הכירו, הכירו – חוק האריזות החדש:

החוק יטיל על כל היצרנים השונים את חובת איסוף האריזות אשר שווקו לציבור – מכל סוג שהוא. יצרנית אשר לא תעמוד בחובה זו – תיקנס.

התפנית הגדולה שהחוק מייצר היא שלראשונה ייכנסו למעגל המיחזור כל סוגי האריזות – הכל! – צנצנות וקופסאות שימורים, מוצרי חלב ואף שפופרות ריקות של משחת שיניים ועוד היד נטויה.

ומדוע תפנית? משום שעד כה חובת המיחזור מתוקף חוק הפיקדון הייתה רק על מכלי פלסטיק בגודל מסוים – בקבוקי השתייה הקטנים מוחזרים לרשתות השיווק והמכירה ואילו המיכלים הגדולים מושלכים לכלובי המיחזור הפזורים ברחבי רשויות הערים.

לכל שאר הפסולת, שהיא איננה אורגנית ואיננה בקבוקי פלסטיק או נייר, לא ניתן מענה עד כה בישראל והיא פשוט הצטרפה לזרם הפסולת הביתי והתעשייתי באופן טבעי, והובלה לאתרי הטמנת הפסולת (והנזק הנגרם שם מחומרים שאינם מתכלים – ידוע גם ידוע).

השינוי שיביא עימו החוק לא יסתכם רק בצמצום כמויות הפסולת האדירות שישראל מטמינה בכל שנה, אלא הוא ישפיע גם על האופן שבו היצרניות עצמן מייצרות את האריזות והן תהיינה מורכבות יותר ויותר מחומרי גלם ניתנים למיחזור או כאלו המתכלים לגמרי, והרי זהו שינוי מבורך.

יעדי החוק

כל זה עומד להשתנות, עת יעבור החוק באישור הכנסת וייכנס לתוקפו. לפי היעדים שקובעים בתזכיר החוק, מעגל האיסוף והמיחזור של אריזות צפוי להגיע ל-60% מכלל כל האריזות של כל המוצרים הנמכרים בארץ (יעד דומה לקיים במדינות אירלנד ואיטליה).

גיבוש החוק קודם רבות הודות לאנשי העמותה “אדם טבע ודין” אשר העלו הצעה דומה פרטית כבר לפני שנתיים. טענתם העיקרית היא שהיצרן חייב להיות אחראי על מה שהוא “מפזר” – גם מבחינת הנפח שהאריזה תופסת, וגם מבחינת חומרים ניתנים למיחזור והאיסוף והמיחזור בפועל.
בנוסף, העמותה ביצעה בזמנו חישובים שונים ואספה מידע בנושא אשר מעיד כי יישום כזה של החוק, עם עמידה ביעד המדובר, יכול להוביל להפחתה של בערך מליון טון של גזי חממה – מדי שנה!

כיצד זה יתבצע?

לגבי האופן שבו נפריד את האריזות ואופן האיסוף שלהן – טרם ברור מה יהיה התוואי – האם אנחנו נבצע הפרדה בבית או שזה יקרה בתהליך תעשייתי?

לגבי אכיפת החוק למול היצרניות – תחילה הן חייבות לדווח כמה אריזות הן הפיצו – כך שבסוף היום כאשר ידווח על מה שאספו ומיחזרו – הם אכן יעמדו ביעד. בנוסף, היעדים שנקבעו בחוק לגבי האיסוף והמיחזור לחלוטין לא גמישים – מי שלא יעמוד בהם – ייקנס ואף ניתן יהיה לתבוע אותו. זאת כתוצאה מלקחים שנלמדו בעקבות חוק הפיקדון הגמיש שמיהר להקל ולבטל אי-אילו קנסות וסנקציות.

חומר אורגאני הוא חומר שמקורו מהחי או הצומח כגון: מזון, גזם וכו’ ואילו החומר האי אורגאני הוא חומר שמקורו הוא לא מהחי או הצומח כגון: זכוכית, מתכות וכו’.

פסולת האדם כיום מורכבת הן מחומרים אורגאניים שמקורם בעיקר מאכילה והפרשות והן מחומרים אי אורגאניים שמקורם בעיקר משימוש בכלים, תעשייה ובנייה.

בעבר הרחוק רב רובה של הפסולת הייתה אורגנית והתפרקה באופן טבעי באמצעות אורגניזמים שונים. כיום, בשל גידול האוכלוסייה וכניסתם של החומרים המלאכותיים למעגל החיים הטבע אינו מסוגל להתמודד עם הכמויות העצומות של הזבל האורגאני והאי אורגאני שנוצר.

