חוק מים אפורים מאפשר מיחזור מים אפורים לטובת גינון והדחת מי אסלה. בשלב זה יחול חוק מים אפורים על מבנים ציבוריים בלבד, על מנת להבטיח כי קיים פיקוח הולם על איכות המים ועל המערכות הפועלות, בשלב הבא יתפרש החוק גם על בתים פרטיים וראוי להניח כי הדבר יאפשר התקנת מערכות טיהור מים ביתיות בתנאים מועדפים בעידוד הממשלה.

במדינות רבות בעולם מיחזור מים אפורים מהווה חלק מחיי השגרה כבר שנים ארוכות. מיחזור מים אפורים מאפשר לחסוך קרוב לשליש מצריכת המים של כל מבנה, הדבר מוביל לחיסכון משמעותי במים וחיסכון כלכלי לצרכנים.

מדינות רבות, גם אלו שלא סובלות ממחסור מים, מעודדות מיחזור מים אפורים על ידי מגוון מענקים והטבות. במדינת ישראל, הנמצאת במצוקת מים תמידית זהו צעד הכרחי וחשוב מאין כמותו.

מים אפורים הם מים שנעשה בהם שימוש בכיור, במקלחת ובמטבח, מים אלו אשר מכילים שאריות חומרי ניקוי, שרידי רקמות וחיידקים מתאימים לשימוש חוזר לצורכי גינון והדחת אסלה לאחר תהליך טיהור פשוט וזול, המתאפשר באמצעות מערכות סינון מים ביתיות.

לפי הערכות מומחים בתחום, הטמעת מערכות מסוג זה בישראל תאפשר חיסכון של כ-50% מצריכת המים הביתית וחיסכון לאומי בקנה מידה משמעותי.

על פי בדיקות שנערכו על ידי אדם טבע ודין עולה כי הטמעת מערכות מסוג זה בשליש מבתי ישראל תאפשר חיסכון לאומי של 50 מיליון מ"ק מים בשנה ואולי אפילו יותר, כמות זו של מים יכולה להשפיע רבות על מפלס הכנרת ועל מצב המים בישראל.

דבר נוסף שחשוב להדגיש הוא העובדה כי למרות עלותן של מערכות לטיהור מים ביתיות ההשקעה צפויה לחזור לכיסכם תוך שנים ספורות, העלייה במחירי המים הופכת את ההשקעה למשתלמת אף יותר.

לאור הקמפיינים הרבים בנושאי צרכנות מים ומדינת ישראל המתייבשת, חשוב להבין את המהות האמיתי של חוק זה, שימוש אחראי וחסכוני במים כבר לא מספיק, קיים הכרח אמיתי למיחזור ושימוש חוזר בכל טיפת מים אפשרית.

אקוויפרים (מי תהום)

אלו הם מקורות תת קרקעיים המהווים כמחצית ממקורות המים הזמינים בארץ, מה שהופך את חשיבותם לראשונה במעלה. בישראל כ-2,800 קידוחים שמטרתם לשאוב את מי האקוויפרים אשר נמצאים מתחת לפני האדמה.

אקוויפר החוף- עקב הדרישה הגבוהה למים, נגרם נזק חמור לאקוויפר. כיום קיימת סכנה כי עקב שאיבת יתר מים מליחים יחדרו אל תוך המאגר ויגרמו נזק בלתי הפיך לאיכות המים באקוויפר. כתוצאה מכך הופסקה הפעילות של תחנות שאיבה רבות באיזור המרכז.

אקוופיר ההר: על אף מצבו הטוב יחסית של האקוויפר, הבעיה נעוצה דווקא בשליטה הטריטוריאלית בו על ידי ישראל והרשות הפלסטינית. דבר זה מחייב שיתוף פעולה בין הצדדים לתיאום הכמויות הנשאבות ושמירה על איכות המים. בעת מתיחות בין הצדדים מאגר זה נמצא תחת איום.

אקוויפר החרמון:האקוויפר העשיר ביותר במים, מזין את הנחלים דן, שניר ובניאס, אשר מזינים את הירדן המוביל מים לכנרת.

