מיסוי ירוק על רכבים

ראשיתה של מהפכת המיסוי הירוק הוא בהטלת מס מופחת על רכישת מכוניות ירוקות.

הממשלה קבעה “מדד ירוק” על פיו ניתן להבדיל בין רכב ירוק לבין רכב מזהם. המדד מחשב בתוכו את רמת המזהמים הנפלטים ברכב ומדרג את הרכב בהתאם. המס שישולם עבור מכוניות מזהמות יהיה גבוה יותר מהמס שישולם על מכוניות ירוקות וישתנה לפי מידת הזיהום.

כיום קיימים בשוק הרכב רכבים שונים אשר נחשבים לירוקים וגם הם זוכים להטבות כלכליות שונות:

מכונית היברידית- מכילה שני מנועים מנוע בנזין או סולר בעל נפח מוקטן וכן מנוע חשמלי. בהספקים נמוכים המכונית מונעת על מנוע חשמלי ואילו בהספקים גבוהים המנוע המופעל על דלק מצטרף או מחליף את פעולת המנוע החשמלי. במכונית זו ישנה הפחתה של זיהום אוויר, רעש וכן חיסכון בדלק.

מכוניות היברידיות זוכות כיום להנחה של 500 שקלים אשר מנוכים מגובה שווי השימוש של הרכב. שווי שימוש הינו תשלום מס שנתי שמשלם עובד בחברה בעל רכב צמוד שניתן לו על ידי החברה. גודל התשלום תלוי בעלות הרכב, ככל שהרכב יקר יותר, כך המס המשולם גבוה יותר.

מכונית חשמלית- מכילה מנוע חשמלי בלבד ללא צורך בשימוש בדלק. מתבססת על טעינה ונסיעה ללא זיהום אוויר כלל. על המכוניות החשמליות מוטל מס קנייה של 10% אחוזים בלבד, לעומת 92% מס על מכוניות רגילות.

מיסוי ירוק על מוצרים ודירות

השלב השני של תוכנית המיסוי הירוק הינה לעודד רכישה של מוצרים ירוקים ודירות ירוקות. זאת באמצעות הטלת מס גבוה על מוצרי מזהמים ומבזבזי אנרגיה והוזלת העלויות של מוצרים חסכוניים באנרגיה.

לדוגמא:

1. מיסוי מוגבר של נורות להט (ליבון): יוביל אנשים לרכוש נורות חסכנויות בחשמל, מה שעשוי להביא לחיסכון אנרגטי שיביא לחיסכון כלכלי של מאות מיליוני שקלים בשנה.
2. מקררים מבזבזי אנרגיה, שעלותם כיום עומדת על כ-9000 ₪, צפויים לעלות כ-550 ₪ יותר לעומת מקררים חוסכי אנרגיה.
3. מזגנים מבזבזי אנרגיה, שעלותם כיום עומדת על כ-8000 ₪, צפויים לעלות כ-1200 ₪ יותר לעומת מזגנים חוסכי אנרגיה.

שיטת עידוד זו עשויה להביא לחיסכון רב באנרגיה וכתוצאה מכך לתועלת רבה מאוד לסביבה.

בנוסף, עושה המשרד להגנת הסביבה מאמצים לעודד את פעילותן של חברות אשר עוסקות בייעול אנרגטי של עסקים שונים באמצעות שיטות טכנולוגיות חדשניות וכן באמצעות הנהגת נהלי חיסכון. חברות אלה מבצעות ארגון מחדש של תשתית האנרגיה בעסק ונהנות בתמורה מאחוזים מסוימים מן הכסף שנחסך כתוצאה מן הייעול. עידוד הפעילות יעשה בדמות הפחתת מסים על מוצרים טכנולוגיים המשמשים עסקים לחיסכון אנרגטי.

שיטת המיסוי הירוק נפוצה כיום במדינות רבות בעולם. אחת הטבות המס הפופולאריות והיעילות כיום באוסטרליה הינה הטבת מס על חומרי בידוד. חומרי בידוד אלה עשויים מחומרי גלם ממוחזרים, כגון מכלי פלסטיק שונים, ומסייעים בשמירה על חום, קור ורעש. כתוצאה מכך נחסכת אנרגיה רבה שמושקעת בחימום או קירור של מקומות מגורים ועבודה. הרווח הוא של התושבים, המדינה ובעיקר של הסביבה.

חוק מים אפורים מאפשר מיחזור מים אפורים לטובת גינון והדחת מי אסלה. בשלב זה יחול חוק מים אפורים על מבנים ציבוריים בלבד, על מנת להבטיח כי קיים פיקוח הולם על איכות המים ועל המערכות הפועלות, בשלב הבא יתפרש החוק גם על בתים פרטיים וראוי להניח כי הדבר יאפשר התקנת מערכות טיהור מים ביתיות בתנאים מועדפים בעידוד הממשלה.

במדינות רבות בעולם מיחזור מים אפורים מהווה חלק מחיי השגרה כבר שנים ארוכות. מיחזור מים אפורים מאפשר לחסוך קרוב לשליש מצריכת המים של כל מבנה, הדבר מוביל לחיסכון משמעותי במים וחיסכון כלכלי לצרכנים.

מדינות רבות, גם אלו שלא סובלות ממחסור מים, מעודדות מיחזור מים אפורים על ידי מגוון מענקים והטבות. במדינת ישראל, הנמצאת במצוקת מים תמידית זהו צעד הכרחי וחשוב מאין כמותו.

