ביודיזל מופק כאמור ממקור ביולוגי מתחדש כגון: שומן חיות, שמני מאכל משומשים או שמנים צמחיים המופקים מתירס, סויה או דקלים במיוחד למטרה זו. מקורות אלה הינם מקורות מתחדשים לעומת הדלקים הפוסיליים שמקורם מן הנפט, שהוא מקור אנרגיה מתכלה. עובדה זו הופכת את השימוש בביודיזל לאטרקטיבי הרבה יותר.בנוסף, כאשר אנחנו מזכירים את המונח נפט, איננו יכולים לנתק אותו מן ההקשר הפוליטי שלו. מרבית מרבצי הנפט הגדולים נמצאים בשטחיהן של מדינות ערב שלא פעם מנצלות עובדה זו ובשל מתחים פוליטיים גורמות לעליות במחירי הנפט. העולם המערבי לא היה מוכן יותר להיות תלוי בהחלטותיהן של מדינות ערב ולכן הוא חיפש ומצא פתרון אלטרנטיבי למוצרי הדלק שמקורם מנפט.

יתרה מזו, כאשר נעשה שימוש בדלקים פוסיליים שמקורם מן הנפט, משתחררים אל האטמוספרה כמויות עצומות של גזים שגורמים לזיהום הסביבה ולהגברת אפקט החממה. כאשר נעשה שימוש בביודיזל כמו גזי הפליטה המזהמים קטנה משמעותית, מה שמגדיר את הביודיזל כמקור לאנרגיה ירוקה.
למעשה הפחמן הדו-חמצני הנפלט מן המנוע בעת שריפת הביודיזל, זהה בכמותו לפחמן הדו חמצני שצרכו או יצרכו הצמחים מהם הוא עצמו מופק. מה שנפלט לאוויר, ייקלט במהרה בידי הצמחים. בנוסף, בעת שריפת ביודיזל חלה ירידה משמעותית בפליטת מזהמים אחרים כגון תחמוצות גופריות, פחמימנים שונים וחלקיקי פיח.

יתרונות נוספים לביודיזל

1. לביודיזל סיכות משופרת- הוא משמש גם כחומר דלק וגם כחומר סיכה ועל כן ביכולתו להאריך את חיי המנוע.
2. הביודיזל אינו רעיל וכך במקרה של נזילות אל הקרקע או אל מקורות מים, אין חשש לאסון אקולוגי.
3. הביודיזל בטוח לשימוש והובלה.

חסרונות הביודיזל

1. מאחר והביודיזל אינו רעיל ומקורו ביולוגי, חיידקים ופטריות נוטים להתפתח בו בעת אחסנה ממושכת.

2. לא כל המנועים מסוגלים לפעול בתדלוק של 100% ביודיזל.

3. עלותו של ייצור ביודיזל היא גבוהה ביחס לעלות הייצור של דלק פוסילי.

4. הצורך הגדל בצמחים עבור תעשיית הביודיזל יוביל לכך ששטחים נרחבים בכל כדור הארץ יוקצו למטרה זו, תוך פגיעה בשטחים ויערות טבעיים.

5. הצורך הגדל בצמחים עבור תעשיית הביודיזל יוביל לעליות במחירי התבואה הן לצורכי דלק והן לצורכי מזון, דבר שיפגע באוכלוסיות חלשות.

על אף החסרונות המצוינים להלן, לא ניתן להתעלם מהיתרונות הרבים שטומן בחובו הביודיזל. הפתרון האידיאלי לחלק גדול מן החסרונות הינו שימוש בשמנים משומשים ועודפים משומני חיות, אולם כמותם אינה עונה על הדרישה העולה לביודיזל.

באופן עקרוני ניתן להשתמש בביודיזל בכל סוגי מנועי הדיזל ללא שינויים כלשהם במנוע עצמו. יחד עם זאת חשוב לבדוק האם חלקי הגומי הינם טבעיים או סינתטיים. חלקי גומי טבעיים הבאים במגע ממושך עם ביודיזל עשויים להינזק ואף להתמוסס. על כן, בעת שימוש בביודיזל מומלץ לבצע החלפה של כל הגומי הטבעי במערכת בגומי סינתטי.

בנוסף, מאחר ולביודיזל תכונות של ממס, סביר שהוא ימיס את המזהמים שהצטברו במהלך השנים במיכל הסולר הרגיל ולכן בתקופה הראשונה יש להחליף את מסנן הדלק מספר פעמים למניעת סתימות.

בעולם המערבי כולו חלה עלייה בשימוש וייצור ביודיזל ובמספר ארצות אף נכנסו תקנות המחייבות שימוש בתערובת סולר-ביודיזל באחוזים משתנים. בארץ, חברות שונות ואף אנשים פרטיים החלו בייצור ביודיזל ממקורות שונים. תקנות המחייבות שימוש בתערובות סולר-ביודיזל עתידות להיקבע גם בישראל בזמן הקרוב.

מיסוי ירוק על רכבים

ראשיתה של מהפכת המיסוי הירוק הוא בהטלת מס מופחת על רכישת מכוניות ירוקות.

הממשלה קבעה “מדד ירוק” על פיו ניתן להבדיל בין רכב ירוק לבין רכב מזהם. המדד מחשב בתוכו את רמת המזהמים הנפלטים ברכב ומדרג את הרכב בהתאם. המס שישולם עבור מכוניות מזהמות יהיה גבוה יותר מהמס שישולם על מכוניות ירוקות וישתנה לפי מידת הזיהום.