הכנרת

הכנרת היא מאגר המים העילי החשוב בישראל. הכנרת קרובה מאוד למצב של שאיבת יתר. במצב זה עלולה להיפגע איכות המים עקב חדירה של מים מליחים תת קרקעיים אל הימה. הירידה המתמשכת במפלס עלולה לגרום לזיהום מים בלתי הפיך בכנרת.

כמות המשקעים היורדים מדי שנה אינה מצליחה לכסות את הכמות הנצרכת של המים בישראל מדי שנה. כמות המשקעים הממוצעת עומד על כ- 1.7 מיליארד מ"ק לשנה ואילו הצריכה על כ-2.5 מיליארד מ"ק בשנה.

שאיבת היתר ממאגרי המים גורמת לדילול המשאבים ולנזקים קשים שעלולים להיות בלתי הפיכים. בשל מצב זה עלינו לעודד יישום פתרונות להקטנת השימוש במקורות המים ועידוד שימוש בפוטנציאל המים הקיים- כאשר המקור הוא במיחזור המים. מיחזור מים הינו המונח לתהליך שבו מים שימשו את האדם לצורך כלשהו, עוברים טיפול מתאים לצורך שימוש חוזר.

על מיחזור מים

כאשר אנחנו עוסקים במיחזור מים, ניתן לחלק את המונח לשני מונחים מרכזיים: מיחזור מים אפורים ומיחזור מים שחורים.

מיחזור מים אפורים

מים אפורים מוגדרים כמים נטולי מוצקים שמקורם במי שטיפה בשימוש הביתי. בתוך ההגדרה לא נכללים מי שטיפה של מדיח וכיור המטבח. המים כוללים מעט חומרי ניקוי, מתכות, חומרים אורגניים ומעט חומרים פטוגניים. הריכוז הנמוך של המרכיבים מאפשר טיפול ביתי במים האפורים במספר אמצעים כגון: סינון (לשימוש כמי הדחת אסלה), אגנים ירוקים, מערכות ממברנליות, מערכות טיהור ביתיות ועוד.

מים אלה יכולים לשמש כמים להדחה באסלה, מי השקיית גינה וכו'.

מערכות אלו מותקנות בידי צרכנים עצמאיים המעוניינים לחסוך בצריכת המים הביתית ואינם ממומנים על ידי גוף ממשלתי.

מיחזור מים שחורים

מים שחורים מכילים מוצקים שונים ועשירים בגורמי מחלה. מקורם הוא מאסלות השירותים, כיורי המטבח ומדיחי הכלים. הטיפול במים אלה מורכב ולכן נעשה במסגרת של מכוני טיהור ולא במסגרת ביתית (אם כי ישנן חברות המציעות מערכות לטיהור ביתי של מים שחורים).

התהליך שעוברים המים השחורים במכוני הטיהור הוא שיקוע המוצקים, טיפול ביולוגי להשמדת החומרים האורגניים, חיטוי ולאחר מכן סינון. מים אלה יתאימו לשימוש חקלאי או תעשייתי. למים השחורים פוטנציאל גדול להוות את מרבית המים להשקיית שדות, כיום רק שליש מהמים הללו הינם מים ממוחזרים.

לצורך הקמת מכוני טיהור יש להעמיד תקציב, אולם הקמת מכוני הטיהור לא נמצא בראש סדר העדיפויות של הרשויות.

חומר אורגאני הוא חומר שמקורו מהחי או הצומח כגון: מזון, גזם וכו' ואילו החומר האי אורגאני הוא חומר שמקורו הוא לא מהחי או הצומח כגון: זכוכית, מתכות וכו'.

פסולת האדם כיום מורכבת הן מחומרים אורגאניים שמקורם בעיקר מאכילה והפרשות והן מחומרים אי אורגאניים שמקורם בעיקר משימוש בכלים, תעשייה ובנייה.

בעבר הרחוק רב רובה של הפסולת הייתה אורגנית והתפרקה באופן טבעי באמצעות אורגניזמים שונים. כיום, בשל גידול האוכלוסייה וכניסתם של החומרים המלאכותיים למעגל החיים הטבע אינו מסוגל להתמודד עם הכמויות העצומות של הזבל האורגאני והאי אורגאני שנוצר.