מים אפורים הם מים שנעשה בהם שימוש בכיור, במקלחת ובמטבח, מים אלו אשר מכילים שאריות חומרי ניקוי, שרידי רקמות וחיידקים מתאימים לשימוש חוזר לצורכי גינון והדחת אסלה לאחר תהליך טיהור פשוט וזול, המתאפשר באמצעות מערכות סינון מים ביתיות.

לפי הערכות מומחים בתחום, הטמעת מערכות מסוג זה בישראל תאפשר חיסכון של כ-50% מצריכת המים הביתית וחיסכון לאומי בקנה מידה משמעותי.

על פי בדיקות שנערכו על ידי אדם טבע ודין עולה כי הטמעת מערכות מסוג זה בשליש מבתי ישראל תאפשר חיסכון לאומי של 50 מיליון מ”ק מים בשנה ואולי אפילו יותר, כמות זו של מים יכולה להשפיע רבות על מפלס הכנרת ועל מצב המים בישראל.

דבר נוסף שחשוב להדגיש הוא העובדה כי למרות עלותן של מערכות לטיהור מים ביתיות ההשקעה צפויה לחזור לכיסכם תוך שנים ספורות, העלייה במחירי המים הופכת את ההשקעה למשתלמת אף יותר.

לאור הקמפיינים הרבים בנושאי צרכנות מים ומדינת ישראל המתייבשת, חשוב להבין את המהות האמיתי של חוק זה, שימוש אחראי וחסכוני במים כבר לא מספיק, קיים הכרח אמיתי למיחזור ושימוש חוזר בכל טיפת מים אפשרית.

קיימים שני סוגי בקבוקי שתייה עיקריים: בקבוקי פלסטיק ובקבוקי זכוכית.

בקבוקי הזכוכית מגיעים לרב בנפחים הקטנים מליטר ואילו בקבוקי הפלסטיק באים במגוון נפחים ויכולים להגיע גם לארבעה ליטרים.

כיום מעודדים תהליך מיחזור בקבוקים באמצעות חוק הפיקדון אותו חוקקה הממשלה. על פי חוק זה בכל פעם שאנו רוכשים מיכל משקה בעל נפח של יותר מ-100 מ”ל ופחות מ-1.5 ליטר, אנו משלים עליו פיקדון של 25 אגורות. כאשר אנו מחזירים בקבוקים אלה חזרה אל החנות, אנו מקבלים תמורתם את הפיקדון ששולם ואילו הבקבוקים מועברים לחברות המיחזור. חברות המיחזור משלמות לחנויות תמורות הבקבוקים וממחזרות אותם.

החוק חל על רב בקבוקי הזכוכית, אך אינו חל על בקבוקי שתייה בעלי נפח הגדול מ-1.5 ליטר (בקבוקי שתייה משפחתיים) וזאת על מנת שלא להעלות את מחיריהם של משקאות בבקבוקים משפחתיים. לשם איסוף בקבוקי הפלסטיק בנפח 1.5 ליטר, הוצבו בארץ מכולות איסוף בקבוקים המיועדות בדיוק למטרה זו.

הקשיים העיקרים בהחזרת הבקבוקים הריקים לחנויות הינם:

1. קבלת הזיכוי עבור הבקבוקים לעיתים קרובות ממושך ומסורבל.
2. חנויות רבות אינן רוצות להפוך למחסן בקבוקים ולכן מסרבות לקבל אצלן בקבוקים.

הקשיים העיקריים בהשלכת בקבוקים למכלי איסוף:

1. כאשר מיכלי האיסוף לא נמצאים בקרבת המגורים.
2. כאשר החברות לא מגיעות בזמן לרוקן את המיכלים.

תהליך איסוף בקבוקי הפלסטיק והזכוכית דומה, אולם בתהליך המיחזור עצמו ישנם מספר הבדלים.

תהליך מיחזור בקבוקי פלסטיק

בתהליך מיחזור הפלסטיק הבקבוקים נאספים ומובלים אל מפעל המיחזור בו הם עוברים שטיפה ותהליך מיון אוטומטי. לאחר המיון הבקבוקים עוברים תהליך גריסה בסופו הם הופכים לפתיתים. פתיתים אלה נמכרים ליצרני הפלסטיק השונים. פתיתים שקופים משמשים חומר גלם לסלסילות פירות, תבניות ביצים ומוצרי טקסטיל.

הפתיתים הצבעוניים נמכרים רובם לחו”ל וזאת מכיוון שצבעם מגביל את אפשרות הייצור של מוצרים בגוון שונה מזה של הפתיתים. הפקקים משמשמים חומר גלם ללוחות פלסטיק שהופכים לבסוף לגדרות, ריהוט גן ועוד.

פתיתים אלה מותכים והופכים לחומר גלם אשר מעובד בצורות שונות ליצירת מוצרי פלסטיק חדשים.

תהליך מיחזור בקבוקי זכוכית

קיימים שני תהליכי מיחזור כאשר מדובר בבקבוקי זכוכית: שימוש חוזר או התכה מחדש. בבקבוק זכוכית רגיל ניתן להשתמש עד שמונה פעמים למילוי מחדש של משקה. הבקבוקים נאספים, ממוינים, מנוקים היטב ועוברים הסרה של מדבקות ותוויות. לאחר מכן עוברים הבקבוקים למפעלי הייצור וממולאים מחדש במשקאות. בעת המילוי מודבקות על הבקבוקים תוויות חדשות ובקבוקי המשקה משווקים מחדש לחנויות.