מאפייני הפסולת שנוצרת כיום היא נפח עצום, היווצרות חומרים רעילים בעקבות פירוק הפסולת וכן מטרדי ריח. החומרים האורגנים מושכים אליהם מזיקים שונים והחומרים האי אורגאניים עלולים להתפרק לחומרים רעילים ולזהם את מי התהום.

שיטות הטיפול בפסולת האורגנית והאי אורגנית נחלקות לשני סוגים: הטמנה או מחזור.

הטמנה -

בעבר הפסולת הייתה מובלת למזבלות פתוחות ולא מבוקרות. דבר שיצר מפגעים רבים כגון מפגעי ריח, שריפות, מקומות מגורים למזיקים, זיהומי קרקע וזיהומי מי תהום. החומרים האורגנים התפרקו לאיטם ואילו החומרים האי אורגאניים הצטברו בערמות ענק וכוסו בעפר.

לאחרונה החליטה המדינה על הטמנה סניטארית בחמישה מוקדים. אתרי ההטמנה בנויים כך שהם אינם מאפשרים חלחול מזהמים לקרקע – על הקרקע מונחים חומרי איטום וצינורות ייעודיים מזרימים את הנוזלים הנוצרים בפסולת.

בעונת החורף מכוסים אתרי ההטמנה ביריעות המונעות כניסת מים ומעל ערימות הפסולת מונחות ארובות שתפקידן לאסוף את גז המתאן הדליק. גובה ערימות האשפה אינו עולה על עשרה מטרים ושיטת ההטמנה מבוססת על שכבות בגובה 60 ס”מ המכוסות ב-15 ס”מ עפר.

תהליך ההטמנה מתאים הן לפסולת האורגנית והן לפסולת האי אורגנית, אולם לשיטה זו ישנם לא מעט חסרונות:

1. הטמנה של חומרי גלם אורגנים ואי אורגאניים ללא הבחנה.
2. שימוש בשטחים פתוחים נרחבים.
3. שימוש בעפר.

מיחזור -

בתהליך המיחזור משתמשים הן בחומרים אורגאניים והן בחומרים אי אורגאניים כחומרי גלם למוצרים חדשים. לכל סוג פסולת תהליך מיחזור משלו כאשר החומרים האורגנים מהווים חומר גלם לייצור של דשן או קומפוסט ביתי ואילו החומרים האי אורגאניים מהווים חומרי גלם למוצרים חדשים לגמרי.

הפסולת האורגנית (שאריות מזון, שיירי צמחים וכו’) עוברת תהליך הכולל פירוק של החומרים האורגנים באמצעות חיידקים ומהווה חומר גלם מצוין לדשנים אורגאניים. אולם, חשוב להפקיד שהפסולת תכיל מוצרי מזון בלבד.

מיחזור חומרים אי אורגאניים:

מיחזור מתכת – לאחר איסוף של מוצרי המתכת הם מותכים בתוך בריכת התכה בטמפ’ גבוהות מאוד. אל תוך הבריכה מוספים תוספים שונים והנוזל נוצק לתוך תבניות מטילים. מטילי מתכת אלה מהווים חומר גלם לכל מוצרי המתכת.

מיחזור פלסטיק – לאחר האיסוף, נטחנים מיכלי הפלסטיק לפתיתים קטנים המהווים חומר גלם למוצרים כגון: בגדי פליז, גדרות, סלסלות ועוד.

מיחזור זכוכית – מוצרי הזכוכית נאספים ונגרסים, לאחר מכן הם עוברים לתנור ומותכים, אל תוך הזכוכית המותכת מוספים תוספים שונים לשינוי תכונות הזכוכית. את הנוזל שופכים לתבניות ייעודיות המעניקות לזכוכית את צורתה הסופית.

מיחזור נייר – הנייר נאסף, נדחס ומוכנס לבריכות מים בהם הוא מפורק לסיבים. הסיבים הרטובים מועברים למכבשים בהם נוצרים גיליונות נייר וקרטון שמהווים חומר גלם למוצרי נייר שונים.

תהליכי המיחזור השונים מעניקים לנו מגוון רחב של מוצרים חדשים ואיכותיים שחומרי הגלם שלהם היו עתידים להיטמן בקרקע. בכך אנו מנצלים היטב את הפסולת העומדת לרשותנו ומצילים את הסביבה.