הפרדת האשפה לשני פחים
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מקדם ניסיון להפרדת הפסולת הביתית שמתחיל בכפר-סבא ובקרוב יוחל על ערים נוספות. זאת בהמשך לחקיקת חוק האריזות שארדן מקדם, המחייב את היצרנים לממן את הטיפול בפסולת הרבה הנוצרת בעת תהליך הייצור.
אם עד עכשיו התרגלנו לזרוק את כל האשפה לפח אחד, הרי שכעת עוברים לשני פחים, לכל פח יעוד אחר. פח אחד יקלוט פסולת רטובה, בעיקר מזון וזבל אורגני אחר. לפח השני נשליך פסולת יבשה – בעיקר אריזות, שקיות וכל מוצר יבש שאינו נייר.
במקביל יוקמו מפעלי מיחזור שם יהפכו את הפסולת הרטובה לקומפוסט, …

ביום ג’ האחרון – 16.2.10 חנכו את מפעל מיחזור צמיגים החדש אשר בשומרון. במעמד נכחו גלעד ארדן, השר לאיכות הסביבה, גרשון שומרון, ראש המועצה אזורית השומרון וכן משה מטלון, חבר כנסת מסיעת ישראל ביתנו.
המפעל החדש ממוקם בצפון השומרון, בפארק התעשיות שח”ק, בסמוך למחלף ברקאי שבכביש 6 חוצה ישראל. טיירק הוא כעת המפעל הגדול ביותר בישראל למיחזור צמיגים.

ראשית נבחין בהבדלים שבין חומרים אורגאניים לחומרים אי אורגאניים.
חומר אורגאני הוא חומר שמקורו מהחי או הצומח כגון: מזון, גזם וכו’ ואילו החומר האי אורגאני הוא חומר שמקורו הוא לא מהחי או הצומח כגון: זכוכית, מתכות וכו’.
פסולת האדם כיום מורכבת הן מחומרים אורגאניים שמקורם בעיקר מאכילה והפרשות והן מחומרים אי אורגאניים שמקורם בעיקר משימוש בכלים, תעשייה ובנייה.

עד לשנות התשעים, יכלה כל רשות מקומית לטמון את אשפתה באתר קטן ומקומי, ולא הייתה מחויבת לאתגר הסביבתי. המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הפנים פעלו בזמנו לסגירת אתרים אלו ולהקמת מספר אתרים מרכזיים, אשר ידרשו לעמידה בתקנים מחמירים ולפיקוח מתמיד. עד כמה שמהלך זה היה הכרחי ואף מבורך, היום אנו מבינים כי אין בכך די – לא רק שבקרוב ייגמר המקום באתרים אלו, הם עדיין מהווים מפגע סביבתי.
גם בימינו, כאשר נזקי ההטמנה ידועים וברורים, ההטמנה היא הדרך העיקרית לטיפול בפסולת בישראל – כתשעים אחוזים מסך כל הפסולת העירונית מובאת למטמנות, ובכך …

כמה פעמים יצא לכם לראות סרט או תוכנית על התחממות כדור הארץ, או לקרוא ידיעה ירוקה בעיתון ואמרתם לעצמכם – “זהו! גם אני אוהב/ת את העולם הזה ואני רוצה לתרום לשימורו. מעכשיו אני ממחזר/ת הכל, רוכב/ת על אופניים ולא משתמש/ת בדיאודורורנט…”
ובכן, לפחות לגבי ההחלטה למחזר – מדינת ישראל באה לקראתכם. באיחור אופנתי של מספר שנים, לאחר חברותינו המדינות המודרניות, מסתמנת הבנה חשובה בקרב מקבלי ההחלטות שלנו ובעתיד הלא רחוק (כך אנו מקווים) נוכל להפריד פסולת רטובה מיבשה בבתים ולהשליכן למיכלים מתאימים שיוצבו ברחבי הערים והרשויות המקומיות.

מזה שנים ארוכות ישראל מנסה להתקבל לארגון הארצות המפותחות – ה-OECD אולם בכל הנוגע למיחזור נשארנו מאחור.
ארגון הארצות המפותחות הזמין סקר מדן אנד ברדסטריט בכל הנוגע לשיעורי המיחזור בישראל. מסקר זה עולה תמונה עגומה – בשנת 2007 מוחזרו בישראל רק כ-20% מהפסולת וזאת בהשוואה לכ-60-80 אחוזים במדינות אירופה. גם בכל הנוגע לכמות הפסולת מצבנו לא טוב – בישראל יצור הפסולת לנפש עומד על 784 ק”ג לשנה ואילו במדינות אירופה העשירות יותר מייצרות 550 ק”ג פסולת לנפש לשנה.