כיום קיימים בשוק הרכב רכבים שונים אשר נחשבים לירוקים וגם הם זוכים להטבות כלכליות שונות:

מכונית היברידית- מכילה שני מנועים מנוע בנזין או סולר בעל נפח מוקטן וכן מנוע חשמלי. בהספקים נמוכים המכונית מונעת על מנוע חשמלי ואילו בהספקים גבוהים המנוע המופעל על דלק מצטרף או מחליף את פעולת המנוע החשמלי. במכונית זו ישנה הפחתה של זיהום אוויר, רעש וכן חיסכון בדלק.

מכוניות היברידיות זוכות כיום להנחה של 500 שקלים אשר מנוכים מגובה שווי השימוש של הרכב. שווי שימוש הינו תשלום מס שנתי שמשלם עובד בחברה בעל רכב צמוד שניתן לו על ידי החברה. גודל התשלום תלוי בעלות הרכב, ככל שהרכב יקר יותר, כך המס המשולם גבוה יותר.

מכונית חשמלית- מכילה מנוע חשמלי בלבד ללא צורך בשימוש בדלק. מתבססת על טעינה ונסיעה ללא זיהום אוויר כלל. על המכוניות החשמליות מוטל מס קנייה של 10% אחוזים בלבד, לעומת 92% מס על מכוניות רגילות.

מיסוי ירוק על מוצרים ודירות

השלב השני של תוכנית המיסוי הירוק הינה לעודד רכישה של מוצרים ירוקים ודירות ירוקות. זאת באמצעות הטלת מס גבוה על מוצרי מזהמים ומבזבזי אנרגיה והוזלת העלויות של מוצרים חסכוניים באנרגיה.

לדוגמא:

1. מיסוי מוגבר של נורות להט (ליבון): יוביל אנשים לרכוש נורות חסכנויות בחשמל, מה שעשוי להביא לחיסכון אנרגטי שיביא לחיסכון כלכלי של מאות מיליוני שקלים בשנה.
2. מקררים מבזבזי אנרגיה, שעלותם כיום עומדת על כ-9000 ₪, צפויים לעלות כ-550 ₪ יותר לעומת מקררים חוסכי אנרגיה.
3. מזגנים מבזבזי אנרגיה, שעלותם כיום עומדת על כ-8000 ₪, צפויים לעלות כ-1200 ₪ יותר לעומת מזגנים חוסכי אנרגיה.

שיטת עידוד זו עשויה להביא לחיסכון רב באנרגיה וכתוצאה מכך לתועלת רבה מאוד לסביבה.

בנוסף, עושה המשרד להגנת הסביבה מאמצים לעודד את פעילותן של חברות אשר עוסקות בייעול אנרגטי של עסקים שונים באמצעות שיטות טכנולוגיות חדשניות וכן באמצעות הנהגת נהלי חיסכון. חברות אלה מבצעות ארגון מחדש של תשתית האנרגיה בעסק ונהנות בתמורה מאחוזים מסוימים מן הכסף שנחסך כתוצאה מן הייעול. עידוד הפעילות יעשה בדמות הפחתת מסים על מוצרים טכנולוגיים המשמשים עסקים לחיסכון אנרגטי.

שיטת המיסוי הירוק נפוצה כיום במדינות רבות בעולם. אחת הטבות המס הפופולאריות והיעילות כיום באוסטרליה הינה הטבת מס על חומרי בידוד. חומרי בידוד אלה עשויים מחומרי גלם ממוחזרים, כגון מכלי פלסטיק שונים, ומסייעים בשמירה על חום, קור ורעש. כתוצאה מכך נחסכת אנרגיה רבה שמושקעת בחימום או קירור של מקומות מגורים ועבודה. הרווח הוא של התושבים, המדינה ובעיקר של הסביבה.

האמריקאים ידועים בהרגלים הירוקים שסיגלו לעצמם בכדי למזער את הנזק העצום שהתעשיות האמריקאיות יצרו לאורך השנים ברחבי העולם. מרבית האמריקאים ממחזרים באדיקות, מפרידים פסולת ביתית ומשתמשים בשקיות נייר לשינוע מוצרי המזון בדרך מהסופר אל המקרר הביתי.
אולם, אפילו האמריקאים מתקשים למחזר בעת בילויים בחוץ. במרכזי הקניות, באצטדיונים ובפארקים הציבוריים, אפילו הממחזרים האדוקים ביותר מוצאים עצמם משליכים בקבוקי שתיה ריקים לפח האשפה הכללי. הדבר נובע מהעובדה ששטחים ציבוריים אלו, על פי רוב, לא מציעים אפשרות מיחזור נוחה ופשוטה עבור אותם מכלי שתייה.

ענקית השתיה PepsiCo וחברת Waste Management הגיעו להבנה הבסיסית שעל מנת לעלות את אחוז מכלי השתיה שמגיעים למיחזור חייבים לספק דרך פשוטה וקלה למיחזור גם במקומות הציבוריים. בעקבות הבנה זו יצאו החברות במיזם ראשון מסוגו, שנקרא – The Dream Machine.

מכונות החלומות של פפסי היא מכונת מיחזור אוטומטית פשוטה לתפעול ודומה למכונת ממכר משקאות רגילה. כל שעליך לעשות הוא ללחוץ על מסך התצוגה, לסרוק את הברקוד של המיכל שמיועד למיחזור וברגע שהמכונה מזהה את המוצר להכניסו לפתח המיועד במכונה.

מכונות החלומות עתידה לשנות את הרגלי המיחזור של האזרחים האמריקאים ולהוות פתרון לבעיית המיחזור בחוץ. מטרת המכונה לספק אלטרנטיבה פשוטה ויעילה למיחזור בקבוקים מחוץ לבית ובכך לעלות את אחוז מכלי השתיה שמגיעים למיחזור כמעט פי שניים.

