זיהום ממקורות טבעיים וזיהום מעשה יד אדם

זיהום ממקורות טבעיים יכול להיגרם כתוצאה משריפות טבעיות, פעילות בהרי געש, גזי פליטה של בעלי חיים ועוד.
זיהום מעשה אדם נגרם כתוצאה משריפות יזומות, גזי פליטה של כלי תחבורה, גזי פליטה במפעלי תעשייה, היווצרות אדים רעילים ועוד.

זיהום ממקורות טבעיים גורם בעיקר לעלייה באחוז גזי החממה באוויר כגון: פחמן דו חמצני ומתאן. אלו גזים שאינם משפיעים ישירות על החי או הצומח, אך תורמים לעיבוי שכבת האטמוספרה המונעת מקרינה החום להשתחרר לחלל. זיהום ידי אדם, לעומת זאת, גורם לעלייה הן בגזי החממה והן בגזים מזהמים-רעילים שפוגעים בחי ובצומח ישירות, ביניהם תחמוצות חנקן, פחמן חד חמצני, תחמוצות גופרית וכן חלקיקים מרחפים שונים.

מה עושים?

זיהום אוויר גובה קורבנות רבים, רמת התחלואה הנגרמת כתוצאה מנזקי זיהום האוויר גבוהה מאוד ומספר מקרי המוות כתוצאה מזיהום האוויר הוא עצום.

בשנים האחרונות ישנה ירידה משמעותית בזיהום האוויר שמקורו ממפעלים וזאת עקב חקיקה, לחץ ציבורי ועלייה במודעות. כל אלה הובילו את המפעלים להשתמש בטכנולוגיות חדישות לניקוי וסינון גזי הפליטה המזוהמים.

במקביל, חל שיפור הזיהום שמקורו בכלי התחבורה. הוגבר השימוש בדלקים מזהמים פחות, במנועים חדישים ובמערכות סינון לגזי הפליטה.

יחד עם זאת, בשל הגידול באכלוסיה, העומסים בכבישים והשימוש הרב בכלי רכב ממונעים, כמעט ולא ניתן להרגיש את הירידה בזיהום האוויר שמקורו מכלי רכב.

בישראל מקורות הזיהום הם בעיקר מסופות אבק, כלי תחבורה, מפעלים ומחצבות. זיהום אוויר חמור קיים באזור מפרץ חיפה, גוש דן ובאר שבע.

בחיפה מקור הזיהום העיקרי הינו ממפעלים באזור המפרץ, בגוש דן זיהום האוויר נגרם כתוצאה מאמצעי התחבורה ובבאר שבע נגרם זיהום אוויר כתוצאה מהמפעלים באזור רמת חובב.

מעבר לבעיות הבריאותיות, גורם זיהום האוויר בישראל לבעיות סביבתיות נוספות, בעיקר בשל הופעתם של הפרברים. זיהום האוויר הגובר בערים, גורם לתושבים להתיישב מחוץ לערים במטרה לזכות באוויר צח, אולם, בשל ריחוקם מן העיר, תופעה זו מעודדת שימוש מוגבר ברכב פרטי שרק מעלה את רמת זיהום האוויר.

ומה בעתיד?

האמצעי היעיל ביותר למיגור תופעת זיהום האוויר הינו תקינה וחקיקה. בעולם נהוג לקבוע תקנים המגדירים את רמת הזיהום המותרת לצורך אכיפה ושמירה על איכות האוויר. תקנים לאיכות האוויר מתחלקים לשניים: תקני פליטה ותקני סביבה.

תקני פליטה- הוראות המגבילות את הריכוז המקסימאלי לפליטת מזהמים ממפעלים וכלי רכב, כלומר זיהום ממקור ספציפי מעבר לערך קבוע.

