מיחזור פלסטיק

נתוני מיחזור פלסטיק בישראל

במדינת ישראל נצרכים כ-500,000 טון מוצרי פלסטיק בשנה. מחצית מהם עושים את דרכם אל האשפה ומחצית מהפסולת הזו מורכבת מאריזות מוצרים ומוצרים חד פעמיים. משמע – 125,000 טון מדי שנה.

פסולת הפלסטיק כולה מהווה כ-15% מסך כל משקל הפסולת הביתית וכ-30% מנפחה – אחד הנפחים המשמעותיים ביותר מבין המוצרים המגיעים אל פח הזבל.

ומה עושים עם הכל?

אחת הבעיות הידועות בתחום הסביבתי היא הנפח הגדול שתופסת הפסולת באתרי ההטמנה, וכתוצאה מכך, בקרוב אתרי ההטמנה לא יוכלו להכיל יותר כמות כזו של אשפה. הפתרון המתאים ביותר לבעיה זו הינו הקטנת נפח האשפה באמצעות שימוש חוזר ומיחזור.

כ-100,000 טון מהפסולת הפלסטית במדינת ישראל הם ברי מיחזור – מדי שנה. המספר הזה כולל סוגי פלסטיק רבים אשר ניתנים למיחזור ולשימוש חוזר. על רוב מוצרי הפלסטיק מוטבע סימן מיחזור שצורתו משולש המורכב משלושה חצים ובתוכם מספר או אות המסמנים את סוג הפלסטיק ממנו עשוי המוצר. כאשר המוצר מסיים את ייעודו ניתן לסווגו לקבוצה המתאימה ולבצע בו מיחזור בהתאם לתכונותיו.

רמת המודעות למיחזור של מוצרי נייר וכן מיחזור בקבוקי פלסטיק היא גבוהה, אך חסרה המודעות לגבי סוגי מוצרי פלסטיק נוספים אשר ניתן למחזרם, הדבר נכון גם לגבי מיחזור פלסטיק בעולם. הסברה היא, בקרב חלק מהאנשים, כי פלסטיק מתכלה והחשיבות למחזר היא לא כה קריטית, וחשוב שנבהיר כאן כי תהליך ההתכלות של חומרי פלסטיק אורך כאלף שנים… עדיף למחזר, לא?

מיחזור פסולת פלסטיק ביתית

מוצרי הפלסטיק הביתיים אינם פשוט נשלחים למיחזור – קיימת בעייתיות הנובעת מכך שמוצרי פלסטיק רבים מיוצרים מתרכובת של מספר סוגי חומרים פלסטיים, ומזו הסיבה, הופך המיחזור שלהם למורכב יותר.

לדוגמא – מיכלי המשקאות השונים:
גוף הבקבוק מורכב מחומר ששמו PET ואילו בסיס הבקבוק עשוי מחומר פלסטי אחר – EDPH.
פקק הבקבוק עשוי גם הוא מ-EDPH, אך בתוכו מצוי אטם מחומר PVC. מסתבכים? רגע, יש עוד:
תווית הבקבוק עשויה נייר, או לחלופין PVC או חומר הקרוי פוליפרופילן.
גם אופן ההדבקה של התווית מוסיף לנו חומר אחר – הדבק הוא למעשה סוג של פלסטיק

הבעיה של תהליך מיחזור של מיכלי פלסטיק נובעת מכך שסוגי הפלסטיק השונים לא מתערבבים זה בזה והתהליך עלול לגרום ליותר נזק מאשר תועלת.

כך למשל, במקרה של מיחזור שקיות פלסטיק, את שקיות ה"סופר" לא ניתן למחזר בתהליך משותף יחד עם שקיות של חנויות בגדים, למשל, אשר מיוצרות עבות ועמידות יותר, שכן מדובר בסוגי פלסטיק שונים. את שניהם ניתן למחזר כמובן, אולם בתהליכים נפרדים ועל-כן רצוי לאסוף אותם במיכלים נפרדים. התרומה, אם כן, לתהליך המיחזור תהיה במיון מדוקדק יותר למוצרי הפלסטיק השונים אך בישראל היום אין מיכלי איסוף לסוגים שונים של פלסטיק.

מוצר אשר מורכב מסוג פלסטיק יחיד קל הרבה יותר למחזר. בנוסף, חשוב להתייחס למספר כללים:

  1. ייצור מוצרים הניתנים למיחזור: ייצור מוצרי פלסטיק העשויים באופן אחיד מאותו הסוג, מקלים באופן משמעותי, כאמור, על מיחזור מוצרים.
  2. סימון מוצרי פלסטיק: סימון מוצרי פלסטיק הניתנים למיחזור על ידי סמל בולט.
  3. ייצור מוצרים מחומרי גלם ממוחזרים: ייצור מוצרים בעלות נמוכה יותר ובאיכות טובה העשויים מחומרי גלם ממוחזרים.

ואיך אנחנו יכולים לסייע לתהליך?

  1. שימוש באריזות רב פעמיות  – העדפת שקי בד, או אריזת כריכים במיכל פלסטיק על פני השימוש בשקיות האוכל המוכרות.
  2. הימנעות משימוש בכלים חד פעמיים באופן קבוע.
  3. קנייה של מוצרים באריזות חיסכון גדולות או במיכלים למילוי ובכך מפחיתים את צריכת העטיפות.
  4. שימוש חוזר באריזות פלסטיק שונות, לדוגמא ניתן להשתמש בקופסאות גלידה או סלסילות של ירקות לאחסון.
  5. שימוש חוזר במוצרי פלסטיק שונים לצורכי יצירה ואומנות.
  6. ואחד ממש ממש חשוב – העברת בקבוקי פלסטיק שונים למיחזור, במיכל האיסוף הקרוב אליכם: לא רק בקבוקי שתייה אלא גם מיכלים של סבון נוזלי, שמפו, מרכך כביסה, תרכיזי משקה ועוד.

אנו רואים אם כך, שהכל עניין של מודעות, מודעות, מודעות וכן, קורטוב של מאמץ לשנות את המחשבה וההרגלים – הרווח הוא כולו שלנו.