תהליך נוסף מבוסס על השימוש בבקבוקים כבחומר גלם. הבקבוקים נאספים ומובלים למפעל בו הם ממוינים לפי צבע הזכוכית (שקוף, חום או ירוק). הבקבוקים עוברים תהליך ניקוי ומועברים לתוך משפך בו הם עוברים גריסה גסה המקטינה את נפח הזכוכית. שברי זכוכית אלה נעים על סרט נע ומנוקים פעם נוספת. משם הם מובלים לתוך אל תוך תנורי ההתכה.

בייצור של זכוכית חומה ניתן להשתמש במחצית מהזכוכית הממוחזרת המותכת ואילו בזכוכית ירוקה ניתן להשתמש ב-80% ממנה. נוזל הזכוכית הממוחזרת מעורבב עם נוזל הזכוכית החדשה ונוצק לבסוף לתוך תבניות שונות. המוצרים שנוצרים עוברים טיפולים נגד שריטות וכן תהליך של בקרת איכות. מן הבקבוקים הממוחזרים ניתן לייצר בקבוקים חדשים, כלים סניטריים, רעפים ועוד.

האמריקאים ידועים בהרגלים הירוקים שסיגלו לעצמם בכדי למזער את הנזק העצום שהתעשיות האמריקאיות יצרו לאורך השנים ברחבי העולם. מרבית האמריקאים ממחזרים באדיקות, מפרידים פסולת ביתית ומשתמשים בשקיות נייר לשינוע מוצרי המזון בדרך מהסופר אל המקרר הביתי.
אולם, אפילו האמריקאים מתקשים למחזר בעת בילויים בחוץ. במרכזי הקניות, באצטדיונים ובפארקים הציבוריים, אפילו הממחזרים האדוקים ביותר מוצאים עצמם משליכים בקבוקי שתיה ריקים לפח האשפה הכללי. הדבר נובע מהעובדה ששטחים ציבוריים אלו, על פי רוב, לא מציעים אפשרות מיחזור נוחה ופשוטה עבור אותם מכלי שתייה.

ענקית השתיה PepsiCo וחברת Waste Management הגיעו להבנה הבסיסית שעל מנת לעלות את אחוז מכלי השתיה שמגיעים למיחזור חייבים לספק דרך פשוטה וקלה למיחזור גם במקומות הציבוריים. בעקבות הבנה זו יצאו החברות במיזם ראשון מסוגו, שנקרא – The Dream Machine.

מכונות החלומות של פפסי היא מכונת מיחזור אוטומטית פשוטה לתפעול ודומה למכונת ממכר משקאות רגילה. כל שעליך לעשות הוא ללחוץ על מסך התצוגה, לסרוק את הברקוד של המיכל שמיועד למיחזור וברגע שהמכונה מזהה את המוצר להכניסו לפתח המיועד במכונה.

מכונות החלומות עתידה לשנות את הרגלי המיחזור של האזרחים האמריקאים ולהוות פתרון לבעיית המיחזור בחוץ. מטרת המכונה לספק אלטרנטיבה פשוטה ויעילה למיחזור בקבוקים מחוץ לבית ובכך לעלות את אחוז מכלי השתיה שמגיעים למיחזור כמעט פי שניים.

החברות האחראיות הבינו שמעבר לנוחות ונגישות עליהן לספק גם תמריץ שיסייע לעודד יותר ויותר אנשים להשתמש במכונות המיחזור החדישות, הבנה זו הובילה ליצירת מנגנון הטבה למשתמשי המכונה.
לאחר הכנסת בקבוק השתיה למכונת החלומות תוכלו לבחור בין קבלת שובר הטבה או קופון במקום לבין צבירת נקודות בחשבון אישי – נקודות אלו מאפשרות רכישת מגוון שוברי מתנה באתר אינטרנט מיוחד שמיועד לניצול הנקודות הנצברות.

בנוסף, מבטיחות החברות להעביר אחוז מרווחי המיזם לטובת סיוע ליוצאי הצבא האמריקאי הנזקקים, אכלוסיה חלשה וגדולה במיוחד בחברה האמריקאית. חברת פפסי מתחייבת בפני הצרכנים שככל שיותר מכלי שתיה יגיעו למכונות, כך תתרום החברה יותר עבור התמיכה והסיוע לאוכלוסיות החלשות.

על פי התוכנית המכונות עתידות להפרש ברחבי קליפורניה כבר בקיץ הקרוב. המכונות יוצבו במגוון מקומות ציבוריים כדוגמת מרכזי קניות, מרכזי תרבות, אצטדיונים ופארקים ציבוריים.
כל שנותר לנו הוא לקוות שגם אצלנו ירימו את הכפפה ואולי בקרוב גם אנחנו נוכל ליהנות מאפשרויות מיחזור פשוטות,נוחות ומתגמלות.

