולת רטובה מיבשה בבתים ולהשליכן למיכלים מתאימים שיוצבו ברחבי הערים והרשויות המקומיות.

הזכוכית היא חלק מחיינו בהרבה תחומים – החל מצנצנות השוקולד והריבה ועד לויטרינות מפוארות המעטרות את חלונות ביתנו ובתי העסק.  השימושים הרבים שבזכוכית נחלקים לשתי משפחות עיקריות – השימוש הביתי הכולל מוצרי מזון שארוזים במיכלי זכוכית וכן בקבוקי יין הקרויים בשפה המקצועית זכוכית עגולה והמשפחה השנייה של הזכוכית היא זכוכית שטוחה, אשר משמשת את התעשייה למטרות שונות – חלונות, שמשות ועוד.
ייצור של זכוכית מתבצע מקוורץ, אשר חומר הגלם שלו הוא חול. אבל זה לא שלוקחים חול מהים… את הקוורץ לייצור של זכוכית כורים מהמכתש הגדול אשר בהר הנגב. כל מיכל …