החברות האחראיות הבינו שמעבר לנוחות ונגישות עליהן לספק גם תמריץ שיסייע לעודד יותר ויותר אנשים להשתמש במכונות המיחזור החדישות, הבנה זו הובילה ליצירת מנגנון הטבה למשתמשי המכונה.
לאחר הכנסת בקבוק השתיה למכונת החלומות תוכלו לבחור בין קבלת שובר הטבה או קופון במקום לבין צבירת נקודות בחשבון אישי – נקודות אלו מאפשרות רכישת מגוון שוברי מתנה באתר אינטרנט מיוחד שמיועד לניצול הנקודות הנצברות.

בנוסף, מבטיחות החברות להעביר אחוז מרווחי המיזם לטובת סיוע ליוצאי הצבא האמריקאי הנזקקים, אכלוסיה חלשה וגדולה במיוחד בחברה האמריקאית. חברת פפסי מתחייבת בפני הצרכנים שככל שיותר מכלי שתיה יגיעו למכונות, כך תתרום החברה יותר עבור התמיכה והסיוע לאוכלוסיות החלשות.

על פי התוכנית המכונות עתידות להפרש ברחבי קליפורניה כבר בקיץ הקרוב. המכונות יוצבו במגוון מקומות ציבוריים כדוגמת מרכזי קניות, מרכזי תרבות, אצטדיונים ופארקים ציבוריים.
כל שנותר לנו הוא לקוות שגם אצלנו ירימו את הכפפה ואולי בקרוב גם אנחנו נוכל ליהנות מאפשרויות מיחזור פשוטות,נוחות ומתגמלות.

זיהום ממקורות טבעיים וזיהום מעשה יד אדם

זיהום ממקורות טבעיים יכול להיגרם כתוצאה משריפות טבעיות, פעילות בהרי געש, גזי פליטה של בעלי חיים ועוד.
זיהום מעשה אדם נגרם כתוצאה משריפות יזומות, גזי פליטה של כלי תחבורה, גזי פליטה במפעלי תעשייה, היווצרות אדים רעילים ועוד.

זיהום ממקורות טבעיים גורם בעיקר לעלייה באחוז גזי החממה באוויר כגון: פחמן דו חמצני ומתאן. אלו גזים שאינם משפיעים ישירות על החי או הצומח, אך תורמים לעיבוי שכבת האטמוספרה המונעת מקרינה החום להשתחרר לחלל. זיהום ידי אדם, לעומת זאת, גורם לעלייה הן בגזי החממה והן בגזים מזהמים-רעילים שפוגעים בחי ובצומח ישירות, ביניהם תחמוצות חנקן, פחמן חד חמצני, תחמוצות גופרית וכן חלקיקים מרחפים שונים.

מה עושים?

זיהום אוויר גובה קורבנות רבים, רמת התחלואה הנגרמת כתוצאה מנזקי זיהום האוויר גבוהה מאוד ומספר מקרי המוות כתוצאה מזיהום האוויר הוא עצום.

בשנים האחרונות ישנה ירידה משמעותית בזיהום האוויר שמקורו ממפעלים וזאת עקב חקיקה, לחץ ציבורי ועלייה במודעות. כל אלה הובילו את המפעלים להשתמש בטכנולוגיות חדישות לניקוי וסינון גזי הפליטה המזוהמים.

במקביל, חל שיפור הזיהום שמקורו בכלי התחבורה. הוגבר השימוש בדלקים מזהמים פחות, במנועים חדישים ובמערכות סינון לגזי הפליטה.

יחד עם זאת, בשל הגידול באכלוסיה, העומסים בכבישים והשימוש הרב בכלי רכב ממונעים, כמעט ולא ניתן להרגיש את הירידה בזיהום האוויר שמקורו מכלי רכב.

בישראל מקורות הזיהום הם בעיקר מסופות אבק, כלי תחבורה, מפעלים ומחצבות. זיהום אוויר חמור קיים באזור מפרץ חיפה, גוש דן ובאר שבע.

בחיפה מקור הזיהום העיקרי הינו ממפעלים באזור המפרץ, בגוש דן זיהום האוויר נגרם כתוצאה מאמצעי התחבורה ובבאר שבע נגרם זיהום אוויר כתוצאה מהמפעלים באזור רמת חובב.

מעבר לבעיות הבריאותיות, גורם זיהום האוויר בישראל לבעיות סביבתיות נוספות, בעיקר בשל הופעתם של הפרברים. זיהום האוויר הגובר בערים, גורם לתושבים להתיישב מחוץ לערים במטרה לזכות באוויר צח, אולם, בשל ריחוקם מן העיר, תופעה זו מעודדת שימוש מוגבר ברכב פרטי שרק מעלה את רמת זיהום האוויר.

ומה בעתיד?

האמצעי היעיל ביותר למיגור תופעת זיהום האוויר הינו תקינה וחקיקה. בעולם נהוג לקבוע תקנים המגדירים את רמת הזיהום המותרת לצורך אכיפה ושמירה על איכות האוויר. תקנים לאיכות האוויר מתחלקים לשניים: תקני פליטה ותקני סביבה.

תקני פליטה- הוראות המגבילות את הריכוז המקסימאלי לפליטת מזהמים ממפעלים וכלי רכב, כלומר זיהום ממקור ספציפי מעבר לערך קבוע.

תקני הסביבה- הוראות הקובעות את רמת הריכוז המקסימאלית באוויר עבור כל מזהם ללא קשר למקור הזיהום. תקני הסביבה יהוו נורת אזהרה לרשויות לגבי מצב זיהום האוויר באזור וכך תידרש נקיטת אמצעים לצמצום הפליטות ממקורות ספציפיים.