החיפוש אחר מקורות אנרגיה חלופיים נובע משתי סיבות עיקריות. הראשונה הינה הידלדלות הקבועה המתרחשת במקורות האנרגיה הקונבנציונליים עד לסכנה של הידלדלות גמורה. הסיבה השנייה הינה השליטה הכמעט מוחלטת של מספר מדינות, לרב מדינות ערב, על מקורות האנרגיה הפוסיליים שגורמת למדינות העולם המערבי לרצות להתנתק מן התלות במקורות אלה.

המונח אנרגיה חלופית כולל בתוכו מגוון פתרונות ליצור אנרגיה ובעיקר שימוש באנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח, אנרגיה סינתטית, אנרגיית מים, אנרגיה גיאותרמית ועוד.

להלן מספר דוגמאות מפורטות של מקורות אנרגיה חלופית:

אנרגיה סולרית- זוהי אנרגיה המנצלת את קרינת השמש להפקת חשמל וחום. השימוש הנפוץ ביותר באנרגיה זו הינו עבור חימום מים. אנרגיית השמש מומרת לאנרגיית חום ומחממת מים. ההמרה נעשית באמצעות קולטנים הממוקמים על גגות הבתים ומחממים מים לשימוש הביתי.

בנוסף, ישנו ניסיון לנצל את אנרגיית השמש ליצור חשמל סולארי באמצעות תאים פוטו וולטאים. תאים אלה עשויים מחומרים סיליקוניים מוליכים למחצה. כאשר התא נחשף אל האור הוא משחרר אלקטרונים היוצרים חשמל. התאים יקרים לייצור ויכולת ייצור החשמל שלהם נמוכה יחסית ועל כן שיטה זו אינה נפוצה כמו קודמתה.

אנרגיית רוח- זוהי אנרגיה המנצלת את משבי הרוח החזקים ליצור חשמל באמצעות טורבינות רוח. משב הרוח מסובב את הטורבינה וזו מייצרת חשמל. עלות הקמת הטורבינה גבוהה יחסית, אך הטורבינה מפיקה חשמל רב. יחד עם זאת, הקמה של טורבינה כרוכה בהקצאת שטחים, הרס הנוף ופגיעה אפשרית בעופות בעיקר.

אנרגיית מים- זוהי אנרגיה המנצלת את כוחם של המים לשימוש מכני. זרימות מים בצורות שונות מסוגלות לייצר כמות אדירה של חשמל. ריבוי המקורות הופך את אנרגיית המים לאנרגיה החלופית הנפוצה בעולם. ניתן לנצל את תנועת המים בנהרות, נחלים, מפלים, גלי ים ותנועות של גאות ושפל.

בעת זרימת מים במפל או נהר ניתן לנצל את הפוטנציאל שטמון במים בשל הפרשי הגובה. מים הנופלים ממקום גבוה למקום נמוך מסוגלים לסובב טורבינה, הטורבינה מסובבת גנרטור והוא זה שמפיק את החשמל. גאות ושפל, המתרחשים עקב כוחות המשיכה המשתנים בין כדור הארץ, השמש והירח, יוצרים גם הם הפרשי גבהים. בעת היווצרות הגאות, ניתן לתעל את המים דרך טורבינות לייצור חשמל.

אנרגיה סינתטית- זוהי אנרגיה שמקורה במקורות מתכלים, אומנם אלה אינם מקורות קונבנציונליים וטרם נעשה בהם שימוש בעבר. בין המקורות הללו: שימוש באדמת כבול לשריפה, חולות ביטומנים, אבני פחם טבעיות ובפצלי שמן. פצלי שמן הינם חומר אורגני הספוג בתוך סלעי גיר. ניתן להפיקו מן הקרקע ולנצלו להפקת אנרגיה בשריפה. ניתן לנצל את האנרגיה המופקת לחימום והסקה או לייצור חשמל.

אנרגיה גיאותרמית- זוהי אנרגיה שמקורה בזרמים חמים שמגיעים מתחת לקרום כדור הארץ. זרמי חום אלה מחממים את מי התהום ויוצרים זרמי קיטור אשר פורצים כמעיינות חמים המכונים גייזרים. לרב נעשה קידוח אל תוך האדמה למציאת זרמי הקיטור וזרמים אלה מפעילים תחנות כוח ליצור חשמל.

אנרגיית ביומסה- זוהי אנרגיה שמקורה בשיירי צמחים, שרידי בעלי חיים וחומרים אורגנים נוספים. תערובת זו משמשת כחומר בעירה או כבסיס לייצור גז מתאן או אלכוהול. על אף שהביומאסה נחשבת כחומר מתכלה, היא מהווה למעשה אנרגיה סינתטית, כלומר מקור לא קונבנציונאלי שטרם נעשה בו שימוש בעבר.

את המהפך יזמו עיריית באר שבע, המועצה האזורית בני שמעון וכן המשרד לאיכות הסביבה. הרעיון של מפעל קומפוסט באזור הדרום עלה כבר לפני מספר שנים, אולם מעולם לא יצא לפועל. ההאמרה במחירי ההטמנה שקבע המשרד להגנת הסביבה, היא זו שהביאה את המעורבים לעשות מעשה.

תושבי באר שבע והסביבה מוטרדים רבות מסוגיית הפסולת באזור מגוריהם. מספר אתרי הפסולת הלא חוקיים באזור עומד על 23 ואחוז מיחזור בקבוקי הפלסטיק בעיר נמוך במחצית מהממוצע הארצי. אין זה מפליא כי נושא הפסולת הינו נושא מרכזי בו מטפלת עיריית באר שבע.