תקני הסביבה- הוראות הקובעות את רמת הריכוז המקסימאלית באוויר עבור כל מזהם ללא קשר למקור הזיהום. תקני הסביבה יהוו נורת אזהרה לרשויות לגבי מצב זיהום האוויר באזור וכך תידרש נקיטת אמצעים לצמצום הפליטות ממקורות ספציפיים.

התקנות נקבעות על ידי המשרד לאיכות הסביבה ומובאות לאישור בכנסת. בשיקולים העיקריים שנלקחים בחשבון הינם בריאות הציבור, היכולת לעמוד בתקן וכן העלויות ליישומו. בפעם האחרונה עודכנו תקנות לאיכות האוויר בשנת 1992. כיום קיימים קשיי אכיפה אל מול המפעלים בכל הקשור לזיהום אוויר, אולם “חוק אוויר נקי” אמור לשנות את המצב הקיים.

אולם גם לחוק זה היו חבלי לידה עקב מחלוקות שונות בין הרשויות, הוצאתו לפועל של החוק נמשכה כשמונה שנים והוא ייושם החל מ-2011.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מקדם ניסיון להפרדת הפסולת הביתית שמתחיל בכפר-סבא ובקרוב יוחל על ערים נוספות. זאת בהמשך לחקיקת חוק האריזות שארדן מקדם, המחייב את היצרנים לממן את הטיפול בפסולת הרבה הנוצרת בעת תהליך הייצור.

אם עד עכשיו התרגלנו לזרוק את כל האשפה לפח אחד, הרי שכעת עוברים לשני פחים, לכל פח יעוד אחר. פח אחד יקלוט פסולת רטובה, בעיקר מזון וזבל אורגני אחר. לפח השני נשליך פסולת יבשה – בעיקר אריזות, שקיות וכל מוצר יבש שאינו נייר.

במקביל יוקמו מפעלי מיחזור שם יהפכו את הפסולת הרטובה לקומפוסט, והפסולת היבשה תופרד למרכיבים, תמוחזר, והיתר יעבור להטמנה.

רגע, מה משליכים בפח החום?

מיותר לציין שהמהפך יחול גם על חדרי האשפה בבניינים ובמשרדים ברחבי העיר. במקום הפחים הירוקים הרגילים יוצבו שלושה פחים: חום, שיקלוט פסולת רטובה, ירוק, לפסולת יבשה, וכחול, לעיתונים וניירות.

להתרגל לשינוי המקיף הזה בוודאי לא יהיה קל לתושבי העיר, שיאלצו מעתה לחשוב היטב לפני השלכת הפסולת לפח, ולזכור איזה צבע מתאים לסוג האשפה שבידם.

ערים נוספות יצטרפו למהלך

כאחת הערים החלוצות בתחום המיחזור, כפר סבא לוקחת את עניין הפרדת הפסולת ברצינות. בשלב הראשוני, כ-200 בניינים יקבלו פחים מיוחדים ויחלו במלאכת ההפרדה. לאחר שנה הפרויקט יתרחב לשאר חלקי העיר והשאיפה היא שעד שנת 2013 יושלם המהלך בכל העיר.

ערים נוספות, ביניהן רעננה, סביון, מודיעין ושוהם נמצאות גם כן בתהליך קבלת אישורים מהמשרד לאיכות הסביבה ונראה שבקרוב יחלו גם הן ליישם את הפרויקט.

כיוון שפרויקט הפרדת הפסולת מתבטא גם בעלות כלכלית גבוהה, המשרד לאיכות הסביבה ישתתף בחלק גדול של המימון. המשרד יממן כ-85 אחוזים מהפרויקט ובכללם רכישת ציוד, ניהול והפצת הפחים ומסע הסברה מקיף.

הטמנת פסולת – זה יקר ולא משתלם

הערכת המשרד לאיכות הסביבה היא שלאחר הצטרפות כפר סבא וערים נוספות למהלך ההפרדה, יצטרפו עוד עשרות עיריות ורשויות לפרויקט, עד שיקיף את המדינה כולה. אמנם ההיערכות של העיריות למהלך אינה פשוטה, אבל היעדר המס על הטמנה בהחלט ימריץ אותן.

