ביודיזל מופק כאמור ממקור ביולוגי מתחדש כגון: שומן חיות, שמני מאכל משומשים או שמנים צמחיים המופקים מתירס, סויה או דקלים במיוחד למטרה זו. מקורות אלה הינם מקורות מתחדשים לעומת הדלקים הפוסיליים שמקורם מן הנפט, שהוא מקור אנרגיה מתכלה. עובדה זו הופכת את השימוש בביודיזל לאטרקטיבי הרבה יותר.בנוסף, כאשר אנחנו מזכירים את המונח נפט, איננו יכולים לנתק אותו מן ההקשר הפוליטי שלו. מרבית מרבצי הנפט הגדולים נמצאים בשטחיהן של מדינות ערב שלא פעם מנצלות עובדה זו ובשל מתחים פוליטיים גורמות לעליות במחירי הנפט. העולם המערבי לא היה מוכן יותר להיות תלוי בהחלטותיהן של מדינות ערב ולכן הוא חיפש ומצא פתרון אלטרנטיבי למוצרי הדלק שמקורם מנפט.

יתרה מזו, כאשר נעשה שימוש בדלקים פוסיליים שמקורם מן הנפט, משתחררים אל האטמוספרה כמויות עצומות של גזים שגורמים לזיהום הסביבה ולהגברת אפקט החממה. כאשר נעשה שימוש בביודיזל כמו גזי הפליטה המזהמים קטנה משמעותית, מה שמגדיר את הביודיזל כמקור לאנרגיה ירוקה.
למעשה הפחמן הדו-חמצני הנפלט מן המנוע בעת שריפת הביודיזל, זהה בכמותו לפחמן הדו חמצני שצרכו או יצרכו הצמחים מהם הוא עצמו מופק. מה שנפלט לאוויר, ייקלט במהרה בידי הצמחים. בנוסף, בעת שריפת ביודיזל חלה ירידה משמעותית בפליטת מזהמים אחרים כגון תחמוצות גופריות, פחמימנים שונים וחלקיקי פיח.

יתרונות נוספים לביודיזל

1. לביודיזל סיכות משופרת- הוא משמש גם כחומר דלק וגם כחומר סיכה ועל כן ביכולתו להאריך את חיי המנוע.
2. הביודיזל אינו רעיל וכך במקרה של נזילות אל הקרקע או אל מקורות מים, אין חשש לאסון אקולוגי.
3. הביודיזל בטוח לשימוש והובלה.

חסרונות הביודיזל

1. מאחר והביודיזל אינו רעיל ומקורו ביולוגי, חיידקים ופטריות נוטים להתפתח בו בעת אחסנה ממושכת.

2. לא כל המנועים מסוגלים לפעול בתדלוק של 100% ביודיזל.

3. עלותו של ייצור ביודיזל היא גבוהה ביחס לעלות הייצור של דלק פוסילי.

4. הצורך הגדל בצמחים עבור תעשיית הביודיזל יוביל לכך ששטחים נרחבים בכל כדור הארץ יוקצו למטרה זו, תוך פגיעה בשטחים ויערות טבעיים.

5. הצורך הגדל בצמחים עבור תעשיית הביודיזל יוביל לעליות במחירי התבואה הן לצורכי דלק והן לצורכי מזון, דבר שיפגע באוכלוסיות חלשות.

על אף החסרונות המצוינים להלן, לא ניתן להתעלם מהיתרונות הרבים שטומן בחובו הביודיזל. הפתרון האידיאלי לחלק גדול מן החסרונות הינו שימוש בשמנים משומשים ועודפים משומני חיות, אולם כמותם אינה עונה על הדרישה העולה לביודיזל.