אולם, על אף או דווקא בעקבות נתונים אלה, בחרה העירייה לפעול באופן נמרץ בנושא. העירייה החליטה לבסס את פעולותיה העתידיות על דו”ח איכות סביבה מקיף שעסק בכל סוגיות איכות הסביבה בעיר. דו”ח זה הופץ לכל התושבים כצעד של שקיפות וכן לצורך העלאת מודעות התושבים לחומרת המצב.

ביום כתיבת מאמר זה, אתר ההטמנה “דודאים” צפוי לקבל את היתרי הבנייה עבור מפעל הקומפוסט ולהיבנות עד סוף 2010. עלות המפעל עומדת על כ-80 מיליון שקלים והמשרד להגנת הסביבה הינו אחד המסייעים לבניית המיזם. כספי הסיוע של המשרד להגנת סביבה יגיעו מקרן הניקיון של המשרד, שמקורה מכספי היטלי ההטמנה שגובה המשרד עבור הטמנת אשפה.

לצורך כך תושבי הערים שבאזור יתחילו את מהפך ההפרדה של הפסולת הביתית. בימים אלה בוחנת העירייה ביחד עם המשרד לאיכות הסביבה את יישומה של התוכנית להפרדת פסולת. הפרוייקט דורש תכנון מקיף של תשתיות ומתן פתרונות מתאימים לתושבים. לצורך ביצוע הפרוייקט ימונה מתאם שיהיה כפוף למנכ”ל העירייה והוא יתחיל לפעול באופן הדרגתי.

פרוייקט דומה של הפרדת פסולת מתחיל בימים אלה בכפר סבא. תחילתו ב-200 בניינים והוא צפוי להתפרס לכל חלקי העיר עד להשלמתו ב-2013. המסגרת הפרוייקט מתבקשים תושבי העיר להשליך את הפסולת הביתית שלהם לפי שלוש קטגוריות: פסולת רטובה הכוללת שאריות מזון אורגניות, פסולת יבשה הכוללת בעיקר אריזות יבשות וכן פסולת נייר הכוללת עיתונים, מוצרי נייר וקרטונים.

תושבי העיר ינהלו בביתם שלושה פחים נפרדים וגם בחדרי האשפה יוצבו שלושה פחי מחזור נפרדים. הירוק עבור פסולת יבשה, החום עבור הפסולת הרטובה והכחול עבור פסולת נייר.

גם המקרה זה מקורו של המימון הוא מהמשרד להגנת הסביבה והפרויקט צפוי להתפרס במהרה לערים נוספות: רעננה, מודיעין, סביון, שוהם ועוד.

המשקל הכולל של שקיות פלסטיק עומד על כמה עשרות אלפי טון בשנה, אשר מהווים חלק מן הפסולת הביתית ונטמנים באתרי הפסולת או לחילופין מזהמים את השטחים הפתוחים. רק 1% מפסולת השקיות נאסף למחזור, השאר אחרי שימוש קצר מועד, מושלך לפח.

שקיות פלסטיק – הפגיעה הסביבתית

שקיות פלסטיק גורמות לפגיעה חמורה בבעלי חיים יבשתיים וימיים אשר בולעים שקיות אלו ומתים. בכל שנה נפגעים כ-100,000 בעלי חיים בשל בליעת שקיות פלסטיק.

שקיות פלסטיק אינן מתכלות ומהוות גורם זיהום הן בשלבי היצור ושינוע והן בזמן השימוש בהן, שברב הפעמים הוא חד פעמי. פסולת השקיות כמעט ואינה ניתנת למיחזור ולכן הפתרון הנכון ביותר עבורה הוא הפחתת השימוש או הפסקתו.

הפחתת השימוש בשקיות תורמת לצמצום בזיהום האוויר, צמצום בשימוש בחומרי הגלם, מניעת הפגיעה בבעלי החיים ובבתי גידולם וכן צמצום בלכלוך הסביבה.

כיצד מסייעים לשמור על הסביבה?

מניסיון במדינות אחרות בעולם, האמצעי היעיל ביותר לצמצום השימוש בשקיות פלסטיק הינו גביית תשלום תמורת השקיות. כיום במרבית רשתות השיווק השקיות מחולקות חינם וכתוצאה מכך נצרכות בכמויות גדולות, תוך בזבוז מיותר.

כאשר נדרש תשלום תמורת השקיות מרבית האנשים מוותרים על השקיות או מצמצמים משמעותית את השימוש בהם. לשיטה זו מתנגדים רבים אשר טוענים כי גביית תשלום עבור השקיות תפגע בעיקרון השוויון, כך רק אנשים עשירים יוכלו להרשות לעצמם לשלם תמורת השקיות.

יחד עם זאת, כיום עלות השקיות מגולמת במחירי המוצרים שהנמכרים ברשתות השיווק. במידה ויופעל חוק הגבייה, אנשים יהיו רשאים לבחור באם לרכוש שקית או לא, מי שיבחר להשתמש בשקית ישלם עבורה ואילו מי שאינו מעוניין ייהנה ממוצרים במחיר מופחת. בצורה כזו צרכן שמוותר על השקית יצא נשכר וכן יסייע בשמירה על הסביבה.

