הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת אלי אפללו רוברט אילטוב פ/1857/18
הצעת חוק מיחזור אריזות, התש”ע–2009
1. מטרה
מטרתו של חוק זה לצמצם את כמות פסולת האריזות, לקבוע הוראות לגבי איסוף, אחסון, מיון ומיחזור פסולת אריזות, קביעת חובת תשלום דמי מיחזור אריזות והקמת תאגיד מיחזור, והכול לשם מימוש הזכות לסביבה נאותה, למניעה ולצמצום מפגעים סביבתיים, לשיפור איכות החיים והסביבה ולשמירה על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, מתוך הכרה במחויבות המדינה והחברה למימושן ולקידומן של מטרות אלה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.
עד לשנות התשעים, יכלה כל רשות מקומית לטמון את אשפתה באתר קטן ומקומי, ולא הייתה מחויבת לאתגר הסביבתי. המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הפנים פעלו בזמנו לסגירת אתרים אלו ולהקמת מספר אתרים מרכזיים, אשר ידרשו לעמידה בתקנים מחמירים ולפיקוח מתמיד. עד כמה שמהלך זה היה הכרחי ואף מבורך, היום אנו מבינים כי אין בכך די – לא רק שבקרוב ייגמר המקום באתרים אלו, הם עדיין מהווים מפגע סביבתי.
גם בימינו, כאשר נזקי ההטמנה ידועים וברורים, ההטמנה היא הדרך העיקרית לטיפול בפסולת בישראל – כתשעים אחוזים מסך כל הפסולת העירונית מובאת למטמנות, ובכך …
כמה פעמים יצא לכם לראות סרט או תוכנית על התחממות כדור הארץ, או לקרוא ידיעה ירוקה בעיתון ואמרתם לעצמכם – “זהו! גם אני אוהב/ת את העולם הזה ואני רוצה לתרום לשימורו. מעכשיו אני ממחזר/ת הכל, רוכב/ת על אופניים ולא משתמש/ת בדיאודורורנט…”
ובכן, לפחות לגבי ההחלטה למחזר – מדינת ישראל באה לקראתכם. באיחור אופנתי של מספר שנים, לאחר חברותינו המדינות המודרניות, מסתמנת הבנה חשובה בקרב מקבלי ההחלטות שלנו ובעתיד הלא רחוק (כך אנו מקווים) נוכל להפריד פסולת רטובה מיבשה בבתים ולהשליכן למיכלים מתאימים שיוצבו ברחבי הערים והרשויות המקומיות.
הזכוכית היא חלק מחיינו בהרבה תחומים – החל מצנצנות השוקולד והריבה ועד לויטרינות מפוארות המעטרות את חלונות ביתנו ובתי העסק. השימושים הרבים שבזכוכית נחלקים לשתי משפחות עיקריות – השימוש הביתי הכולל מוצרי מזון שארוזים במיכלי זכוכית וכן בקבוקי יין הקרויים בשפה המקצועית זכוכית עגולה והמשפחה השנייה של הזכוכית היא זכוכית שטוחה, אשר משמשת את התעשייה למטרות שונות – חלונות, שמשות ועוד.
ייצור של זכוכית מתבצע מקוורץ, אשר חומר הגלם שלו הוא חול. אבל זה לא שלוקחים חול מהים… את הקוורץ לייצור של זכוכית כורים מהמכתש הגדול אשר בהר הנגב. כל מיכל …
לא להאמין, אבל עשור חלף מאז התקבל בכנסת חוק הפיקדון למיכלי משקה (התשנ”ט, 1999). היוזמה לחוק היתה של חברי כנסת מסיעת מרצ אשר מאסו באוזלת הידיים של מדינת ישראל בכל הקשור לאיכות הסביבה, לתהליך מיחזור של פסולת ולמניעת מזהמים.
לחוק שהתקבל לקח כשנתיים עד אשר החלו ביישומו – בשנת 2001. מטרת החוק היתה להקטין באופן משמעותי את כמויות הפסולת המוטמנת. החוק מתייחס למיכלי משקה, אשר קיבולתם היא עד ליטר וחצי, לדוגמא – בקבוקי פלסטיק, בקבוקי זכוכית (בירה, סודה). משמעות החוק היא שכל מיכל משקה העומד תחת הקריטריונים, מחויב בפיקדון על-סך 25 …
חשמל סולארי – התקווה לעתיד ירוק ונקי יותר.
חשמל סולארי מייצג מגמת מפתח עולמית הדוחפת לכיוון של עולם נקי יותר וירוק יותר הלוקח בחשבון את הפגיעה בכדור הארץ ומהווה עוד דרך להמעיט אותה למינימום ההכרחי.
החל משנת 2010, בעוד כחודש וחצי, יוכל כל בעל רכב ישן הנמצא על הכביש למעלה מעשרים שנה, להעביר אותו לאתר גריטה ולקבל בעבורו 3,000 שקלים.
לראשונה בישראל מתעתדת פתיחתו של אתר הגריטה באשדוד – הראשון מבין חמישה מתוכננים, במסגרת פרויקט גריטה.
גריטה?! מה זה?
מזה שנים ארוכות ישראל מנסה להתקבל לארגון הארצות המפותחות – ה-OECD אולם בכל הנוגע למיחזור נשארנו מאחור.
ארגון הארצות המפותחות הזמין סקר מדן אנד ברדסטריט בכל הנוגע לשיעורי המיחזור בישראל. מסקר זה עולה תמונה עגומה – בשנת 2007 מוחזרו בישראל רק כ-20% מהפסולת וזאת בהשוואה לכ-60-80 אחוזים במדינות אירופה. גם בכל הנוגע לכמות הפסולת מצבנו לא טוב – בישראל יצור הפסולת לנפש עומד על 784 ק”ג לשנה ואילו במדינות אירופה העשירות יותר מייצרות 550 ק”ג פסולת לנפש לשנה.