באופן עקרוני ניתן להשתמש בביודיזל בכל סוגי מנועי הדיזל ללא שינויים כלשהם במנוע עצמו. יחד עם זאת חשוב לבדוק האם חלקי הגומי הינם טבעיים או סינתטיים. חלקי גומי טבעיים הבאים במגע ממושך עם ביודיזל עשויים להינזק ואף להתמוסס. על כן, בעת שימוש בביודיזל מומלץ לבצע החלפה של כל הגומי הטבעי במערכת בגומי סינתטי.

בנוסף, מאחר ולביודיזל תכונות של ממס, סביר שהוא ימיס את המזהמים שהצטברו במהלך השנים במיכל הסולר הרגיל ולכן בתקופה הראשונה יש להחליף את מסנן הדלק מספר פעמים למניעת סתימות.

בעולם המערבי כולו חלה עלייה בשימוש וייצור ביודיזל ובמספר ארצות אף נכנסו תקנות המחייבות שימוש בתערובת סולר-ביודיזל באחוזים משתנים. בארץ, חברות שונות ואף אנשים פרטיים החלו בייצור ביודיזל ממקורות שונים. תקנות המחייבות שימוש בתערובות סולר-ביודיזל עתידות להיקבע גם בישראל בזמן הקרוב.

מיסוי ירוק על רכבים

ראשיתה של מהפכת המיסוי הירוק הוא בהטלת מס מופחת על רכישת מכוניות ירוקות.

הממשלה קבעה “מדד ירוק” על פיו ניתן להבדיל בין רכב ירוק לבין רכב מזהם. המדד מחשב בתוכו את רמת המזהמים הנפלטים ברכב ומדרג את הרכב בהתאם. המס שישולם עבור מכוניות מזהמות יהיה גבוה יותר מהמס שישולם על מכוניות ירוקות וישתנה לפי מידת הזיהום.

כיום קיימים בשוק הרכב רכבים שונים אשר נחשבים לירוקים וגם הם זוכים להטבות כלכליות שונות:

מכונית היברידית- מכילה שני מנועים מנוע בנזין או סולר בעל נפח מוקטן וכן מנוע חשמלי. בהספקים נמוכים המכונית מונעת על מנוע חשמלי ואילו בהספקים גבוהים המנוע המופעל על דלק מצטרף או מחליף את פעולת המנוע החשמלי. במכונית זו ישנה הפחתה של זיהום אוויר, רעש וכן חיסכון בדלק.

מכוניות היברידיות זוכות כיום להנחה של 500 שקלים אשר מנוכים מגובה שווי השימוש של הרכב. שווי שימוש הינו תשלום מס שנתי שמשלם עובד בחברה בעל רכב צמוד שניתן לו על ידי החברה. גודל התשלום תלוי בעלות הרכב, ככל שהרכב יקר יותר, כך המס המשולם גבוה יותר.

מכונית חשמלית- מכילה מנוע חשמלי בלבד ללא צורך בשימוש בדלק. מתבססת על טעינה ונסיעה ללא זיהום אוויר כלל. על המכוניות החשמליות מוטל מס קנייה של 10% אחוזים בלבד, לעומת 92% מס על מכוניות רגילות.

מיסוי ירוק על מוצרים ודירות

השלב השני של תוכנית המיסוי הירוק הינה לעודד רכישה של מוצרים ירוקים ודירות ירוקות. זאת באמצעות הטלת מס גבוה על מוצרי מזהמים ומבזבזי אנרגיה והוזלת העלויות של מוצרים חסכוניים באנרגיה.

לדוגמא:

1. מיסוי מוגבר של נורות להט (ליבון): יוביל אנשים לרכוש נורות חסכנויות בחשמל, מה שעשוי להביא לחיסכון אנרגטי שיביא לחיסכון כלכלי של מאות מיליוני שקלים בשנה.
2. מקררים מבזבזי אנרגיה, שעלותם כיום עומדת על כ-9000 ₪, צפויים לעלות כ-550 ₪ יותר לעומת מקררים חוסכי אנרגיה.
3. מזגנים מבזבזי אנרגיה, שעלותם כיום עומדת על כ-8000 ₪, צפויים לעלות כ-1200 ₪ יותר לעומת מזגנים חוסכי אנרגיה.