כאמור, חוק השקיות בתשלום הינו צעד ראשון בהפחתת השימוש בשקיות פלסטיק. הצעת חוק זו גוררת אחריה הדים שליליים רבים ולכן דרושה דרך שתפעל להקטנת השימוש בשקיות אך באופן חיובי. דרך זו קשורה בחינוך והסברה בנושא.

הסברה על נזקי השימוש בשקיות פלסטיק והצעת אלטרנטיבות לשקיות אלה תופסות מקום חשוב בצמצום השימוש, אך כפי שהראה הניסיון במדינות שונות בעולם, ללא חקיקה אגרסיבית יותר נראה כי ההסברה והחינוך אינם מצליחים בעבודתם. בעת האחרונה, לדוגמא, על אף מאמצים הסברתיים שמתקיימים ברחבי הארץ, צמצום השימוש בשקיות אינו מתקיים.

קיימות רשתות בארה”ב בהם נעשה שימוש שקיות נייר במקום בשקיות פלסטיק, חשוב לציין כי מבחינה סביבתית אין לשקיות הנייר שום יתרון על פני שקיות פלסטיק ואף ישנה עדיפות לשימוש בשקיות פלסטיק, יחד עם זאת יש להמשיך במגמת צמצום השימוש בשקיות ככלל.

אחת האלטרנטיבות הישימות הינה שימוש בשקית קנייה רב פעמית. שקיות אלה נמכרות ברשתות השיווק הגדולות ונושאות לרב צבע ירוק. שימוש בשקיות רב פעמיות העשויות מחומרים ידידותיים לסביבה, מקטין משמעותית את השימוש בשקיות פלסטיק.

השקיות הרב פעמיות בעלות נפח הגדול פי שלוש משקית פלסטיק רגילה והיא עמידה וחזקה יותר. ניתן לעשות בשקית זו שימושים חוזרים עד לתקופה של שנתיים ובסופם למחזר את השקית. קניות שבועיות ממוצעות של משפחה צורכות כ-15 שקיות פלסטיק. שימוש בשקיות רב פעמיות היה חוסך כ-60 שקיות פלסטיק בחודש וכ-720 שקיות בשנה- סיוע משמעותי בשמירה על הסביבה.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מקדם ניסיון להפרדת הפסולת הביתית שמתחיל בכפר-סבא ובקרוב יוחל על ערים נוספות. זאת בהמשך לחקיקת חוק האריזות שארדן מקדם, המחייב את היצרנים לממן את הטיפול בפסולת הרבה הנוצרת בעת תהליך הייצור.

אם עד עכשיו התרגלנו לזרוק את כל האשפה לפח אחד, הרי שכעת עוברים לשני פחים, לכל פח יעוד אחר. פח אחד יקלוט פסולת רטובה, בעיקר מזון וזבל אורגני אחר. לפח השני נשליך פסולת יבשה – בעיקר אריזות, שקיות וכל מוצר יבש שאינו נייר.

במקביל יוקמו מפעלי מיחזור שם יהפכו את הפסולת הרטובה לקומפוסט, והפסולת היבשה תופרד למרכיבים, תמוחזר, והיתר יעבור להטמנה.

רגע, מה משליכים בפח החום?

מיותר לציין שהמהפך יחול גם על חדרי האשפה בבניינים ובמשרדים ברחבי העיר. במקום הפחים הירוקים הרגילים יוצבו שלושה פחים: חום, שיקלוט פסולת רטובה, ירוק, לפסולת יבשה, וכחול, לעיתונים וניירות.

להתרגל לשינוי המקיף הזה בוודאי לא יהיה קל לתושבי העיר, שיאלצו מעתה לחשוב היטב לפני השלכת הפסולת לפח, ולזכור איזה צבע מתאים לסוג האשפה שבידם.

ערים נוספות יצטרפו למהלך

כאחת הערים החלוצות בתחום המיחזור, כפר סבא לוקחת את עניין הפרדת הפסולת ברצינות. בשלב הראשוני, כ-200 בניינים יקבלו פחים מיוחדים ויחלו במלאכת ההפרדה. לאחר שנה הפרויקט יתרחב לשאר חלקי העיר והשאיפה היא שעד שנת 2013 יושלם המהלך בכל העיר.

ערים נוספות, ביניהן רעננה, סביון, מודיעין ושוהם נמצאות גם כן בתהליך קבלת אישורים מהמשרד לאיכות הסביבה ונראה שבקרוב יחלו גם הן ליישם את הפרויקט.

כיוון שפרויקט הפרדת הפסולת מתבטא גם בעלות כלכלית גבוהה, המשרד לאיכות הסביבה ישתתף בחלק גדול של המימון. המשרד יממן כ-85 אחוזים מהפרויקט ובכללם רכישת ציוד, ניהול והפצת הפחים ומסע הסברה מקיף.

הטמנת פסולת – זה יקר ולא משתלם

הערכת המשרד לאיכות הסביבה היא שלאחר הצטרפות כפר סבא וערים נוספות למהלך ההפרדה, יצטרפו עוד עשרות עיריות ורשויות לפרויקט, עד שיקיף את המדינה כולה. אמנם ההיערכות של העיריות למהלך אינה פשוטה, אבל היעדר המס על הטמנה בהחלט ימריץ אותן.

