איכות הסביבה, חקיקה

מהי הטמנת פסולת?

Posted at מאי 13, 2014 » By : » Categories : איכות הסביבה,חקיקה » 0 Comment

הטמנת פסולתכמויות הפסולת הנאגרות בישראל מדי שנה מגיעות למימדי ענק. כשזה נוגע לפסולת בכמות גדולה, ברור שלא ניתן פשוט להשליך אותה בפח האשפה השכונתי, וגם לא באמצע מדרכות הרחוב. ההליך של הטמנת פסולת הוא אחד המרכזיים בהתמודדות עם פסולת, וזאת על אף שיש מחלוקת של ממש בנוגע לתרומה שלה לאיכות הסביבה.

אנחנו נתייחס כאן למהות ההטמנה, לאופנים בהם הדבר נעשה בישראל ולתקנות הנהוגות בה מבחינה חוקית.

סוגי הטמנת פסולת

הטמנת פסולת, כנובע משמה, היא פעולה בה מסלקים פסולת – לרוב בכמות גדולה – ומטמינים אותה בבטן האדמה. אתרי המטמנה (הידועים יותר, בשפת העם, כ"מזבלות") הם אלה בהם ייעשה התהליך, כאשר ניתן להבחין בין שלושה סוגים עיקריים של מטמנות:

  • מטמנות המיועדות לפסולת מעורבת, דוגמת פסולת עירונית, מזון, נייר, פלסטיק, זכוכית וכיוצא בזה.
  • מטמנות לפסולת יבשה – לרוב פסולת הקשורה לתעשיית הבניה ולהליכיה השונים, כמו גם פסולת תעשייתית מסוגים שונים.
  • מטמנה לחומרים מסוכנים – בה ייקברו נוזלים המהווים סכנה לכל מי שנחשף אליהם, דוגמת נוזלים המכילים רעלים או חומרים רדיואקטיביים.

בנקודה הזו, ראוי להדגיש שמטמנות שמות להן למטרה לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בסביבה, שעלולה בהחלט להיגרם עצם ההטמנה. הסכנה של חלחול הפסולת למי התהום תמיד קיימת, ומנסים למנוע אותה ככל האפשר באמצעות איטום מירבי של הקרקע, כמו גם ניקוזם של הנוזלים כאשר הם כבר מצטברים להם.

על כל פנים, לאחר שהפסולת מפוזרת באתר המטמנה, היא נדחסת ומכוסה לאפר, מה שמאפשר את השלב הבא, והוא שיקום הקרקע: נטיעת עצים או שתילים נכנסת לתמונה בנקודה הזו בדיוק.

הטמנה, או מיחזור?

בישראל, המודעות הסביבתית נמצאת במגמת עלייה של ממש בשנים האחרונות, מה שבא לידי ביטוי בשורה ארוכה של החלטות ברמת הממשלה. כזה בדיוק הוא היטל ההטמנה, שנועד לדרבן רשויות מקומיות, חברות תעשייתיות ושאר גורמים המתעסקים בפסולת לבכר את האפשרות של מיחזור הפסולת, וזאת על חשבון האלטרנטיבה של שימוש מאסיבי באתרי ההטמנה השונים.

הנתונים שמציג המשרד לאיכות הסביבה, שנוגעים להיקף ההטמנה (כ-80% מכלל הפסולת בישראל), ולשטח ההולך ומצטמצם של אתרי ההטמנה בישראל. בנוסף על כך, ברור שפעולת המיחזור כוללת בתוכה תמורות חיוביות לסביבה (למרות שגם לה יש מגרעות, כמובן), ומאפשרת לחסוך כספים רבים – מה שלא בא לידי ביטוי בפעולת ההטמנה.

היטל ההטמנה הוא הצעד המרכזי שחוקקה ממשלת ישראל על מנת להמיר את ההטמנה במיחזור. המדובר הוא ב"מס ירוק", המתווסף לעלויות ההטמנה, והופך את הפעולה כולה לכדאית הרבה פחות מבחינה כלכלית. היטל זה נקבע על ידי המשרד לאיכות הסביבה בתחילת שנות ה-2000, אך לא יושם עקב קשיים שהערים השלטון המקומי בישראל. ב-2007, אושר תיקון לחוק, אשר הגדיר מחדש את ההיבט התפעולי, ואף קבע כי המיסוי יעלה בהדרגה בכל שנה. ב-2011 הוחלט להעלות את התעריפים עוד יותר, אחרי שהתברר כי הצעד הקודם התברר ככזה שאינו הקטין במידה מספקת את היקפי ההטמנה בישראל.

אתרי הטמנה בישראל

בישראל, פועלים כיום למעלה מ-30 אתרים הנועדו להתמודד עם מלאכת ההטמנה, על ההיבטים השונים שלה. שבעה מתוכם מיועדים להטמנה בלבד, תשעה כוללים בתוכם פעולות של הטמנה וטיפול גם יחד, שישה מתמקדים אך ורק בטיפול ותשעה שמים להם למטרה שיקום.

אבחנה נוספת היא ביחס להיקף ההטמנה באתרים, כאשר נהוג להבחין בין אתר קטן (קולט עד כ-500 טון מדי יום), אתר בינוני (קולט בין כ-500 ל-1,500 טון מדי יום) ואתר גדול (קולט מדי יום כמות הגדולה מ-1,500 טון). רוב האתרים ממוקמים בפריפריה, ולא בערי המרכז.

תגובות למאמר:

Leave a Comment

עוד בנושא איכות הסביבה, חקיקה
זיהום אוויר
זיהום אוויר והשפעתו– האם זיהום אוויר מקצר את החיים?

סוגים שונים של זיהום אוויר זיהום אוויר נובע ממקורות רבים, רובם כתוצאה מפעילותו של האדם, ולא מגורמים טבעיים. גורמים מזהמים...

סגור