מאפייני הפסולת שנוצרת כיום היא נפח עצום, היווצרות חומרים רעילים בעקבות פירוק הפסולת וכן מטרדי ריח. החומרים האורגנים מושכים אליהם מזיקים שונים והחומרים האי אורגאניים עלולים להתפרק לחומרים רעילים ולזהם את מי התהום.

שיטות הטיפול בפסולת האורגנית והאי אורגנית נחלקות לשני סוגים: הטמנה או מחזור.

הטמנה -

בעבר הפסולת הייתה מובלת למזבלות פתוחות ולא מבוקרות. דבר שיצר מפגעים רבים כגון מפגעי ריח, שריפות, מקומות מגורים למזיקים, זיהומי קרקע וזיהומי מי תהום. החומרים האורגנים התפרקו לאיטם ואילו החומרים האי אורגאניים הצטברו בערמות ענק וכוסו בעפר.

לאחרונה החליטה המדינה על הטמנה סניטארית בחמישה מוקדים. אתרי ההטמנה בנויים כך שהם אינם מאפשרים חלחול מזהמים לקרקע – על הקרקע מונחים חומרי איטום וצינורות ייעודיים מזרימים את הנוזלים הנוצרים בפסולת.

בעונת החורף מכוסים אתרי ההטמנה ביריעות המונעות כניסת מים ומעל ערימות הפסולת מונחות ארובות שתפקידן לאסוף את גז המתאן הדליק. גובה ערימות האשפה אינו עולה על עשרה מטרים ושיטת ההטמנה מבוססת על שכבות בגובה 60 ס"מ המכוסות ב-15 ס"מ עפר.

תהליך ההטמנה מתאים הן לפסולת האורגנית והן לפסולת האי אורגנית, אולם לשיטה זו ישנם לא מעט חסרונות:

1. הטמנה של חומרי גלם אורגנים ואי אורגאניים ללא הבחנה.
2. שימוש בשטחים פתוחים נרחבים.
3. שימוש בעפר.

מיחזור -

בתהליך המיחזור משתמשים הן בחומרים אורגאניים והן בחומרים אי אורגאניים כחומרי גלם למוצרים חדשים. לכל סוג פסולת תהליך מיחזור משלו כאשר החומרים האורגנים מהווים חומר גלם לייצור של דשן או קומפוסט ביתי ואילו החומרים האי אורגאניים מהווים חומרי גלם למוצרים חדשים לגמרי.

הפסולת האורגנית (שאריות מזון, שיירי צמחים וכו') עוברת תהליך הכולל פירוק של החומרים האורגנים באמצעות חיידקים ומהווה חומר גלם מצוין לדשנים אורגאניים. אולם, חשוב להפקיד שהפסולת תכיל מוצרי מזון בלבד.

מיחזור חומרים אי אורגאניים:

מיחזור מתכת – לאחר איסוף של מוצרי המתכת הם מותכים בתוך בריכת התכה בטמפ' גבוהות מאוד. אל תוך הבריכה מוספים תוספים שונים והנוזל נוצק לתוך תבניות מטילים. מטילי מתכת אלה מהווים חומר גלם לכל מוצרי המתכת.

מיחזור פלסטיק – לאחר האיסוף, נטחנים מיכלי הפלסטיק לפתיתים קטנים המהווים חומר גלם למוצרים כגון: בגדי פליז, גדרות, סלסלות ועוד.

מיחזור זכוכית – מוצרי הזכוכית נאספים ונגרסים, לאחר מכן הם עוברים לתנור ומותכים, אל תוך הזכוכית המותכת מוספים תוספים שונים לשינוי תכונות הזכוכית. את הנוזל שופכים לתבניות ייעודיות המעניקות לזכוכית את צורתה הסופית.

מיחזור נייר – הנייר נאסף, נדחס ומוכנס לבריכות מים בהם הוא מפורק לסיבים. הסיבים הרטובים מועברים למכבשים בהם נוצרים גיליונות נייר וקרטון שמהווים חומר גלם למוצרי נייר שונים.

תהליכי המיחזור השונים מעניקים לנו מגוון רחב של מוצרים חדשים ואיכותיים שחומרי הגלם שלהם היו עתידים להיטמן בקרקע. בכך אנו מנצלים היטב את הפסולת העומדת לרשותנו ומצילים את הסביבה.