כיום ההיטל על כל טון אשפה שנשלחת להטמנה עומד על 45 שקלים. המשרד לאיכות הסביבה מתכנן להעלות את ההיטל בשנה הבאה ל-55 שקלים עבור טון אשפה, ובכל שנה בעוד 10 שקלים. העלות הכלכלית הכבדה שתיווצר על הרשויות שימשיכו להטמין פסולת באדמה תגרום, כך מקווים במשרד, לאימוץ מהלך הפרדת הפסולת וצמצום הוצאות ההטמנה.

במשרד לאיכות הסביבה שומרים על אופטימיות ובטוחים שהמהלך יתפוס תאוצה בכפר סבא ובערים אחרות. כדוגמא טובה הם רואים את מיחזור בקבוקי הפלסטיק והשלכתם לכלובי איסוף. הציבור הרחב כבר התרגל להפריד את הבקבוקים מהאשפה ולהשליכם בכלובי האיסוף ובמשרד מקווים שגם הפרדת הפסולת תתפוס באופן דומה.

איסוף קבוע של סוללות ביתיות משומשות וכן מצברי רכב משומשים קיים היום בתל אביב, ערד, רמת גן, ירושלים, קרית גת ועוד עשרות רשויות מקומיות. אלפי מיכלים לאיסוף הסוללות המשומשות מוצבות בבתי ספר, חנויות לצרכי צילום, מעבדות אלקטרוניקה, רשתות שיווק, מתנס”ים, ספריות ובעיריות עצמן.

סוללה או בטריה הינה מכשיר אלקטרוכימי – הבטריה מספקת חשמל למכשירים אלקטרוניים על ידי המרה של אנרגיה כימית לאנרגיה חשמלית. רבים מהמכשירים שאנו משתמשים בהם ביומיום עובדים על סוללות ביתיות ואת כל הסוללות המשומשות מהמכשירים הבאים, ועוד רבים אחרים, ניתן היום להניח במיכלי מיחזור:

• טלפונים סלולריים
• מחשבים ניידים
• מכשירי שמיעה
• שעונים
• מצלמות
• צעצועי מין
• פנסים
• מברשות שיניים חשמליות
• מחשבונים
• שלט-רחוק

בטריות ואיכות הסביבה

כל הבטריות מכילות חומרים מסוכנים במינונים שונים לפי סוג הבטריה והשימוש המיועד לה. בראש הרשימה נמצאות מתכות כבדות כמו כסף, כספית, עופרת, נחושת, אבץ, קדמיום, מנגן, ניקל וליתיום. אלו מתכות רעילות לכל היצורים החיים וחלקן, כמו כספית וקדמיום אינן נחוצות לאורגניזמים לקיום חיים כלל.

כאשר הסוללה מושלכת ביחד עם כל האשפה הביתית העשירה בחומרים אורגניים, החומציות שבאשפה פועלת באופן כימי לפירוק מעטפת הסוללה וכתוצאה מכך החומרים המסוכנים משתחררים מתוך הסוללה. עם בוא הגשם, המתכות הכבדות נשטפות לתוך האדמה ומזהמות אותה ועלולות לחלחל גם למי התהום. גם שריפת הסוללות לא מונעת את הזיהום שכן חלק מהמתכות מתנדפות לאוויר בתהליך השריפה.

כל אחד מהרעלים הללו עלול לגרום לנזקים חמורים בבריאות: כספית גורמת לנזקים לכליות, נזקים למוח, להפרעות מוטוריות ולפגמים גנטיים. קדמיום יכול לגרום לנזק לכליות ולדרכי הנשימה, ניקל פוגע בריאות, כסף מזיק לעור ועופרת למוח ולעצמות.

