ראשית נבחין בהבדלים שבין חומרים אורגאניים לחומרים אי אורגאניים.
חומר אורגאני הוא חומר שמקורו מהחי או הצומח כגון: מזון, גזם וכו’ ואילו החומר האי אורגאני הוא חומר שמקורו הוא לא מהחי או הצומח כגון: זכוכית, מתכות וכו’.
פסולת האדם כיום מורכבת הן מחומרים אורגאניים שמקורם בעיקר מאכילה והפרשות והן מחומרים אי אורגאניים שמקורם בעיקר משימוש בכלים, תעשייה ובנייה.

פלסטיק על שלל מוצריו השונים מהווה את אחד המזהמים הגדולים בעולם. על פי הערכות שונות מיוצרות מידי שנה בין 500 מיליארד ל-5 טריליון שקיות פלסטיק, וזאת בנוסף לעשרות מילארדי בקבוקי פלסטיק לשתיה – מים מינראלים ושאר משקאות קלים.
בשנים האחרונות קיימת עליה משמעותית בשימוש בפלסטיק -  לדוגמא, השימוש בבקבוקי פוליאתילן טרפתלאט בארצות הברית עלה בד בבד לירידה בשיעור המיחזור שלו -  בשנת 1995 נצרכן כ-900 מיליון ק”ג של בקבוקי פוליאתילן טרפתלאט ושיעור המיחזור היה כ-40% ואילו בשנת 2005 נצרכו כ-2.3 מילארד ק”ג בקבוקים כאשר שיעור המיחזור ירד ל-23%.

שימוש בחומרים ממוחזרים
את החומרים ממחזרים למטרות שונות. פסולת אורגנית ניתן למחזר לקומפוסט או לחיפוי קרקע ולהפיק ממנה אנרגיה בצורות שונות, כגון התססה ליצירת דלק אורגני או שריפה להפקת אנרגיה.
מתכות ברזליות (מכוניות, מקררים, מכונות כביסה ועוד) מועברות להתכה ושימוש מחדש, בעוד מתכות אל-ברזליות (נחושת, אלומיניום ועוד) מועברות למפעלי ייצור כחומרי גלם.

בשנים האחרונות הולך ותופס מושג ה”מִחְזור” (Recycling) מקום מרכזי בשיח ובעשייה בישראל, זמן רב אחרי שעשה זאת באירופה, צפון אמריקה ומקומות מפותחים אחרים.
מיחזור הוא, בפשטות, תהליך שבו מפרקים פסולת ומחזירים אותה למצב גולמי, על מנת להשתמש בה מחדש לייצור מוצרים.