התקנות נקבעות על ידי המשרד לאיכות הסביבה ומובאות לאישור בכנסת. בשיקולים העיקריים שנלקחים בחשבון הינם בריאות הציבור, היכולת לעמוד בתקן וכן העלויות ליישומו. בפעם האחרונה עודכנו תקנות לאיכות האוויר בשנת 1992. כיום קיימים קשיי אכיפה אל מול המפעלים בכל הקשור לזיהום אוויר, אולם “חוק אוויר נקי” אמור לשנות את המצב הקיים.

אולם גם לחוק זה היו חבלי לידה עקב מחלוקות שונות בין הרשויות, הוצאתו לפועל של החוק נמשכה כשמונה שנים והוא ייושם החל מ-2011.

המשקל הכולל של שקיות פלסטיק עומד על כמה עשרות אלפי טון בשנה, אשר מהווים חלק מן הפסולת הביתית ונטמנים באתרי הפסולת או לחילופין מזהמים את השטחים הפתוחים. רק 1% מפסולת השקיות נאסף למחזור, השאר אחרי שימוש קצר מועד, מושלך לפח.

שקיות פלסטיק – הפגיעה הסביבתית

שקיות פלסטיק גורמות לפגיעה חמורה בבעלי חיים יבשתיים וימיים אשר בולעים שקיות אלו ומתים. בכל שנה נפגעים כ-100,000 בעלי חיים בשל בליעת שקיות פלסטיק.

שקיות פלסטיק אינן מתכלות ומהוות גורם זיהום הן בשלבי היצור ושינוע והן בזמן השימוש בהן, שברב הפעמים הוא חד פעמי. פסולת השקיות כמעט ואינה ניתנת למיחזור ולכן הפתרון הנכון ביותר עבורה הוא הפחתת השימוש או הפסקתו.

הפחתת השימוש בשקיות תורמת לצמצום בזיהום האוויר, צמצום בשימוש בחומרי הגלם, מניעת הפגיעה בבעלי החיים ובבתי גידולם וכן צמצום בלכלוך הסביבה.

כיצד מסייעים לשמור על הסביבה?

מניסיון במדינות אחרות בעולם, האמצעי היעיל ביותר לצמצום השימוש בשקיות פלסטיק הינו גביית תשלום תמורת השקיות. כיום במרבית רשתות השיווק השקיות מחולקות חינם וכתוצאה מכך נצרכות בכמויות גדולות, תוך בזבוז מיותר.

כאשר נדרש תשלום תמורת השקיות מרבית האנשים מוותרים על השקיות או מצמצמים משמעותית את השימוש בהם. לשיטה זו מתנגדים רבים אשר טוענים כי גביית תשלום עבור השקיות תפגע בעיקרון השוויון, כך רק אנשים עשירים יוכלו להרשות לעצמם לשלם תמורת השקיות.

יחד עם זאת, כיום עלות השקיות מגולמת במחירי המוצרים שהנמכרים ברשתות השיווק. במידה ויופעל חוק הגבייה, אנשים יהיו רשאים לבחור באם לרכוש שקית או לא, מי שיבחר להשתמש בשקית ישלם עבורה ואילו מי שאינו מעוניין ייהנה ממוצרים במחיר מופחת. בצורה כזו צרכן שמוותר על השקית יצא נשכר וכן יסייע בשמירה על הסביבה.

כאמור, חוק השקיות בתשלום הינו צעד ראשון בהפחתת השימוש בשקיות פלסטיק. הצעת חוק זו גוררת אחריה הדים שליליים רבים ולכן דרושה דרך שתפעל להקטנת השימוש בשקיות אך באופן חיובי. דרך זו קשורה בחינוך והסברה בנושא.

הסברה על נזקי השימוש בשקיות פלסטיק והצעת אלטרנטיבות לשקיות אלה תופסות מקום חשוב בצמצום השימוש, אך כפי שהראה הניסיון במדינות שונות בעולם, ללא חקיקה אגרסיבית יותר נראה כי ההסברה והחינוך אינם מצליחים בעבודתם. בעת האחרונה, לדוגמא, על אף מאמצים הסברתיים שמתקיימים ברחבי הארץ, צמצום השימוש בשקיות אינו מתקיים.

קיימות רשתות בארה”ב בהם נעשה שימוש שקיות נייר במקום בשקיות פלסטיק, חשוב לציין כי מבחינה סביבתית אין לשקיות הנייר שום יתרון על פני שקיות פלסטיק ואף ישנה עדיפות לשימוש בשקיות פלסטיק, יחד עם זאת יש להמשיך במגמת צמצום השימוש בשקיות ככלל.

אחת האלטרנטיבות הישימות הינה שימוש בשקית קנייה רב פעמית. שקיות אלה נמכרות ברשתות השיווק הגדולות ונושאות לרב צבע ירוק. שימוש בשקיות רב פעמיות העשויות מחומרים ידידותיים לסביבה, מקטין משמעותית את השימוש בשקיות פלסטיק.

השקיות הרב פעמיות בעלות נפח הגדול פי שלוש משקית פלסטיק רגילה והיא עמידה וחזקה יותר. ניתן לעשות בשקית זו שימושים חוזרים עד לתקופה של שנתיים ובסופם למחזר את השקית. קניות שבועיות ממוצעות של משפחה צורכות כ-15 שקיות פלסטיק. שימוש בשקיות רב פעמיות היה חוסך כ-60 שקיות פלסטיק בחודש וכ-720 שקיות בשנה- סיוע משמעותי בשמירה על הסביבה.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מקדם ניסיון להפרדת הפסולת הביתית שמתחיל בכפר-סבא ובקרוב יוחל על ערים נוספות. זאת בהמשך לחקיקת חוק האריזות שארדן מקדם, המחייב את היצרנים לממן את הטיפול בפסולת הרבה הנוצרת בעת תהליך הייצור.