שיטת עידוד זו עשויה להביא לחיסכון רב באנרגיה וכתוצאה מכך לתועלת רבה מאוד לסביבה.

בנוסף, עושה המשרד להגנת הסביבה מאמצים לעודד את פעילותן של חברות אשר עוסקות בייעול אנרגטי של עסקים שונים באמצעות שיטות טכנולוגיות חדשניות וכן באמצעות הנהגת נהלי חיסכון. חברות אלה מבצעות ארגון מחדש של תשתית האנרגיה בעסק ונהנות בתמורה מאחוזים מסוימים מן הכסף שנחסך כתוצאה מן הייעול. עידוד הפעילות יעשה בדמות הפחתת מסים על מוצרים טכנולוגיים המשמשים עסקים לחיסכון אנרגטי.

שיטת המיסוי הירוק נפוצה כיום במדינות רבות בעולם. אחת הטבות המס הפופולאריות והיעילות כיום באוסטרליה הינה הטבת מס על חומרי בידוד. חומרי בידוד אלה עשויים מחומרי גלם ממוחזרים, כגון מכלי פלסטיק שונים, ומסייעים בשמירה על חום, קור ורעש. כתוצאה מכך נחסכת אנרגיה רבה שמושקעת בחימום או קירור של מקומות מגורים ועבודה. הרווח הוא של התושבים, המדינה ובעיקר של הסביבה.

חסכון זה מגולם בשימוש בחומרים ממוחזרים, תכנון חיסכון מירבי באנרגיה, מיחזור מים ועוד. מטרת הבנייה הירוקה הינה לאפשר רמת חיים גבוהה בסביבה בריאה שתומכת בשמירה על איכות הסביבה. בנוסף, גישה זו  מעודדת בקרב דיירי הבתים, אורח חיים המבוסס על שמירה על הסביבה, מיחזור וחסכון באנרגיה.

בניייה ירוקה מתבצעת במספר שלבים:

מיקום: יש למקם את הבית בהתאם לתנאי השטח כך שיתקיים ניצול טבעי של אור השמש, אוורור טבעי של הבית, שימוש במי נגר עיליים להשקייה באופן טבעי וכו’.

מבנה: מבנהו של הבית צריך לאפשר גם הוא ניצול של אור השמש, אוורור, שמירה על ארגיה.

חומרי בנייה: את הבית יש לבנות מחומרי בניין שיצורם דורש מעט אנרגיה ו/או שהם כוללים חומרים ממוחזרים.  מומלץ להשתמש בחומרי בנייה בעלי תוחלת חיים אורכה ולדאוג לניצול יעילם של החומר להקטנת פסולת הבניין.

איבזור: את הבית יש לאבזר באביזרים חוסכי אנרגיה ומים. מומלץ להתקין מערכות מחזור פסולת ומי ביוב.

עקרונות השיטה הירוקה באים לידי ביטוי במספר אלמנטים:

שמירת אנרגיה בחלל המבנה- כאשר המבנה מקורר או מחומם בהתאם לצורך, יש לשמור על האנרגיה לזמן המירבי על מנת למנוע בזבוז של אנרגיה נוספת למקור חימום/קירור.

שמירה על יחס היקף-שטח של הקירות- הרצון הוא לשמור על יחס היקף- שטח גדול ככל האפשר. לצורך כך יש לצמצמם את שטחי הפתחים במבנה (דלתות וחלונות). היחס הטוב ביותר בין שטח להיקף ניצן באמצעות מבנים עגולים או שצורתם ריבוע.

מבואה- יצירת חיץ בין הפנים לחוץ באמצעות מבואה במופרדת מהחוץ לפנים בשתי דלתות. מבואה זאת מונעת בריחת חום בימי חורף או כניסת חום בימי הקיץ. המבואה צריכה להיות בנויה בפנים הבית, כאשר רק קיר אחד שלה גובל עם החוץ.

