תחום איכות הסביבה וניצול מקורות אנרגיה פחות מזהמים נמצא בראש השיח הציבורי והעולמי ומתוך תחום זה הדלק הביולוגי, שנקרא לעיתים גם ביו-דיזל או אתנול, תופס מקום מכובד הן מבחינת פעילות בו, מבחינה כלכלית ומעשית בשטח. דלק ביולוגי סומן כמקור מרכזי של האנושות לדלק לתחבורה וכתחליף המרכזי לנפט,לאחר נסיקה בפופולאריות של מחקר ופיתוח בתחום הוא סבל מחולשה מסוימת, אך כעת – החל משנת 2010 – ישנה עלייה ניכרת בייצור דלק ביולוגי בעולם. עליה המוסברת בעיקר בגלל מחירי נפט מאמירים וכדאיות כלכלית טובה יותר לייצור ביו-דיזל.
תחליף צמחי לנפט
כבר שנים יחסית רבות שהשימוש בדלק ביולוגי מוכר לעולם, התחום התפתח בעיקר בארה"ב ובעשור האחרון נמצא בתנופה משמעותית של מחקר ופיתוח והיקפי ייצור הולכים וגדלים, בעיקר בגלל עלויות הנפט וחוסר היציבות שבאספקתו. דלק ביולוגי הוא מקור דלק לתחבורה בעיקר, דלק הרבה פחות מזהם מאשר דלקי מאובנים (נפט) שמהם מפיקים את הדלקים המרכזיים, הדלק הביולוגי מיוצר מגידולים חקלאיים שונים ואינו כולל ניצול מחצבים מהאדמה.
באופן עקרוני כמות גזי החממה שפולטים דלקים ביולוגיים למיניהם קטנה משמעותית משל נפט משום שהגידולים החקלאיים עליהם מתבסס הדלק קולטים כמות גזי חממה דומה מאוד לזו שנפלטת בעת השימוש בהם בכלי הרכב. דלק ביולוגי הוא בעיקר ביו-דיזל שנועד להחליף את הסולר במנועי דיזל למיניהם ואתנול שיכול להחליף את הבנזין במנועים ה"רגילים" הפועלים על בנזין. ביו-דיזל מופק מגידולים שבהם תכולת שמן גדולה יחסית (קנולה, קיקיון, ג'נטרופה) ואתנול מיוצר בתהליך תסיסת סוכר מגידולי קנה סוכר או תירס. מדובר על שדות חקלאיים בהיקפים עצומים כאשר התוצרת מיועדת לייצור דלק ביולוגי ולא למאכל.
עלייה בייצור הדלק הביולוגי
משנת 2008 לערך נראתה ירידה בהיקפי הייצור של דלק ביולוגי בקנה מידה עולמי, בעיקר מסיבות של חוסר כדאיות כלכלית ובעייתיות סביבתית משמעותית משימוש בשטחים חקלאיים לצורך ייצור דלק ולא מזון. על פי דו"ח של המכון לנושאי סביבה של ארה"ב ייצור הדלק הביולוגי חזר למגמת עלייה החל בשנת 2010, מגמה שממשיכה כיום – העלייה ב-2010 הייתה של 17% בהיקפי הייצור, כך שדלק ביולוגי מהווה כ-2.7% מהדלק לתחבורה בעולם.
סך כל ייצורו של דלק ביולוגי בעולם עמד ב-2010 על 105 מיליארד ליטר, כאשר יצרניות האתנול (דלק ביולוגי על בסיס סוכרים מהצומח) המובילות הם ארה"ב וברזיל ויצרניות הביו-דיזל (דלק ביולוגי על בסיס שומן מהצומח) המובילות נמצאות ביבשת אירופה ובראשן גרמניה. החל משנת 2010 מחירי הנפט שבו לעלות לאחר ירידות מהותיות בשנים עברו, עליית מחירים זו הפכה את ייצור הדלק הביולוגי למשתלם יותר מבחינת עלויות הגידול וההפקה למחיר לליטר שניתן לקבל. ארה"ב למשל חזרה להיקפי ייצור דלק ביולוגי כפי שהיו בשנת 2009, 4% מדלק לתחבורה במדינה, כאשר רוב המכוניות שעושות שימוש באתנול (עיקר הדלק הביולוגי בארה"ב וברזיל) עושות זאת במסגרת של תערובת של אתנול ובנזין. ייצור אתנול בארה"ב צפוי לצרוך יותר תירס מאשר הצרכן הראשי במדינה שהוא תירס כמזון לבע"ח.
דלק ביולוגי מהווה מרכיב משמעותי בכלכלת ברזיל ומכוניות רבות במדינה נוסעות בעזרת אתנול או תערובות למיניהן, המדינה שואפת להגדיל את היקפי הייצור בכ-66% בעשור – תוך הרס כמעט וודאי של שטחי יערות גשם. בגרמניה למשל החוק מחייב שימוש בתמהיל דלקים שבו דלק ביולוגי מהווה 5.75% מהדלק במשק. כמו כן, ניתן לראות עלייה ניכרת בייצור דלק ביולוגי במדינות שונות באסיה – עלייה שיש לה משמעותיות כלכליות מהותיות לצד השפעות סביבתיות לא פשוטות ואף קשות לעיתים.
פגיעה סביבתית של דלק ביולוגי
אמנם דלקים ביולוגיים פחות מזהמים מנפט, אך לשם ייצורם נדרשים שטחי קרקע עצומים, לעיתים תוך אי גידול מזון לתושבים או הרס יערות גשם לצורך הקמת "שדות דלק". כך שגם הורסים שטחים טבעיים וגם מונעים מהעצים לפלוט חמצן ולקלוט פחמן-דו-חמצני מהאטמוספירה. פיתרון לכך הוא מעבר לייצור דלק ביולוגי מביו-מסה ולא מגידולים חקלאיים ייעודיים – ייצור אתנול ודלק מצלולוזה (תאית), בעיקר מפסולת חקלאית, שבבי עצים, גזעים וכדומה.