אם עד עכשיו התרגלנו לזרוק את כל האשפה לפח אחד, הרי שכעת עוברים לשני פחים, לכל פח יעוד אחר. פח אחד יקלוט פסולת רטובה, בעיקר מזון וזבל אורגני אחר. לפח השני נשליך פסולת יבשה – בעיקר אריזות, שקיות וכל מוצר יבש שאינו נייר.

במקביל יוקמו מפעלי מיחזור שם יהפכו את הפסולת הרטובה לקומפוסט, והפסולת היבשה תופרד למרכיבים, תמוחזר, והיתר יעבור להטמנה.

רגע, מה משליכים בפח החום?

מיותר לציין שהמהפך יחול גם על חדרי האשפה בבניינים ובמשרדים ברחבי העיר. במקום הפחים הירוקים הרגילים יוצבו שלושה פחים: חום, שיקלוט פסולת רטובה, ירוק, לפסולת יבשה, וכחול, לעיתונים וניירות.

להתרגל לשינוי המקיף הזה בוודאי לא יהיה קל לתושבי העיר, שיאלצו מעתה לחשוב היטב לפני השלכת הפסולת לפח, ולזכור איזה צבע מתאים לסוג האשפה שבידם.

ערים נוספות יצטרפו למהלך

כאחת הערים החלוצות בתחום המיחזור, כפר סבא לוקחת את עניין הפרדת הפסולת ברצינות. בשלב הראשוני, כ-200 בניינים יקבלו פחים מיוחדים ויחלו במלאכת ההפרדה. לאחר שנה הפרויקט יתרחב לשאר חלקי העיר והשאיפה היא שעד שנת 2013 יושלם המהלך בכל העיר.

ערים נוספות, ביניהן רעננה, סביון, מודיעין ושוהם נמצאות גם כן בתהליך קבלת אישורים מהמשרד לאיכות הסביבה ונראה שבקרוב יחלו גם הן ליישם את הפרויקט.

כיוון שפרויקט הפרדת הפסולת מתבטא גם בעלות כלכלית גבוהה, המשרד לאיכות הסביבה ישתתף בחלק גדול של המימון. המשרד יממן כ-85 אחוזים מהפרויקט ובכללם רכישת ציוד, ניהול והפצת הפחים ומסע הסברה מקיף.

הטמנת פסולת – זה יקר ולא משתלם

הערכת המשרד לאיכות הסביבה היא שלאחר הצטרפות כפר סבא וערים נוספות למהלך ההפרדה, יצטרפו עוד עשרות עיריות ורשויות לפרויקט, עד שיקיף את המדינה כולה. אמנם ההיערכות של העיריות למהלך אינה פשוטה, אבל היעדר המס על הטמנה בהחלט ימריץ אותן.

כיום ההיטל על כל טון אשפה שנשלחת להטמנה עומד על 45 שקלים. המשרד לאיכות הסביבה מתכנן להעלות את ההיטל בשנה הבאה ל-55 שקלים עבור טון אשפה, ובכל שנה בעוד 10 שקלים. העלות הכלכלית הכבדה שתיווצר על הרשויות שימשיכו להטמין פסולת באדמה תגרום, כך מקווים במשרד, לאימוץ מהלך הפרדת הפסולת וצמצום הוצאות ההטמנה.

במשרד לאיכות הסביבה שומרים על אופטימיות ובטוחים שהמהלך יתפוס תאוצה בכפר סבא ובערים אחרות. כדוגמא טובה הם רואים את מיחזור בקבוקי הפלסטיק והשלכתם לכלובי איסוף. הציבור הרחב כבר התרגל להפריד את הבקבוקים מהאשפה ולהשליכם בכלובי האיסוף ובמשרד מקווים שגם הפרדת הפסולת תתפוס באופן דומה.

מהי התפלה?

התפלה הינה תהליך בו מתבצעת הפרדה בין מים ומלחים המומסים בהם במטרה להפחית באופן משמעותי את כמות המלח במים ולהשמישם. ההתפלה כשמה כן היא, הופכת את המים לתפלים, חסרי מלח.

תהליך זה מתבצע על שני סוגי תמיסות מימיות: מים מליחים ומי ים. מים מליחים מוגדרים כמים בעלי ריכוז של עד 10,000 מ”ג מלח לליטר מים. מי ים מוגדרים כמים בעלי ריכוז של עד 40,000 מ”ג לליטר.

שיטות התפלה

השיטות העיקריות להתפלת מים הינן באמצעות אידוי או שימוש בממברנות:

תהליך האידוי

התמיסה המלוחה מועברת בהדרגה בשרשרת תאים, כאשר מתא לתא חלה ירידה בלחץ ובטמפרטורה. בכל תא מתאדים חלק מן המים אשר עוברים תהליך של עיבוי, בסופו מתקבלים המים המותפלים. המלחים הנותרים במים מסולקים חזרה אל הים.

אוסמוזה הפוכה

תהליך זה כולל ממברנות- קרומים מלאכותיים המאפשרים מעבר מים בלבד, ללא מלחים. המים המלוחים עוברים לתא בו חלה עלייה משמעותית בלחץ פי 20 מהלחץ ששורר בחוץ למים מלוחים ופי 70 למי ים. המים שעוברים דרך קרום הממברנה הינם מים מותפלים והמים הנותרים מחוץ לממברנה הינם מי תמלחת או רכז המסולקים חזרה לים או לאתרי סילוק יעודיים.

תהליך האידוי צורך אנרגיה ולכן הוא מתאים למדינות בהן עלות החשמל נמוכה. תהליך האוסמוזה ההפוכה הוא חסכוני יותר באנרגיה ולכן הופך לנפוץ ומקובל יותר.