חצרות פנימיות- מאפשרות הגדלת שטח הקירות החיצוניים בבית, אך מונעת ישירה של קרני שמש.

בנייה מותאמת לקרינה השמש- יש להתחשב בקרינת השמש לאורך היום בבחירת חומרי בניין לקירות. בישראל קרינת השמש מגיעה מכיוון דרום ולכן את החזיתות הדרומיות יש לתכנן בהתאם.

יישום עקרונות בניה אקולוגית באים לידי ביטוי באופן הבא:

שלד המבנה- שלד המבנה נבנה מחומרים טבעיים שיצורם אינו צורך אנרגיה גבוהה. השלד מתוכנן כך שיתקיים בידוד תרמי של הפנים מן החוץ. (בידוד קירות, מרתף, גג וכו’).

מעטפת המבנה- שימוש בחומרים טבעיים, בידוד זכוכית, תכנון חלונות, פתחי אוורור וחללים.

מערכות במבנה-  מערכות למחזור מים, בידוד הצנרת, בקרת אקלים, תאורה חסכונית

גימור המבנה- שימוש בחומרים טבעיים אשר אינם גורמים לאלרגיות, מונעים עובש וטחב.

על אף שהשיטה נתפסת פעמים רבות כשיטת בנייה המיועדת למי שדוגל באדיקות באידיאולוגיה של שמירה על הטבע, חשוב שנבין שלשיטה יתרונות רבים אחרים מעבר לשמירה על הסביבה:

1. הוצאות התפעול של בניינים הנבנים בשיטה זו הן נמוכות יותר.
2. סביבת הבית בשיטה זו איכותית יותר ונוחה הרבה יותר.
3. בתים ירוקים, לאורך הזמן, יזכו לפופולריות גבוהה יותר ויהיו מבוקשים יותר בשוק.

השיטה זוכה לפופולריות גבוהה בעולם כולו, כיום אנשים מפתחים יותר ויותר מודעות סביבתית ובוחרים לבנות את ביתם על פי עיקרון שיטת הבנייה הירוקה. חשוב לזכור, כי על אף העקרונות המנחים, חשוב מאוד להיוועץ עם מומחים בתחום, אשר יעשו את ההתאמה הטובה ביותר בין הצרכים של דיירי הבניין ולבין שמירה על הסביבה.

ובכן, לפחות לגבי ההחלטה למחזר – מדינת ישראל באה לקראתכם. באיחור אופנתי של מספר שנים, לאחר חברותינו המדינות המודרניות, מסתמנת הבנה חשובה בקרב מקבלי ההחלטות שלנו ובעתיד הלא רחוק (כך אנו מקווים) נוכל להפריד פסולת רטובה מיבשה בבתים ולהשליכן למיכלים מתאימים שיוצבו ברחבי הערים והרשויות המקומיות.

אנחנו רוצים להיות רומנטיים ולחשוב כי ממשלת ישראל דואגת לסביבה ופועלת מתוך שיקולים ירוקים גרידא. אך, כורח המציאות שלנו, ההחלטה נובעת מטעמים כלכליים: באחרונה ערך המשרד להגנת הסביבה כנס מיוחד בנושא הפרדת פסולת והציג נתונים שהעירו חבר כנסת או שניים – העלות של טיפול בטון אשפה אשר הופרדה במקור זולה בכ-90 ש”ח מהעלות של פינוי טונה פסולת מעורבת והטמנתה באתרים מיוחדים (490 לעומת 577 ש”ח). רק בשביל לסבר את האוזן – מדינת ישראל מייצרת כ-7 מיליון טון מדי שנה… קדימה – מי יעשה את החישוב?! ההפרשים בעלויות נובעים בעיקר מהיטל ההטמנה אשר פועל מאז שנת 2007 והוא אשר מהווה תמריץ שלילי לרשויות להטמין את הפסולת ומאידך להגביר את המודעות והמהלכים האקטיביים למיחזור ולשימור הסביבה.

