ביודיזל הינו כינוי לדלקים ביולוגיים ממקורות מתחדשים, בהם נעשה שימוש במנועי דיזל בתור חומר דלק טהור או כערבוב עם סולר באחוזים משתנים.
ביודיזל מופק כאמור ממקור ביולוגי מתחדש כגון: שומן חיות, שמני מאכל משומשים או שמנים צמחיים המופקים מתירס, סויה או דקלים במיוחד למטרה זו. מקורות אלה הינם מקורות מתחדשים לעומת הדלקים הפוסיליים שמקורם מן הנפט, שהוא מקור אנרגיה מתכלה. עובדה זו הופכת את השימוש בביודיזל לאטרקטיבי הרבה יותר.

ממשלת ישראל עושה בימים אלו סדרת צעדים חשובה למען עידוד התושבים להשתמש בטכנולוגיות ירוקות, חסכוניות באנרגיה. עיקר השיטה מתבסס על מיסוי ירוק של מוצרים ירוקים. מוצרים ירוקים מוגדרים כמוצרים חסכוניים באנרגיה, שאופן ייצורם ופעולתם גורמים לזיהומים של הסביבה ברמה מינימאלית. למעשה, שיטת המיסוי הירוקה מעודדת רכישת מוצרים ירוקים אשר מזהמים פחות את הסביבה וחוסכים יותר באנרגיה.

לאחר חודשים ארוכים של חילוקי דעות, התנגדויות ודיונים בין משרדי הממשלה, אנו שמחים לבשר כי הצעת חוק מים אפורים אושר על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה.
חוק מים אפורים מאפשר מיחזור מים אפורים לטובת גינון והדחת מי אסלה. בשלב זה יחול חוק מים אפורים על מבנים ציבוריים בלבד, על מנת להבטיח כי קיים פיקוח הולם על איכות המים ועל המערכות הפועלות, בשלב הבא יתפרש החוק גם על בתים פרטיים וראוי להניח כי הדבר יאפשר התקנת מערכות טיהור מים ביתיות בתנאים מועדפים בעידוד הממשלה.
במדינות רבות בעולם מיחזור מים אפורים מהווה חלק מחיי …

בקבוקי שתייה נצרכים בכמויות עצומות ומושלכים לפח לרב לאחר שימוש בודד. עקב החלל הריק שיש בתוכם, הם תופסים נפח ניכר מכלל האשפה שמייצר אדם בכל יום, והחמור ביותר הוא שהם עשויים מחומרים שאינם מתכלים ולכן הם ממשיכים לתפוס נפח גדול מן האשפה לאורך מאות שנים.
קיימים שני סוגי בקבוקי שתייה עיקריים: בקבוקי פלסטיק ובקבוקי זכוכית.
בקבוקי הזכוכית מגיעים לרב בנפחים הקטנים מליטר ואילו בקבוקי הפלסטיק באים במגוון נפחים ויכולים להגיע גם לארבעה ליטרים.

זיהום אוויר הינו מצב בו נפלטים לאוויר תרכובות וחומרים כימיים וביולוגיים שאינם מהווים חלק מהרכבו הטבעי של האוויר, או שפליטתם לאוויר גורמת לעלייה משמעותית באחוזם באוויר. הימצאותם של חומרים אלה באוויר גורמת לנזק מיידי או מצטבר, ברמות שונות, לחי ולצומח.

מדי חודש נצרכות כ-430 מיליון שקיות פלסטיק בשווקים, מכולות וברשתות השיווק בישראל, בערך שתי שקיות לאדם ליום. כ-60% משקיות אלה הינן שקיות גופיה, שקיות פלסטיק דק ובעלות צורת גופיה והשאר הינן שקיות פלסטיק קטנות יותר או עבות יותר.
המשקל הכולל של שקיות פלסטיק עומד על כמה עשרות אלפי טון בשנה, אשר מהווים חלק מן הפסולת הביתית ונטמנים באתרי הפסולת או לחילופין מזהמים את השטחים הפתוחים. רק 1% מפסולת השקיות נאסף למחזור, השאר אחרי שימוש קצר מועד, מושלך לפח.

בימים אלו שוקד המשרד להגנת הסביבה על הכנת תזכיר לחוק חדש אשר יטיל שינוי משמעותי באופן שבו אנו מתנהלים עם הפסולת הביתית ובכמויות הפסולת אשר תועברנה למיחזור. מדובר בהצעת חוק מיחזור אריזות.
הכירו, הכירו – חוק האריזות החדש:
החוק יטיל על כל היצרנים השונים את חובת איסוף האריזות אשר שווקו לציבור – מכל סוג שהוא. יצרנית אשר לא תעמוד בחובה זו – תיקנס.

הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של  חברי הכנסת        אלי אפללו רוברט אילטוב        פ/1857/18
הצעת חוק מיחזור אריזות, התש”ע–2009
1.    מטרה
מטרתו של חוק זה לצמצם את כמות פסולת האריזות, לקבוע הוראות לגבי איסוף, אחסון, מיון ומיחזור פסולת אריזות, קביעת חובת תשלום דמי מיחזור אריזות והקמת תאגיד מיחזור, והכול לשם מימוש הזכות לסביבה נאותה, למניעה ולצמצום מפגעים סביבתיים, לשיפור איכות החיים והסביבה ולשמירה על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, מתוך הכרה במחויבות המדינה והחברה למימושן ולקידומן של מטרות אלה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.

עד לשנות התשעים, יכלה כל רשות מקומית לטמון את אשפתה באתר קטן ומקומי, ולא הייתה מחויבת לאתגר הסביבתי. המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הפנים פעלו בזמנו לסגירת אתרים אלו ולהקמת מספר אתרים מרכזיים, אשר ידרשו לעמידה בתקנים מחמירים ולפיקוח מתמיד. עד כמה שמהלך זה היה הכרחי ואף מבורך, היום אנו מבינים כי אין בכך די – לא רק שבקרוב ייגמר המקום באתרים אלו, הם עדיין מהווים מפגע סביבתי.
גם בימינו, כאשר נזקי ההטמנה ידועים וברורים, ההטמנה היא הדרך העיקרית לטיפול בפסולת בישראל – כתשעים אחוזים מסך כל הפסולת העירונית מובאת למטמנות, ובכך …

לא להאמין, אבל עשור חלף מאז התקבל בכנסת חוק הפיקדון למיכלי משקה (התשנ”ט, 1999). היוזמה לחוק היתה של חברי כנסת מסיעת מרצ אשר מאסו באוזלת הידיים של מדינת ישראל בכל הקשור לאיכות הסביבה, לתהליך מיחזור של פסולת ולמניעת מזהמים.
לחוק שהתקבל לקח כשנתיים עד אשר החלו ביישומו – בשנת 2001. מטרת החוק היתה להקטין באופן משמעותי את כמויות הפסולת המוטמנת.  החוק מתייחס למיכלי משקה, אשר קיבולתם היא עד ליטר וחצי, לדוגמא – בקבוקי פלסטיק, בקבוקי זכוכית (בירה, סודה). משמעות החוק היא שכל מיכל משקה העומד תחת הקריטריונים, מחויב בפיקדון על-סך 25 …