בשלב זה, איסוף הסוללות בישראל ברובו לא מתבצע למטרות מיחזור. מצברי רכב ממוחזרים לצורך ניצול העופרת, אך הכמות הקטנה של הסוללות הביתיות בארץ מונעת התפתחות של התעשיה והן נאספות על ידי היחידה הסביבתית של המשרד לאיכות הסביבה ומועברות להטמנה ברמת חובב.

על ידי הפרדה כבר בבית לפחות אנו מקטינים באופן משמעותי את את הנזקים הסביבתיים שגורמות הסוללות המשומשות אבל במדינות אחרות תעשיית מיחזור הסוללות מתפתחת לאיטה והמפעלים מפיקים מכל טון של סוללות מאות קילוגרמים של מתכות כבדות וכן כמויות גדולות של מים ושמן. כל משפחה בישראל צורכת כ 1.1 קילוגרם של בטריות בשנה שמהן ניתן להפיק ולמחזר מתכות שאפילו בחלומות הורודים של הציונות לא חלמו שיימצאו בישראל.

חסכון  בקניית סוללות

וכמו בכל תחום באיכות הסביבה, למרות שאנו יודעים שהסוללות מזיקות לאיכות הסביבה, קשה לנו למצוא להן תחליף ולכן, דבר ראשון צריך להימנע מצריכה לא נחוצה של סוללות:

• לפני שקונים בטריות חדשות, צריך לבדוק קודם כל אם נשארו בבית בטריות חדשות מהקניה הקודמת.
• יש לבדוק אילו בטריות דרושות למכשיר מסוים – AA, AAA, C, D, V6, V9
• בידקו את התוית על הסוללות – עדיף לקנות סוללות שמכילות פחות מתכות כבדות, בעיקר כספית.
• השתדלו לרכוש סוללות נטענות -  בסוללות אלו מושבת האנרגיה לסוללה באמצעים כימיים וכך מתאפשר המשך ייצור החשמל. הן אומנם יקרות יותר מסוללות חד פעמיות וצריך לקנות גם מטען מיוחד, אך בטווח הארוך הקניה משתלמת יותר. זיכרו שגם סוללות נטענות עשויות מאותן מתכות ויש להשליכן רק במיכלי איסוף.
• כאשר אינכם מתכננים שימוש במכשיר לזמן מה, הוציאו את הבטריות כדי למנוע שחיקה.

וגם טכנולוגיות ירוקות מתפתחות בימים אלו ממש. חוקרי הטכניון פיתחו סוללה שעשויה מסיליקון (צורן) שהוא חומר נפוץ ולא מסוכן וכשיבוא זמנה של הבטריה, היא תהפוך לחול שממנו יש לנו המון. כרגע לפחות.

1. חומרים בעלי קרינה רדיואקטיבית.
2. שימוש בחומצות מינרליות שונות.

עיקר השימוש בחומרים רעילים נעשה בתעשייה ובחקלאות, אולם גם בענפים אחרים ואף כמעט בכל בית. כיום בכל יום משונעים כמה אלפי טונות של חומרים רעילים.

מקור החומרים בעלי קרינה

הקרינה הרדיואקטיבית שמקורה בכור הגרעיני בנחל שורק, דווקא אינה מהווה בעיה חמורה שכן מבדיקות שנעשו נמצא שרמת הזיהום באוויר והקרינה מסביב הם נמוכים יחסית. אולם, בעיה אחרת היא הגז הרדיואקטיבי – הראדון. לגז זה יש נטייה להיאגר במקומות נמוכים מכיוון שהוא כבד מן האויר. הבעיה נפוצה בעיקר במבני מגורים אטומים בהם תנאי האיוורור לקויים.