יהיו הטעמים אשר יהיו, היוזמה מבורכת, ובקרוב תסייע הממשלה לרשויות בהקמת מערכים מיוחדים לאיסוף ולפינוי פסולת אשר הופרדה במקור. ומה המטרה בעצם? – נתונים נוספים שהציג המשרד בכנס נוגעים לכמות שניתן למחזר – בערך 40 אחוזים מסך הפסולת הביתית היא פסולת רטובה (שיירי מזון למיניהם המהווים פסולת אורגנית) ושאר הפסולת היא פסולת יבשה (אריזות מוצרים שונים למשל).

מה שקורה היום (שימו יד על הלב והודו באמת…) הוא השלכת כל הפסולת באותה השקית, למעט, אולי בקרב מיטיבי הלכת שבינינו, הפרדת בקבוקי פלסטיק. כל הפסולת הזו מושלכת לאתרי ההטמנה העולים על גדותיהם ומהווים נזק לא מבוטל לסביבה בפני עצמם. אז נכון שאחת התשובות היא הקטנת כמות הפסולת הביתית שאנו מייצרים, אולם, מעבר לחינוך האישי שלנו, יש לפעול באופן מערכתי ושיטתי לקידום המיחזור ולהביא לכך שמרבית הפסולת המיוצרת תמוחזר ותשמש לשימושים חוזרים שונים.

אוקיי. הפרדנו פסולת – מה עושים עם זה?

כל אותה פסולת רטובה, אורגנית, תשמש לייצור קומפוסט, או בעברית צחה – רקבובית – שזהו בעצם דשן אורגני עשיר אשר אינו מזיק לסביבה. ניתן יהיה גם להפיק ממנה אנרגיה בתהליך ביוטכנולוגי. הפסולת היבשה תישלח למיחזור, ולאחר תהליכים שונים ונפרדים למיחזור פלסטיק, מיחזור זכוכית, מיחזור נייר ועוד, היא תחזור בצורה של מוצרים ממוחזרים ואף תשמש להפקת אנרגיה. נשמע טוב, לא? כל שיידרש מאיתנו האזרחים, הוא להפנים את השימוש במספר פחים בבית ולהשליך כל שקית אל המיכל המתאים שיוצב (בקרוב, בקרוב) בערים.

הצבת המיכלים הנפרדים ותכנון מערך הטיפול בפסולת המופרדת הם האתגר כאן, אשר עולה בהתחלה לא מעט כסף, אך בחישוב לטווח ארוך – המהלך ישתלם. באותו הכנס שהוזכר לעיל, התקבלה התחייבות מצידו של גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, לסייע לרשויות המקומיות בהקמת התשתית הנדרשת באמצעות הכספים שנאספו בגין היטל ההטמנה. הסיוע יהיה גם להיבט התפעולי וגם להיבט ההסברתי והחינוכי הנלווה לכך – מישהו צריך לשכנע את כולנו להפריד פסולת, לא?

חשמל סולארי מייצג מגמת  מפתח עולמית הדוחפת לכיוון של עולם נקי יותר וירוק יותר הלוקח בחשבון את הפגיעה בכדור הארץ ומהווה עוד דרך להמעיט אותה למינימום ההכרחי.

כיום נושא זה של חשמל סולארי הגיע גם למחוזותינו במדינת ישראל בעיקר בזכות ההתפתחות הטכנולוגית המואצת בתחום ואותה מודעות הולכת וגוברת לשמירה על העולם שבו אנו נזדקן וילדינו יגדלו.