באמצעות שיטות אלה מופקים מים באיכות מי שתייה. למעשה תכונות המים המותפלים טובות בהרבה מאלה שמגדירות תקנות מי השתייה, נתון מפתיע בהתחשב בכך שמים אלה לא היו ראויים לשתיה קודם לכן.

מה בישראל?

יוזמה זו של התפלת מים תשפר באופן ניכר את מצב משק המים בישראל. תהליך ההתפלה אינו פותר רק את בעיית המים, אלא משפר את איכותם ומהווה פתרון לנזק הכלכלי שעלול להיווצר עקב מחסור במים. עלות התפלת מטר מעוקב עומדת על כ-3 ש”ח, לעומת זאת הנזק לחקלאות עקב מחסור במים מוערך בכ-8 ש”ח. כמות מי המלח הינה אינסופית, ניתן לשאוב מתוך הים בכל עת ולספק מים באופן קבוע ללא תלות במשקעים.

ישראל הינה בין המדינות המובילות בתחום התפלת המים, מתקן להתפלת המים באשקלון המבוסס על אוסמוזה הפוכה הינו הגדול והמתקדם מסוגו בעולם.  כיום ישנם בישראל שלושה מתקני התפלת מי ים פעילים:

אשדוד- מספק כמות שנתית של 110 מיליון מטר מעוקב, המהווים כיום כ- 15% מצריכת המים במדינה.

פלמחים- מספק כמות שנתית של 30 מיליון מטר מעוקב.

חדרה-  פועל כעת ועתיד לספק כמות שנתית של 120 מיליון מטר מעוקב.

שלושה נוספים עתידים לפעול בהדרגה עד 2014:

אשדוד- יספק החל מסוף 2012 כמות שנתית של 100 מיליון מטר מעוקב.

שורק- יספק החל מסוף 2012 כמות שנתית של 150 מיליון מטר מעוקב.

גליל מערבי- יספק החל מסוף 2014 כמות שנתית של 50 מיליון מטר מעוקב.

על אף שמתקנים להתפלת מים מהווים פתרון מצויין לבעיית משבר המים בישראל, גם להם חסרון בולט. השטח הדרוש למתקן ההתפלה נע בין 55 ל- 70 דונם. ישראל מדינה ששטחה קטן ועלויות השטחים יקרות, ויש לעשות שקלול בין המחיר שיש לשלם עבור השטחים לבין הצורך האסטרטגי לפיזור מתקני ההתפלה ברחבי הארץ כולה.

האטמוספירה הינה שכבת גזים המקיפה את כדור הארץ ולוכדת בתוכה את החום אותו מקרינה השמש. לולא שכבה זאת כל החום שהשמש מקרינה היה מתנדף וכדור הארץ היה קופא.

קרינת השמש חודרת את שכבת הגזים של האטומספירה, אך גם מוחזרת ברובה החוצה על ידי כדור הארץ אל מחוץ לאטמוספירה. חלק מן הקרינה שמוחזרת על ידי כדור הארץ אינה מצליחה לחדור בחזרה את האטמוספירה ונלכדת בשכבה שבין האטמוספירה לכדור הארץ. קרינה זו גורמת לטמפ’ ממוצעת של 15 מ”צ בעולם.

אפקט זה הופך להיות מזיק, כאשר יותר ויותר קרינה אינה מצליחה לחדור את האטמוספירה ובכך לוכדת יותר קרינה מפיצת חום סביב כדור הארץ. אי החדירות של האטמוספירה נגרמת כתוצאה מהופעתם של כמויות גזים עצומות שגורמות ל”איטום” האטמוספירה. גזים אלה מכונים “גזי חממה”, כאשר המוביל שבהם הינו הפחמן הדו חמצני.

הפחמן הדו חמצני מקורו בתוצרי לוואי של שריפת פחם ומוצרי נפט ואופן תעשייתי והן בתחבורה. ככל שרמת חיינו עלתה במהלך השנים, כך הלכה וגברה צריכת הדלק ומוצרי הפחם. ריכוז גזי החממה עלה בצורה ניכרת ב-150 שנה האחרונות.

גז נוסף שתורם לאפקט החממה הינו המתאן, גז שמקורו מפעילות מעיים של בעלי החיים.

הסכנות שבאפקט החממה

על אף שאפקט החממה הוא זה שמאפשר לנו להתקיים על כדור הארץ, העלייה בפליטת גזי החממה גורמת לנזקים סביבתיים חמורים. חוקרים רבים טוענים כי אפקט החממה הוא האחראי לשינויי מזג האוויר הקיצוניים בעולם ולהתחממות כדור הארץ.

ההתחממות הגלובלית הינה התופעה אשר עלולה לגרום להתכתם של קרחונים ובכך לעלייה של מפלס הים, ברמות שעלולות לסכן בני אדם.

אפקטים נוספים הינם סכנה לדליקות ענק בעולם, הפיכת איזורים פוריים למדבריות והקטנת כמות המשקעים בעולם כולו. משמעות הדבר שכושר העולם לספק לתושביו מזון יקטן משמעותית.

הטמפרטורה הממוצעת העולמית הראתה עלייה של 0.5 מעלות במשך 150 השנים האחרונות. במקביל נמדדה עלייה של כ-15 ס”מ במפלס גובה הים ונראה כי קרחונים הרריים החלו לסגת.

אפקט החממה – צמצום הנזקים

חלק מן החוקרים סבורים כי הטבע ימצא פתרון לאיזון ההפרות הנגרמות כתוצאה מן החומה, אחת הסברות היא שעקב הטמפרטורה הגבוהה תתגבר העננות בשמים, מה שיהווה שכבת מגן שתמנע מן הקרינה להגיע לכדור הארץ.