כיום ההיטל על כל טון אשפה שנשלחת להטמנה עומד על 45 שקלים. המשרד לאיכות הסביבה מתכנן להעלות את ההיטל בשנה הבאה ל-55 שקלים עבור טון אשפה, ובכל שנה בעוד 10 שקלים. העלות הכלכלית הכבדה שתיווצר על הרשויות שימשיכו להטמין פסולת באדמה תגרום, כך מקווים במשרד, לאימוץ מהלך הפרדת הפסולת וצמצום הוצאות ההטמנה.

במשרד לאיכות הסביבה שומרים על אופטימיות ובטוחים שהמהלך יתפוס תאוצה בכפר סבא ובערים אחרות. כדוגמא טובה הם רואים את מיחזור בקבוקי הפלסטיק והשלכתם לכלובי איסוף. הציבור הרחב כבר התרגל להפריד את הבקבוקים מהאשפה ולהשליכם בכלובי האיסוף ובמשרד מקווים שגם הפרדת הפסולת תתפוס באופן דומה.

איסוף קבוע של סוללות ביתיות משומשות וכן מצברי רכב משומשים קיים היום בתל אביב, ערד, רמת גן, ירושלים, קרית גת ועוד עשרות רשויות מקומיות. אלפי מיכלים לאיסוף הסוללות המשומשות מוצבות בבתי ספר, חנויות לצרכי צילום, מעבדות אלקטרוניקה, רשתות שיווק, מתנס”ים, ספריות ובעיריות עצמן.

סוללה או בטריה הינה מכשיר אלקטרוכימי – הבטריה מספקת חשמל למכשירים אלקטרוניים על ידי המרה של אנרגיה כימית לאנרגיה חשמלית. רבים מהמכשירים שאנו משתמשים בהם ביומיום עובדים על סוללות ביתיות ואת כל הסוללות המשומשות מהמכשירים הבאים, ועוד רבים אחרים, ניתן היום להניח במיכלי מיחזור:

• טלפונים סלולריים
• מחשבים ניידים
• מכשירי שמיעה
• שעונים
• מצלמות
• צעצועי מין
• פנסים
• מברשות שיניים חשמליות
• מחשבונים
• שלט-רחוק

בטריות ואיכות הסביבה

כל הבטריות מכילות חומרים מסוכנים במינונים שונים לפי סוג הבטריה והשימוש המיועד לה. בראש הרשימה נמצאות מתכות כבדות כמו כסף, כספית, עופרת, נחושת, אבץ, קדמיום, מנגן, ניקל וליתיום. אלו מתכות רעילות לכל היצורים החיים וחלקן, כמו כספית וקדמיום אינן נחוצות לאורגניזמים לקיום חיים כלל.

כאשר הסוללה מושלכת ביחד עם כל האשפה הביתית העשירה בחומרים אורגניים, החומציות שבאשפה פועלת באופן כימי לפירוק מעטפת הסוללה וכתוצאה מכך החומרים המסוכנים משתחררים מתוך הסוללה. עם בוא הגשם, המתכות הכבדות נשטפות לתוך האדמה ומזהמות אותה ועלולות לחלחל גם למי התהום. גם שריפת הסוללות לא מונעת את הזיהום שכן חלק מהמתכות מתנדפות לאוויר בתהליך השריפה.

כל אחד מהרעלים הללו עלול לגרום לנזקים חמורים בבריאות: כספית גורמת לנזקים לכליות, נזקים למוח, להפרעות מוטוריות ולפגמים גנטיים. קדמיום יכול לגרום לנזק לכליות ולדרכי הנשימה, ניקל פוגע בריאות, כסף מזיק לעור ועופרת למוח ולעצמות.

בשלב זה, איסוף הסוללות בישראל ברובו לא מתבצע למטרות מיחזור. מצברי רכב ממוחזרים לצורך ניצול העופרת, אך הכמות הקטנה של הסוללות הביתיות בארץ מונעת התפתחות של התעשיה והן נאספות על ידי היחידה הסביבתית של המשרד לאיכות הסביבה ומועברות להטמנה ברמת חובב.

על ידי הפרדה כבר בבית לפחות אנו מקטינים באופן משמעותי את את הנזקים הסביבתיים שגורמות הסוללות המשומשות אבל במדינות אחרות תעשיית מיחזור הסוללות מתפתחת לאיטה והמפעלים מפיקים מכל טון של סוללות מאות קילוגרמים של מתכות כבדות וכן כמויות גדולות של מים ושמן. כל משפחה בישראל צורכת כ 1.1 קילוגרם של בטריות בשנה שמהן ניתן להפיק ולמחזר מתכות שאפילו בחלומות הורודים של הציונות לא חלמו שיימצאו בישראל.

חסכון  בקניית סוללות

וכמו בכל תחום באיכות הסביבה, למרות שאנו יודעים שהסוללות מזיקות לאיכות הסביבה, קשה לנו למצוא להן תחליף ולכן, דבר ראשון צריך להימנע מצריכה לא נחוצה של סוללות:

• לפני שקונים בטריות חדשות, צריך לבדוק קודם כל אם נשארו בבית בטריות חדשות מהקניה הקודמת.
• יש לבדוק אילו בטריות דרושות למכשיר מסוים – AA, AAA, C, D, V6, V9
• בידקו את התוית על הסוללות – עדיף לקנות סוללות שמכילות פחות מתכות כבדות, בעיקר כספית.
• השתדלו לרכוש סוללות נטענות -  בסוללות אלו מושבת האנרגיה לסוללה באמצעים כימיים וכך מתאפשר המשך ייצור החשמל. הן אומנם יקרות יותר מסוללות חד פעמיות וצריך לקנות גם מטען מיוחד, אך בטווח הארוך הקניה משתלמת יותר. זיכרו שגם סוללות נטענות עשויות מאותן מתכות ויש להשליכן רק במיכלי איסוף.
• כאשר אינכם מתכננים שימוש במכשיר לזמן מה, הוציאו את הבטריות כדי למנוע שחיקה.

