במהלך מאה השנים החולפות חלה עלייה של הטמפרטורה הממוצעת הקיימת באטמוספירה שלנו. העלייה שנצפתה היא של פחות ממעלה אחת – נשמע זניח? כלל וכלל לא. הנזקים שגורמת התחממות זו מורגשים בחיי היום יום של מליוני אנשים על פני כדור הארץ – הוריקנים וסופות קטלניות ברחבי אמריקה, גשמי “אל ניניו”, בצורות ביבשת אסיה או שטפונות ברחבי דרום אפריקה ועוד.

ההתחממות הישראלית

גם על ישראל לא פוסחים הנזקים – הביטוי להתחממות הגלובאלית באזור שלנו הוא עלייתו של מפלס המים, המלחה של האקוויפר (שכבת סלע המכילה מים ונחשבת לאוגרת של מי תהום ובארצנו שלושה כאלו – אקוויפר החוף, ההר והחרמון), פחות ימים של גשם יחד עם עוצמות גשמים חזקות יותר בימים אלו וכן הצפנתו של קו המדבר (המדבר הולך ומתפשט צפונה).

אנחנו מרגישים את זה מדי שנה – הקיץ הולך ונהיה חם יותר, החורף קצר יותר וגשום פחות ועוד.

מה מחמם את הכדור?

כיום אין ויכוח לגבי ההתחממות – האם היא מתרחשת או לאו. הסוגיה המרכזית היא כמה מתחמם הכדור וכמה מהר הוא עושה זאת.

ממחקרים ותצפיות רבים נמצאה התאמה בין ההתחממות ובין העלייה בכמות גזי החממה שבאטמוספירה הגורמים להקצנת אפקט החממה.

מהם גזי חממה?

כדור הארץ קולט את אנרגיית השמש וחומה ופולט קרינה הנקראת אינפרא-אדום. קרינה זו שואפת “לברוח” לחלל, הרחק מהאטמוספירה שלנו וגזי החממה הם אלו אשר מונעים מהם לעשות כן ובעצם הם כולאים את החום המופק מאנרגיית השמש ומהקרינה האינפרא-אדומה קרוב מאוד לפני כדור הארץ. פעולה זו מעלה את הטמפרטורה העולמית הממוצעת.

מאיפה באים גזי החממה?

אחת הפעולות היותר משמעותיות המייצרות גזי חממה היא שרפה של דלקים, הנקראים דלקים פוסיליים. דלקים פוסיליים לדוגמא הם הבנזין עימו אנו מניעים מכוניות, נפט, פחם להפקת חשמל ועוד.

פירוט הגזים:

1. גז מתאן – גז המופק מתהליכים המתרחשים בעת פירוק פסולת (המצויה באתרי הטמנה מסורתיים) בתנאים אנאירוביים (מחסור בחמצן). תהליכים אשר נמצאים היום במגמת צמצום בשל העלייה במודעות למיחזור. מקור משמעותי נוסף של גז זה הוא גידול של צאן ובקר – חיות אלו פולטות מקיבותיהן כמות מכובדת של גז מתאן
2. פחמן דו חמצני – גז המופק מתהליכים הקשורים בניצול אנרגיה כמו שרפת דלקים, כריתה של יערות ועוד גורמים אשר משבשים את האיזון של כמות הפחמן הדו חמצני בעולם.
3. חנקן תת חמצני – גז הנוצר כתוצאה משריפה של דלקים וכן מפעולות של דישון בחומרים המכילים חנקן.
4. כלורופלורופחמימנים והידרופלורופחמימנים – גזים הנוצרים בענף התעשייה, כתוצאה מקירור או שימוש בתרסיסים.