חוקרים אחרים פסימיים תולים את התקווה בפעילות אקטיבית של בני האדם על כדור הארץ בדמות צמצום גזי החממה.

מדענים רבים סבורים כי אפקט החממה המתגבר עלול לגרום לעלייה של 1.5-3.5 מ”צ במשך 40 השנים הקורבות. דבר שיביא לסכנה קיומית של תושבי העולם כולו.

העולם כולו נרתם כדי להילחם בפליטת גזי החממה וב1998 התקבל בעולם פרוטוקול קיוטו המציג שתי דרכי התמודדות עיקריות עם אפקט החממה:

• צמצום פליטת גזי החממה.
• שימוש ב”כיורי פחמן” לניקוז גזי החממה מהאטמוספירה.

צמצום פליטת גזי החממה

פרוטוקול קיוטו קובע תוכנית רב שנתית לצמצום פליטת הגזים בתעשייה ובתחבורה. רמת הפליטה במדינות המערב צריכה עד לשנת 2010 בכ-5% מרמת הפליטה בשנת 1998. במדינות מזרח אירופה נקבע יעד נמוך יותר, ואילו מדינות מתפתחות לא נדרשו לצמצמם את פליטותיהם.

“כיורי פחמן”

באמצעות “כיורי הפחמן” יכלו מדינות העולם לסלק פחמן דו חמצני וגזי חממה אחרים מתוך האטמוספירה. “כיורי הפחמן” הינם כינויים לנטיעת יערות, מניעת כריתת יערות, שימוש במקורות אנרגייה חלופיים וכל אמצעי שיסייע בצמצום התופעה.

איסוף קבוע של סוללות ביתיות משומשות וכן מצברי רכב משומשים קיים היום בתל אביב, ערד, רמת גן, ירושלים, קרית גת ועוד עשרות רשויות מקומיות. אלפי מיכלים לאיסוף הסוללות המשומשות מוצבות בבתי ספר, חנויות לצרכי צילום, מעבדות אלקטרוניקה, רשתות שיווק, מתנס”ים, ספריות ובעיריות עצמן.

סוללה או בטריה הינה מכשיר אלקטרוכימי – הבטריה מספקת חשמל למכשירים אלקטרוניים על ידי המרה של אנרגיה כימית לאנרגיה חשמלית. רבים מהמכשירים שאנו משתמשים בהם ביומיום עובדים על סוללות ביתיות ואת כל הסוללות המשומשות מהמכשירים הבאים, ועוד רבים אחרים, ניתן היום להניח במיכלי מיחזור:

• טלפונים סלולריים
• מחשבים ניידים
• מכשירי שמיעה
• שעונים
• מצלמות
• צעצועי מין
• פנסים
• מברשות שיניים חשמליות
• מחשבונים
• שלט-רחוק

בטריות ואיכות הסביבה

כל הבטריות מכילות חומרים מסוכנים במינונים שונים לפי סוג הבטריה והשימוש המיועד לה. בראש הרשימה נמצאות מתכות כבדות כמו כסף, כספית, עופרת, נחושת, אבץ, קדמיום, מנגן, ניקל וליתיום. אלו מתכות רעילות לכל היצורים החיים וחלקן, כמו כספית וקדמיום אינן נחוצות לאורגניזמים לקיום חיים כלל.

כאשר הסוללה מושלכת ביחד עם כל האשפה הביתית העשירה בחומרים אורגניים, החומציות שבאשפה פועלת באופן כימי לפירוק מעטפת הסוללה וכתוצאה מכך החומרים המסוכנים משתחררים מתוך הסוללה. עם בוא הגשם, המתכות הכבדות נשטפות לתוך האדמה ומזהמות אותה ועלולות לחלחל גם למי התהום. גם שריפת הסוללות לא מונעת את הזיהום שכן חלק מהמתכות מתנדפות לאוויר בתהליך השריפה.

כל אחד מהרעלים הללו עלול לגרום לנזקים חמורים בבריאות: כספית גורמת לנזקים לכליות, נזקים למוח, להפרעות מוטוריות ולפגמים גנטיים. קדמיום יכול לגרום לנזק לכליות ולדרכי הנשימה, ניקל פוגע בריאות, כסף מזיק לעור ועופרת למוח ולעצמות.

בשלב זה, איסוף הסוללות בישראל ברובו לא מתבצע למטרות מיחזור. מצברי רכב ממוחזרים לצורך ניצול העופרת, אך הכמות הקטנה של הסוללות הביתיות בארץ מונעת התפתחות של התעשיה והן נאספות על ידי היחידה הסביבתית של המשרד לאיכות הסביבה ומועברות להטמנה ברמת חובב.

על ידי הפרדה כבר בבית לפחות אנו מקטינים באופן משמעותי את את הנזקים הסביבתיים שגורמות הסוללות המשומשות אבל במדינות אחרות תעשיית מיחזור הסוללות מתפתחת לאיטה והמפעלים מפיקים מכל טון של סוללות מאות קילוגרמים של מתכות כבדות וכן כמויות גדולות של מים ושמן. כל משפחה בישראל צורכת כ 1.1 קילוגרם של בטריות בשנה שמהן ניתן להפיק ולמחזר מתכות שאפילו בחלומות הורודים של הציונות לא חלמו שיימצאו בישראל.

