האטמוספירה הינה שכבת גזים המקיפה את כדור הארץ ולוכדת בתוכה את החום אותו מקרינה השמש. לולא שכבה זאת כל החום שהשמש מקרינה היה מתנדף וכדור הארץ היה קופא.

קרינת השמש חודרת את שכבת הגזים של האטומספירה, אך גם מוחזרת ברובה החוצה על ידי כדור הארץ אל מחוץ לאטמוספירה. חלק מן הקרינה שמוחזרת על ידי כדור הארץ אינה מצליחה לחדור בחזרה את האטמוספירה ונלכדת בשכבה שבין האטמוספירה לכדור הארץ. קרינה זו גורמת לטמפ’ ממוצעת של 15 מ”צ בעולם.

אפקט זה הופך להיות מזיק, כאשר יותר ויותר קרינה אינה מצליחה לחדור את האטמוספירה ובכך לוכדת יותר קרינה מפיצת חום סביב כדור הארץ. אי החדירות של האטמוספירה נגרמת כתוצאה מהופעתם של כמויות גזים עצומות שגורמות ל”איטום” האטמוספירה. גזים אלה מכונים “גזי חממה”, כאשר המוביל שבהם הינו הפחמן הדו חמצני.

הפחמן הדו חמצני מקורו בתוצרי לוואי של שריפת פחם ומוצרי נפט ואופן תעשייתי והן בתחבורה. ככל שרמת חיינו עלתה במהלך השנים, כך הלכה וגברה צריכת הדלק ומוצרי הפחם. ריכוז גזי החממה עלה בצורה ניכרת ב-150 שנה האחרונות.

גז נוסף שתורם לאפקט החממה הינו המתאן, גז שמקורו מפעילות מעיים של בעלי החיים.

הסכנות שבאפקט החממה

על אף שאפקט החממה הוא זה שמאפשר לנו להתקיים על כדור הארץ, העלייה בפליטת גזי החממה גורמת לנזקים סביבתיים חמורים. חוקרים רבים טוענים כי אפקט החממה הוא האחראי לשינויי מזג האוויר הקיצוניים בעולם ולהתחממות כדור הארץ.

ההתחממות הגלובלית הינה התופעה אשר עלולה לגרום להתכתם של קרחונים ובכך לעלייה של מפלס הים, ברמות שעלולות לסכן בני אדם.

אפקטים נוספים הינם סכנה לדליקות ענק בעולם, הפיכת איזורים פוריים למדבריות והקטנת כמות המשקעים בעולם כולו. משמעות הדבר שכושר העולם לספק לתושביו מזון יקטן משמעותית.

הטמפרטורה הממוצעת העולמית הראתה עלייה של 0.5 מעלות במשך 150 השנים האחרונות. במקביל נמדדה עלייה של כ-15 ס”מ במפלס גובה הים ונראה כי קרחונים הרריים החלו לסגת.

אפקט החממה – צמצום הנזקים

חלק מן החוקרים סבורים כי הטבע ימצא פתרון לאיזון ההפרות הנגרמות כתוצאה מן החומה, אחת הסברות היא שעקב הטמפרטורה הגבוהה תתגבר העננות בשמים, מה שיהווה שכבת מגן שתמנע מן הקרינה להגיע לכדור הארץ.

חוקרים אחרים פסימיים תולים את התקווה בפעילות אקטיבית של בני האדם על כדור הארץ בדמות צמצום גזי החממה.

מדענים רבים סבורים כי אפקט החממה המתגבר עלול לגרום לעלייה של 1.5-3.5 מ”צ במשך 40 השנים הקורבות. דבר שיביא לסכנה קיומית של תושבי העולם כולו.

העולם כולו נרתם כדי להילחם בפליטת גזי החממה וב1998 התקבל בעולם פרוטוקול קיוטו המציג שתי דרכי התמודדות עיקריות עם אפקט החממה:

• צמצום פליטת גזי החממה.
• שימוש ב”כיורי פחמן” לניקוז גזי החממה מהאטמוספירה.

צמצום פליטת גזי החממה

פרוטוקול קיוטו קובע תוכנית רב שנתית לצמצום פליטת הגזים בתעשייה ובתחבורה. רמת הפליטה במדינות המערב צריכה עד לשנת 2010 בכ-5% מרמת הפליטה בשנת 1998. במדינות מזרח אירופה נקבע יעד נמוך יותר, ואילו מדינות מתפתחות לא נדרשו לצמצמם את פליטותיהם.