עכשיו, משאנו יודעים מהי ההתחממות העולמית, ממה היא נגרמת ומהם נזקיה, נוכל להבין סופסוף את המשמעות של בלימת תהליך ההתחממות ואף הסטתו לכיוון ההפוך. כל אחד מאיתנו, כפרט וכחלק מהחברה בה הוא חי, יכול לתרום למאמץ העולמי החשוב הזה. כי אין לנו עולם אחר (בינתיים…)

ייצור של זכוכית מתבצע מקוורץ, אשר חומר הגלם שלו הוא חול. אבל זה לא שלוקחים חול מהים… את הקוורץ לייצור של זכוכית כורים מהמכתש הגדול אשר בהר הנגב. כל מיכל או חתיכת זכוכית, אשר לא יעברו מיחזור - יתפרקו באופן טבעי בעוד כמיליון שנה – לא ממש הרבה זמן…

על זכוכית ממוחזרת

תהליך מיחזור הזכוכית מעמיד בפנינו מספר יתרונות לא מבוטלים:

• ראשית אנחנו חוסכים בחומר הגלם הטבעי (קוורץ) שכאמור, מצוי בכמות מוגבלת במכתש הגדול
• ייצור זכוכית מקוורץ פולט זיהום גדול יותר לאוויר מאשר ייצור זכוכית ממוחזרת
• אם לא יתבצע מיחזור זכוכית, אתרי הפסולת ושטחים ציבוריים נוספים יהיו מלאים בכלים ושברי זכוכית, אשר כאמור, לוקח להם כמיליון שנה להתכלות, גם כאשר טומנים אותם מתחת לאדמה
• חיסכון באנרגיה – ייצור של זכוכית מחומר הגלם דורש כמויות אנרגיה גדולות יותר מאשר הייצור של זכוכית ממוחזרת.

וכיצד משתמשים בזכוכית הממוחזרת?

רבים מאיתנו לא עושים שימוש חוזר במיכלי מזון ובקבוקי שתייה מזכוכית, אשר יכול להפחית משמעותית את הפסולת מזכוכית – בכל מיכל ניתן להשתמש, לאחר חיטוי כמובן, עד שמונה פעמים. המצב המצוי הוא שאנשים משליכים את מיכלי המזון למשל מיד בתום השימוש.

מעבר לתרומה האישית הקטנה הזו, מסירת הפסולת השבירה למיחזור יכול לתרום רבות. למרבה הצער, המדינה כיום אינה מפעילה מערך איסוף או מיחזור יעיל או נגיש לציבור. רק במקומות מעטים מוצבים מתקנים לאיסוף זכוכית משומשת. היצרנים מצידם, היו שמחים להשתמש בזכוכית ממוחזרת, שכן העלויות נמוכות יותר.

שימושים נוספים לזכוכית הממוחזרת הוצעו במסגרת יוזמות חדשות וכן פרויקטי מחקר, אשר מוכיחים את יעילות השימוש בזכוכית ממוחזרת למטרות שונות מהמקור. לדוגמא – גריסת הזכוכית המקורית ושימוש בחומר הגרוס כמצע או כחומר מילוי לשימושי בנייה. שימוש נוסף הוא לקיחת הזכוכית הממוחזרת והוספתה לאספלט לסלילת כבישים, לגגות רעפים לבניית בתים ועוד.

אז נכון, להעניק מתנה באריזת זכוכית נראה מהודר יותר או להגיש לחברים לימונדה צוננת במיכל זכוכית – אבל עלינו להיות מודעים להשלכות ואם בחרנו בזכוכית – עדיף שהיא תהיה ממוחזרת, נעשה בה שימושים חוזרים בעצמנו ובסוף בסוף, כשכבר לא יהיה מה לעשות איתה, נשליכה במתקנים לאיסוף בקבוקי זכוכית הקיימים היום ובעתיד גם במתקנים לאיסוף סתם שברי מנורות וכלים שאתרע מזלם…

]]> http://www.recycling.co.il/11/%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%a8-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%9e%d7%a9-%d7%91%d7%96%d7%95-%d7%94%d7%a7%d7%99%d7%99%d7%9e%d7%aa/feed/ 0