ובכן, אם אתם עומדים על סף שיפוץ הבית, גם אם אתם לא בטוחים כי שגרת מיחזור המים תיכנס לחייכם, אנו ממליצים על הקמת תשתית למיחזור מים עתידי, כי מי יודע מתי נצטרך או נרצה בכך?

הקמת התשתית הזו היא בעצם פשוטה מאוד – מדובר בהפרדה של מערכת הצנרת של מים אפורים, או בשמם המקצועי, דלוחין, מזו של המים השחורים, הקרויים גם קולחין. הפרדה כזאת לא מתאפשרת בצורה סבירה בתום תקופת השיפוץ והבנייה, והיא כרוכה בעבודות רבות אשר עולות סכומי כסף לא מבוטלים כלל.

טיפול במים אפורים – דלוחין

המים האפורים הם מים היוצאים מחדר האמבטיה (מהכיור ומהמקלחת – לא מהשירותים!), מהמזגן (מים לעיבוי) וממכונת הכביסה – כל אלו מקורות מים אשר לא פוגמים עדיין במים בצורה שלא ניתן יהיה להשתמש בהם שוב.

אנו נרצה שכל המקורות הללו של מים אפורים ירוכזו קרוב אחד לשני ככל שניתן, על מנת שנוכל לטפל בכולם ביתר יעילות. כך למשל נרצה שחדר האמבטיה וחדר הכביסה יהיו סמוכים, או באם אנו מוסיפים חדר אמבטיה נוסף – נרצה למקמו מעל / בסמוך לחדר המקלחת הקיים ובקרבת המטבח.

את הצנרת של המזגנים יש להתקין באופן כזה שהיציאות שלה תגענה אל אותו המקום אליו מגיעות שאר היציאות של המים האפורים.

בכל מקרה, גם אם לא מצליחים למקם את כל מקורות המים האפורים בסמיכות, תמיד ניתן להשתמש במערכת נוספת, משנית, אשר תוצב בצד אחר של הבית ותוליך את המים באמצעות צינור פלסטי אל המערכת הראשית.

צינור יציאת המים מהבית

יציאת המים מהבית כולו מתבצעת באמצעות צינור הממוקם בין הריצוף ובין רצפת הבטון שמתחתיו. הדגש החשוב ביותר בצינור יציאת המים מהבית הוא על הבדלי הגובה בינו ובין הקרקע החיצונית. הבדל שחייב לעמוד על חמישה-עשרה סנטימטרים, לפחות,  מהצינור ועד מסנן המים, זאת על מנת שהמים ייפלו ויצברו אנרגיה בנפילתם והסינון יהיה במיטבו.

המיקום של יציאת המים יהיה המיקום בו תניחו / תרצו להניח בעתיד את המערכת הראשית להשבת מים אפורים, וממיקום זה ייצא חיבור לבריכת ביוב. סמיכות המערכת ובריכת הביוב מתבקשת, עבור מקרים של תקלה במערכת, חלילה. בנוסף, יש לקבוע במקום זה תקע לחשמל, אשר עליו להיות חד-פאזי וכן בעל הגנה מפני מים.

השימוש במים הממוחזרים

מהמקום בו החלטתם כי תמוקם המערכת העתידית, הובילו צינור פלסטיק להשקייה לכיוון מערכת הטיפטוף. יש לשים לב שהצינור יהיה בקוטר של 20-25 מילימטרים.

המים האפורים שתשיבו לשימוש חוזר, לא יכולים לשמש להשקייה באמצעות ממטרות, שכן בארץ פועלים לפי החוק האמריקאי, אשר אוסר על המטרת מים אפורים. ניתן אפוא, להשתמש בדרך של טפטפות הטמונות במדשאות. אומנם מדובר בעלויות גבוהות יותר מאשר אלו של מערכת ממטרות, אך משיגים במקום זה חיסכון עצום במים הנדרשים להשקייה (הסיבה היא שעל ידי טפטוף טמון לא אובדים מים ברוח או כתוצאה מהתאיידות – תוצאות ישירות של השקייה בממטרות).

בהצלחה בשיפוץ !