“כיורי פחמן”

באמצעות “כיורי הפחמן” יכלו מדינות העולם לסלק פחמן דו חמצני וגזי חממה אחרים מתוך האטמוספירה. “כיורי הפחמן” הינם כינויים לנטיעת יערות, מניעת כריתת יערות, שימוש במקורות אנרגייה חלופיים וכל אמצעי שיסייע בצמצום התופעה.

במהלך מאה השנים החולפות חלה עלייה של הטמפרטורה הממוצעת הקיימת באטמוספירה שלנו. העלייה שנצפתה היא של פחות ממעלה אחת – נשמע זניח? כלל וכלל לא. הנזקים שגורמת התחממות זו מורגשים בחיי היום יום של מליוני אנשים על פני כדור הארץ – הוריקנים וסופות קטלניות ברחבי אמריקה, גשמי “אל ניניו”, בצורות ביבשת אסיה או שטפונות ברחבי דרום אפריקה ועוד.

ההתחממות הישראלית

גם על ישראל לא פוסחים הנזקים – הביטוי להתחממות הגלובאלית באזור שלנו הוא עלייתו של מפלס המים, המלחה של האקוויפר (שכבת סלע המכילה מים ונחשבת לאוגרת של מי תהום ובארצנו שלושה כאלו – אקוויפר החוף, ההר והחרמון), פחות ימים של גשם יחד עם עוצמות גשמים חזקות יותר בימים אלו וכן הצפנתו של קו המדבר (המדבר הולך ומתפשט צפונה).

אנחנו מרגישים את זה מדי שנה – הקיץ הולך ונהיה חם יותר, החורף קצר יותר וגשום פחות ועוד.

מה מחמם את הכדור?

כיום אין ויכוח לגבי ההתחממות – האם היא מתרחשת או לאו. הסוגיה המרכזית היא כמה מתחמם הכדור וכמה מהר הוא עושה זאת.

ממחקרים ותצפיות רבים נמצאה התאמה בין ההתחממות ובין העלייה בכמות גזי החממה שבאטמוספירה הגורמים להקצנת אפקט החממה.

מהם גזי חממה?

כדור הארץ קולט את אנרגיית השמש וחומה ופולט קרינה הנקראת אינפרא-אדום. קרינה זו שואפת “לברוח” לחלל, הרחק מהאטמוספירה שלנו וגזי החממה הם אלו אשר מונעים מהם לעשות כן ובעצם הם כולאים את החום המופק מאנרגיית השמש ומהקרינה האינפרא-אדומה קרוב מאוד לפני כדור הארץ. פעולה זו מעלה את הטמפרטורה העולמית הממוצעת.

מאיפה באים גזי החממה?

אחת הפעולות היותר משמעותיות המייצרות גזי חממה היא שרפה של דלקים, הנקראים דלקים פוסיליים. דלקים פוסיליים לדוגמא הם הבנזין עימו אנו מניעים מכוניות, נפט, פחם להפקת חשמל ועוד.

פירוט הגזים:

1. גז מתאן – גז המופק מתהליכים המתרחשים בעת פירוק פסולת (המצויה באתרי הטמנה מסורתיים) בתנאים אנאירוביים (מחסור בחמצן). תהליכים אשר נמצאים היום במגמת צמצום בשל העלייה במודעות למיחזור. מקור משמעותי נוסף של גז זה הוא גידול של צאן ובקר – חיות אלו פולטות מקיבותיהן כמות מכובדת של גז מתאן
2. פחמן דו חמצני – גז המופק מתהליכים הקשורים בניצול אנרגיה כמו שרפת דלקים, כריתה של יערות ועוד גורמים אשר משבשים את האיזון של כמות הפחמן הדו חמצני בעולם.
3. חנקן תת חמצני – גז הנוצר כתוצאה משריפה של דלקים וכן מפעולות של דישון בחומרים המכילים חנקן.
4. כלורופלורופחמימנים והידרופלורופחמימנים – גזים הנוצרים בענף התעשייה, כתוצאה מקירור או שימוש בתרסיסים.

עכשיו, משאנו יודעים מהי ההתחממות העולמית, ממה היא נגרמת ומהם נזקיה, נוכל להבין סופסוף את המשמעות של בלימת תהליך ההתחממות ואף הסטתו לכיוון ההפוך. כל אחד מאיתנו, כפרט וכחלק מהחברה בה הוא חי, יכול לתרום למאמץ העולמי החשוב הזה. כי אין לנו עולם אחר (בינתיים…)