מקור חומצות מינרליות

החומצות המינרליות משמשות בתהליכים שונים כגון טיפול המתכות, טיפול במינרלים ותהליכי חימצון. לרב לאחר מספר שימושים בחומצות  המינרליות, יעילותם פוחתת והם הופכים לשפכים הכוללים שאריות חומצה, מלחים וכן מומסים אחרים. סילוק לא מבוקר של החומצות הנ”ל מהווה סכנה של ממש לבריאותינו ועלול לגרום לנזק חמור לסביבה המתבטא בעיקר בסכנה למי התהום.

ניתן לבצע טיפולים מקדימים לפני פינוי החומצות ואף לבצע מיחזור שלהן:

מיצוי – שפכי החומצה יועברו אל תוך ממצה (חומר בסיסי) על ידי הזרמה בזרימה נגדית משך מספר דקות. בתום פעולת המיצוי אנו נקבל שפכים ללא חומצות, שהופכים לרעילים פחות, ואילו החומצות עצמן מוצו אל תוך הממצה.

השבה – את הממצה ניתן לערבב עם מים, דבר שיגרום להפרדה בין החומצה לחומר הבסיס, כך ניתן לקבל תמיסה נקייה של חומצה וכן ממצה נקי מחומצות.

מי אחראי על פינוי הפסולת הרעילה?

אין ספק שיש חשיבות רבה לפינוי הפסולת הרעילה בצורה מסודרות, עם זאת העלויות הגבוהות של תהליך הפינוי (הזמנת חברת שינוע ייחודית, תשלומים עבור הטמנת הפסולת) עלולות לגרום למפעלים מסויימים לפנות את הפסולת באופן בלתי חוקי המסכן את הסביבה והתושבים.

לצורך מניעת זיהום הסביבה וסיכון התושבים, המשרד לאיכות הסביבה מתקנן תקנות הנוגעות לפינוי הפסולת הרעילה. כל הפסולת הרעילה מפונה לאתר מרוכז שנמצא ברמת חובב ומשמש כמרכז הארצי לטיפול בפסולת רעילה.

האחריות על פינוי הפסולת מוטלת על בעלי המפעל שעושה שימוש בחומרים אלה. הוא צריך לדאוג להעביר את הפסולת בצורה מבוקרת וחוקית. את הפסולת יש לפנות אל המרכז הארצי באמצעות מערכת שינוע מבוקרת.

השינוע מתבצע באמצעות הפרדה מוחלטת בין סוגי הפסולת הרעילה, בהתאם להוראות בטיחות מחמירות לגבי הובלת חומרים מסוכנים. לצורך הובלת חומרים מסוכנים דרוש היתר מיוחד והכשרה מיוחדת על מנת לנקוט בזהירות מירבית ולמנוע תאונות מסוכנות.

הפינוי מתבצע על רכבים מתאימים להובלת חומרים מסוכנים וכן על גבי התקנים ייעודיים לנושא. פסולת מסוכנת נחשבת גם פסולת רפואית, פסולת ביולוגית, פסולת כימית, פסולת של מסנני שמנים וכו’, גם אם היקפה קטן ועל כן יש לנהוג בה כבכל פסולת רעילה.

תקנות המשרד לאיכות הסביבה

להלן מספר תקנות שתקנן המשרד לאיכות הסביבה לצורך טיפול בפסולת רעילה:

1. בעל המפעל המשתמש בפסולת רעילה יהיה מחויב לפנות את הפסולת שלו אל האתר.
2. כמויות קטנות של פסולת אורגנית מסוכנת ישרפו במשרפה קטנה במפעל עצמו.
3. המרכז לפסולת רעילה ברמת חובב יספר מידע וייעות לחומרים מסוכנים וכן יהיה ערוך לטיפול בחומרים מסוכנים על ידי הפעלת צוותים מתאימים.
4. יש לבצע בדיקות של קרינה רדיואקטיבית וכן של זיהום אוויר באיזורים המועדים לסכנה זו כגון הכור הגרעיני.

יש לטפל בעניין גז הראדון הרדיואקטיבי באמצעות איוורור גבוה במבנים.