חסכון  בקניית סוללות

וכמו בכל תחום באיכות הסביבה, למרות שאנו יודעים שהסוללות מזיקות לאיכות הסביבה, קשה לנו למצוא להן תחליף ולכן, דבר ראשון צריך להימנע מצריכה לא נחוצה של סוללות:

• לפני שקונים בטריות חדשות, צריך לבדוק קודם כל אם נשארו בבית בטריות חדשות מהקניה הקודמת.
• יש לבדוק אילו בטריות דרושות למכשיר מסוים – AA, AAA, C, D, V6, V9
• בידקו את התוית על הסוללות – עדיף לקנות סוללות שמכילות פחות מתכות כבדות, בעיקר כספית.
• השתדלו לרכוש סוללות נטענות -  בסוללות אלו מושבת האנרגיה לסוללה באמצעים כימיים וכך מתאפשר המשך ייצור החשמל. הן אומנם יקרות יותר מסוללות חד פעמיות וצריך לקנות גם מטען מיוחד, אך בטווח הארוך הקניה משתלמת יותר. זיכרו שגם סוללות נטענות עשויות מאותן מתכות ויש להשליכן רק במיכלי איסוף.
• כאשר אינכם מתכננים שימוש במכשיר לזמן מה, הוציאו את הבטריות כדי למנוע שחיקה.

וגם טכנולוגיות ירוקות מתפתחות בימים אלו ממש. חוקרי הטכניון פיתחו סוללה שעשויה מסיליקון (צורן) שהוא חומר נפוץ ולא מסוכן וכשיבוא זמנה של הבטריה, היא תהפוך לחול שממנו יש לנו המון. כרגע לפחות.

אדם ממוצע החי בישראל מייצר כ- 2 ק”ג אשפה בכל יום ומרבית כמויות האשפה מגיעות בסופו של דבר אל מטמנות כדוגמת אתר החירייה, שם בעצם הפסולת נקברת באדמה. לפסולת המונחת או נקברת באדמה ישנה השפעה הרסנית על הסביבה, כאשר במקרים רבים היא מחלחלת ופוגעת במי התהום, מזהמת את האדמה ופוגעת בצמחייה ובבעלי חיים בסביבה. לחומרים רבים כמו פלסטיק וניילון לוקח שנים רבות להתכלות ובמקרים רבים הם אינם מתכלים כלל וגורמים לנזק מצטבר לסביבה.

מיחזור אשפה – פחי מיחזור

כיום אנחנו מבינים כי אין אפשרות להמשיך ולייצר את אותן כמויות האשפה שאנו מייצרים היום והשאלה היא מה עושים עם פסולת כמו פלסטיק, ניילון, נייר וכדומה. חומרים רבים בהם אנו משתמשים החל מדפי נייר או בקבוקי שתייה מפלסטיק ניתנים לשימוש חוזר, אך מכיוון שאין זה מאוד ריאלי לצפות כי עובדי החירייה יוסיפו לעבודתם גם מיון פסולת לפי סוגים, נוספו לפחי האשפה הכלליים גם פחי מיחזור.

פחי מיחזור הם בעצם פחים נפרדים לכל סוג של פסולת ולרוב ניתן למצוא פחי מחזור לפלסטיק, נייר או פחיות, כאשר המטרה היא שפחי המחזור יחליפו בסופו של דבר את הפחים הכללים הנמצאים בכל מקום בשכונה, מתחת לבית, בעבודה ובבית הספר. במקומות רבים בעיקר באירופה כבר ניתן לראות את מגמת הפרדת הפסולת הביתית לפחי מחזור לסוגים שונים של פסולת, כאשר על כל פח מצוין באופן ברור לאיזה סוג פסולת הוא מיועד.

סוגי פחי מיחזור

את פחי המחזור וסוגי הפסולת שהם ממחזרים מתאימים ברוב המקרים למקומות בהם מוצבים הפחים, כך שפחי מחזור בבית מגורים ימחזרו לרוב בקבוקי פלסטיק ונייר, בעוד שפחי מחזור במשרדים ואזורי תעשייה ימחזרו גם בטריות, חלקי אלקטרוניקה, זכוכית ועוד. פחי המחזור הנפוצים ביותר בארץ כיום הם בעצם הכלובים הצהובים הגדולים הממוקמים בדרך כלל על המדרכות ומיועדים למחזור של בקבוקי פלסטיק.

ככל שהגל הירוק מתגבר ניתן לראות יותר ויותר סוגים של פחי מחזור ובמקומות רבים משקיעים מאמצים רבים בעיצוב של פחי מחזור על מנת להפוך אותם לאטרקטיביים יותר. פחי המחזור הם לרוב קטנים יחסית לפח אשפה עירוני סטנדרטי ולכל פח מכסה בצבע אחר ועליו מצוין סוג החומר הממוחזר ואפשר למצוא אותם בקנה מידה קטן של בית או בניין מגורים ובקנה מידה תעשייתי גדול יותר.

עם עליית המודעות בנושא מיחזור אשפה גם רשויות וממשלות החלו להירתם למאבק למען הסביבה ועם השנים מציבות ערים כמו תל אביב יותר ויותר סוגים של פחי מחזור במקומות שונים ולצרכים שונים. בתל אביב היום ניתן למצוא פחי מחזור בקבוקי פלסטיק ופחים למחזור נייר, אבל בשנים האחרונות נוספו להם גם פחי מחזור לבטריות אשר לרוב מוצמדים לפחי המחזור של הבקבוקים.

פחי מחזור חדשים יחסית הם פחי המחזור לבגדים ולכל סוגי הבדים והטקסטיל, אך כיום ניתן למצוא אותם רק בשלושה מקומות בתל אביב. בקנה מידה גדול יותר של מחזור ניתן למצוא את שוק המכוניות בו תמורת מכונית בת יותר מ- 20 שנה ניתן לקבל כ- 3,000 שקלים מהמשרד לאיכות הסביבה. כעת נשאר רק לקוות כי נגיע למצב בו כל הפסולת שאנו מייצרים תעבור למחזור והמודעות לחשיבות שבמחזור תגיע אל כולנו.