וגם טכנולוגיות ירוקות מתפתחות בימים אלו ממש. חוקרי הטכניון פיתחו סוללה שעשויה מסיליקון (צורן) שהוא חומר נפוץ ולא מסוכן וכשיבוא זמנה של הבטריה, היא תהפוך לחול שממנו יש לנו המון. כרגע לפחות.

אדם ממוצע החי בישראל מייצר כ- 2 ק”ג אשפה בכל יום ומרבית כמויות האשפה מגיעות בסופו של דבר אל מטמנות כדוגמת אתר החירייה, שם בעצם הפסולת נקברת באדמה. לפסולת המונחת או נקברת באדמה ישנה השפעה הרסנית על הסביבה, כאשר במקרים רבים היא מחלחלת ופוגעת במי התהום, מזהמת את האדמה ופוגעת בצמחייה ובבעלי חיים בסביבה. לחומרים רבים כמו פלסטיק וניילון לוקח שנים רבות להתכלות ובמקרים רבים הם אינם מתכלים כלל וגורמים לנזק מצטבר לסביבה.

מיחזור אשפה – פחי מיחזור

כיום אנחנו מבינים כי אין אפשרות להמשיך ולייצר את אותן כמויות האשפה שאנו מייצרים היום והשאלה היא מה עושים עם פסולת כמו פלסטיק, ניילון, נייר וכדומה. חומרים רבים בהם אנו משתמשים החל מדפי נייר או בקבוקי שתייה מפלסטיק ניתנים לשימוש חוזר, אך מכיוון שאין זה מאוד ריאלי לצפות כי עובדי החירייה יוסיפו לעבודתם גם מיון פסולת לפי סוגים, נוספו לפחי האשפה הכלליים גם פחי מיחזור.

פחי מיחזור הם בעצם פחים נפרדים לכל סוג של פסולת ולרוב ניתן למצוא פחי מחזור לפלסטיק, נייר או פחיות, כאשר המטרה היא שפחי המחזור יחליפו בסופו של דבר את הפחים הכללים הנמצאים בכל מקום בשכונה, מתחת לבית, בעבודה ובבית הספר. במקומות רבים בעיקר באירופה כבר ניתן לראות את מגמת הפרדת הפסולת הביתית לפחי מחזור לסוגים שונים של פסולת, כאשר על כל פח מצוין באופן ברור לאיזה סוג פסולת הוא מיועד.

סוגי פחי מיחזור

את פחי המחזור וסוגי הפסולת שהם ממחזרים מתאימים ברוב המקרים למקומות בהם מוצבים הפחים, כך שפחי מחזור בבית מגורים ימחזרו לרוב בקבוקי פלסטיק ונייר, בעוד שפחי מחזור במשרדים ואזורי תעשייה ימחזרו גם בטריות, חלקי אלקטרוניקה, זכוכית ועוד. פחי המחזור הנפוצים ביותר בארץ כיום הם בעצם הכלובים הצהובים הגדולים הממוקמים בדרך כלל על המדרכות ומיועדים למחזור של בקבוקי פלסטיק.

ככל שהגל הירוק מתגבר ניתן לראות יותר ויותר סוגים של פחי מחזור ובמקומות רבים משקיעים מאמצים רבים בעיצוב של פחי מחזור על מנת להפוך אותם לאטרקטיביים יותר. פחי המחזור הם לרוב קטנים יחסית לפח אשפה עירוני סטנדרטי ולכל פח מכסה בצבע אחר ועליו מצוין סוג החומר הממוחזר ואפשר למצוא אותם בקנה מידה קטן של בית או בניין מגורים ובקנה מידה תעשייתי גדול יותר.

עם עליית המודעות בנושא מיחזור אשפה גם רשויות וממשלות החלו להירתם למאבק למען הסביבה ועם השנים מציבות ערים כמו תל אביב יותר ויותר סוגים של פחי מחזור במקומות שונים ולצרכים שונים. בתל אביב היום ניתן למצוא פחי מחזור בקבוקי פלסטיק ופחים למחזור נייר, אבל בשנים האחרונות נוספו להם גם פחי מחזור לבטריות אשר לרוב מוצמדים לפחי המחזור של הבקבוקים.

פחי מחזור חדשים יחסית הם פחי המחזור לבגדים ולכל סוגי הבדים והטקסטיל, אך כיום ניתן למצוא אותם רק בשלושה מקומות בתל אביב. בקנה מידה גדול יותר של מחזור ניתן למצוא את שוק המכוניות בו תמורת מכונית בת יותר מ- 20 שנה ניתן לקבל כ- 3,000 שקלים מהמשרד לאיכות הסביבה. כעת נשאר רק לקוות כי נגיע למצב בו כל הפסולת שאנו מייצרים תעבור למחזור והמודעות לחשיבות שבמחזור תגיע אל כולנו.