מעבר לאותו חשמל סולארי אינו מסובך כלל וכלל בימינו ואף מהווה סוג של השקעה בעלת אחוז תשואה מדהים (והכי חשוב- בטוח) של 11%-17% על ההון העצמי שהשקעתם בהתקנת המערכת. פעולת התקנת מערכת חשמל סולארי אף תגדיל את שווי הבית, החברה או המבנה שבו התקנתם את אותה מערכת חשמל סולארי בדיוק בגלל אותה תשואה עצומה וקבועה.

בנוסף, אין להתעלם מהתרומה האדירה לסביבה שהתקנה של אפילו מערכת חשמל סולארי אחת מעניקה. בני האדם נוטים לעקוב אחר הפעולות של השני וכשאנשים רבים יתחילו לראות את אותן מערכות חשמל סולארי צצות כמו פטריות לאחר הגשם בבתים השונים סביר מאוד להניח שהם יעקבו אחרי המגמה ויתקינו אף הם מערכת חשמל סולארי.

הנושא של אנרגיה סולארית צובר יותר ויוצר מודעות ונישא על גבי אותה מגמה “ירוקה” עולמית. אנו ברי מזל לחיות כיום בתקופה שבה בני האדם הבינו שהנזק העצום שנגרם לכדור הארץ לא ייפסק משום מקום והיקפו למעשה רק גדל וגדל. כעת הבינו המנהיגים הסביבתיים, בראשותו של סגן נשיא ארצות הברית לשעבר אל גור את גודל הבעיה ופועלים נמרצות לפתרונה.

וכיצד מערכת חשמל סולארי זו עובדת בפועל? ובכן, אנרגיית השמש הזמינה לכל ומצויה בכמות בלתי מוגבלת (וכמובן שדבר זה נכון על אחת כמה וכמה במדינה חמה כמו ישראל) נקלטת על ידי הקולטנים של המערכת ומייצרת בעזרת טכנולוגיה שנקראת “טכנולוגיית PV” חשמל שיוכל לשמש אתכם בדיוק כמו מערכת החשמל הקיימת אצלכם כרגע.

קיימים גם יתרונות נוספים בנושא זה של אנרגיה סולארית. למשל, מדינת ישראל אחרי תלאות רבות חוקקה חוקים ותקנות חדשניים הבאים במטרה לעודד יצירת אנרגיה ממקורות חלופיים. מסתתרות בתוך חוקים אלה תקנות ספציפיות המחייבות את חברת החשמל לרכוש את החשמל ה”בריא” יותר הלוא הוא החשמל הירוק מאותו אדם שהתקין את המערכת (אם מטעמי השקעה עתידית ואם מטעמי דאגה לסביבה) וכל זאת תחת תעריף כדאי של 1.97 ₪ לכל קילו-וואט.

בבואו של הלקוח לרכוש מערכת חשמל סולארי עליו לעבור כמה שלבים- קודם כל על הלקוח לקבוע לכמה חשמל יזדקק מאותה מערכת חשמל סולארי כשכל מערכת כמובן נבדלת בכמות החשמל שהיא מסוגלת לייצר. כדי לקבוע נושא זה חשוב לבדוק את השימוש הממוצע בחשמל כיום ועל ידי כך להחליט על מערכת חשמל סולארי מתאימה.

אחרי שקבענו את חוזקה של אותה מערכת סולארית נעבור הלאה ונחליט על איזה מוצר איכותי יותר ויספק את צרכינו. מוצר שיציע 13% יעילות ואחריות לכל החיים יהיו יקר ערך בהרבה ממוצר המציע לכם יעילות של 15% ואחריות לשנה בודדת בלבד.

ההחלטה הסופית לגבי מערכת חשמל סולארי זו שמה את סוג המערכת של אותו חשמל סולארי במרכז העניינים. ישנם בכלליות כשלושה סוגים שונים של מערכות סולאריות המייצרות חשמל ביתי. הסוג הראשון של מערכת חשמל סולארי הוא מערכת המחוברת לרשת החשמל כשהקולטנים הסולאריים מחוברים למונה החשמל הקיים בבית. הסוג השני של מערכת חשמל סולארי היא מערכת של בטריות הנטענות בכל פעם מהקולטנים שעל גג הבית בעלת גיבוי של מערכת החשמל הקיימת והמערכת השלישית היא מערכת עצמאית לחלוטין שלא מצריכה את השימוש בחיבור לחשמל רגיל.

מיחזור הוא, בפשטות, תהליך שבו מפרקים פסולת ומחזירים אותה למצב גולמי, על מנת להשתמש בה מחדש לייצור מוצרים.

המיחזור מהווה אלטרנטיבה לשיטת הייצור הישנה, שהתבססה על הטמנת הפסולת או שריפתה, ועל שימוש בחומרי גלם חדשים לייצור מוצרים.

מבין החומרים המרכזיים שניתן למחזר אפשר למנות פסולת אורגנית, מתכת, נייר, זכוכית ופלסטיק, וניתן להוסיף לכך גם דלק ביולוגי.

מעגל המיחזור

המחזור כולל מספר שלבים: בתחילה מוטל עלינו, האזרחים, למיין את הפסולת למרכיביה השונים ולזרוק כל אחד מהם לפח נפרד. לאחר מכן יעבירו גורמים פרטיים או ציבוריים (כגון רשויות מקומיות) את הפסולת למפעלי המחזור המתאימים בהתאם למרכיביה.

בשלב הבא ימחזרו המפעלים (שיוקמו למטרה זו) את הפסולת וימכרו אותה למפעלי הייצור. לבסוף, ישתמשו המפעלים בחומרי הגלם הממוחזרים לייצור מוצרים חדשים. בנוסף, חלק מהחומרים הממוחזרים יישרפו על מנת להפיק אנרגיה.

מלבד הטמנת הפסולת, שריפתה להפקת אנרגיה ומחזורה יש שיטות נוספות לטיפול בפסולת, כגון “הפחתה במקור” – שעיקרה הפחתת ייצור, צריכה ושימוש במוצרים – ושימוש חוזר, כדוגמת הטענת סוללות. כיום מקובלת שיטה משולבת לפינוי פסולת, הכוללת את כל השיטות הללו, אך מדגישה במיוחד את המחזור.

למה לי למחזר?

אז מדוע למחזר? ראשית, הפסולת התעשייתית והביתית שנזרקה מצטברת לכדי כמויות אדירות, שאתרי הפסולת אינם מצליחים להכיל;
שנית, אותה פסולת מזהמת בצורה חמורה את הקרקע והמים וגורמת למחלות ותמותה של בעלי חיים וצמחים;

שלישית, שיטת הייצור הישנה גורמת לזיהום האוויר עקב שריפת חלק מהפסולת, כמו גם במסגרת תהליכי הייצור המזהמים של מוצרים חדשים. לכך יש להוסיף את זיהום האוויר שנגרם כתוצאה משריפת דלקים שונים על ידי כלי תחבורה ומפעלים;

רביעית, חומרי הגלם שנדרשים כדי לייצר מוצרים חדשים הולכים ומידלדלים בכדור הארץ;

ולבסוף, מחקרים רבים מראים שהגברת המחזור הוא צעד משתלם מבחינה כלכלית, בוודאי לטווח הרחוק. עם זאת, יש לציין שבשלב הראשוני דורש המחזור השקעה כספית רבה, לעומת העלות הנמוכה יחסית של הטמנת הפסולת, והשקעה זו מעכבת את הרחבת המחזור.

עיכובים נוספים קשורים לקושי להשריש בקרב הציבור נורמות חדשות של טיפול בפסולת, נטיית הצרכנים להעדיף מוצרים חדשים על ממוחזרים, העדר חקיקה ואכיפה, העדר מערך יעיל שיטפל בפינוי הפסולת, העדר די מפעלים למחזור הפסולת והקושי לשכנע ממשלות בנחיצות המחזור, בעיקר – אך לא רק – בעולם השלישי.